לחדר הלידה הגיעה יולדת בחודש התשיעי להריונה, כשהיא נושאת ברחמה תאומים, בועטים ובריאים, משקלם תקין, ולאחר שעברה בהצלחה את כל הבדיקות המקובלות במהלך ההריון. במהלך הלידה החמיץ הרופא המיילד את רישומי המוניטור בחדר הלידה, שהצביעו באופן ברור על מצוקה של העוברים, ואשר חייבו ביצוע ניתוח קיסרי לשם יילוד מיידי של התאומים.
כתוצאה מרשלנות רפואית החמורה של הרופא מתו התאומים בלידתם: הראשון נולד ללא דופק והשני נולד חי אך נפטר שעה לאחר לידתו. האם לתאומים עילת תביעה כנגד הרופא בגין חייהם שנגדעו ברשלנותו? הדין בישראל מבחין בין התאומים ומעניק את הזכות לתבוע ולקבל פיצויים רק לתאום שנולד חי ומת לאחר הלידה. לאחיו, אשר מת שעה לפניו בגין אותו מחדל ממש, אך בעודו ברחם אימו, אין זכות לתבוע ולא מגיע לו פיצוי כלשהו. אי אפשר שלא להצטמרר מהיחס השונה, באופן כה קיצוני, של המשפט הישראלי לכל אחד מהאחים, אשר ההבדל היחיד ביניהם הוא שעת המוות, או אם תרצו שעה של חיים.
מדוע התאום שחי שעה אחת יותר מאחיו זכאי לפיצוי של למעלה ממיליון שקלים ואילו אחיו לא זכאי אפילו לשקל אחד?! על פי החוק הישראלי "אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". הפסיקה פרשה הוראת חוק זו כך שעובר שמת קודם לידתו, והוצא מרחם אמו כשהוא מת, לא הגיע ל"גמר לידתו" ועל כן לא הפך לאדם הנושא בחובות וזכויות, ובכללן הזכות לתבוע את נזקיו. התנאי שהעובר יוולד חי לצורך גיבוש זכותו לתבוע משמעה, לפי אותה פרשנות, שהרופא שגרם למות העובר, ברשלנותו, איננו נושא באחריות כלשהי כלפיו. כמו רב האבחנות המשפטיות גם זו שתוארה לעיל היא בעלת תכלית פרקטית נטולת שיקולי צדק:
ברור שהתעורר צורך להגדיר בחוק ממתי אדם הוא בעל זכויות וחובות, ואך טבעית ומובנת מאליה ההגדרה שיהא זה מעת שנולד. ובכל זאת, טבעית ככל שתהיה, הגדרה זו היא בלתי נתפשית בסיטואציה שתוארה לעיל ויוצרת עיוות דין בלתי מתקבל על הדעת. ולא מדובר כאן רק בחוסר צדק אלא גם, ואולי בעיקר, בחוסר היגיון: במציאות הרפואית בישראל - של טכנולוגיה מפותחת וסטנדרט מעקב הריון כל כך אינטנסיבי וקפדני - פוגשים ההורים את העובר באינספור בדיקות אולטראסאונד במהלך ההריון.
ההורים יושבים אצל הרופא, צופים במסך ורואים את תוי פניו של העובר שלהם, קוי גופו ואיבריו הפנימיים, סופרים את אצבעותיו, יודעים את מינו, שומעים את הדופק שלו, צופים בתנועותיו ועוקבים אחר גדילתו במשך 40 שבועות הריון. איך ייתכן שאותו עובר, חי ומוחשי כל כך, איננו אדם כל עוד לא נולד חי. ואם אין הוא אדם על פי החוק, ואם משולל הוא זכויות כאמור לעיל, מדוע אוסר החוק על ביצוע הפלות?! מדוע המשפט הישראלי קובע אחריות פלילית על המתתו בהפלה לבקשת הוריו, בנסיבות מסויימות, אך אינו מטיל אחריות נזיקית, שחומרתה פחותה בהרבה, על הגורם למותו ברשלנות?! ** אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
