שייך חליל איברהים עלמי נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים 

בבית המשפט העליון
 
עע"ם  6557/08 - א'
 
בפני:  
 כבוד השופט י' דנציגר
 
המבקשים:
 1. שייך חליל איברהים עלמי
 2. וואיל ג'מיל עווידה
 3. מאג'דה ראשד אבו עישה
 
 נ  ג  ד
 
המשיבים:
 1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
 2. ראש העיר ירושלים
 3. הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים
 4. היועץ המשפטי לעיריית  ירושלים
 5. תכפור אוהרנסיאן
 6. יחיא זכריה קדמאני
 7. אוסאמה ג'מיל עווידה
 
בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין

בשם המבקשים:                     עו"ד מ' ח'ורי
בשם המשיב 1:                      עו"ד ע' שקד

החלטה
 
   בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כבוד השופט י' עדיאל) ביום 17.6.2008, במסגרתו נדחתה עתירת המבקשים בעניין צו הריסה מינהלי שהוצא בהתייחס לבניין בו הם מתגוררים.

1. ביום 17.3.2008 ניתנה על ידי החלטה בבקשה קודמת לצו מניעה זמני שאותה הגישו המבקשים, וזאת במסגרת ערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט לעניינים מינהליים אשר קבע כי הוא נעדר סמכות עניינית לדון בעתירתם לביטול צו ההריסה המינהלי (עע"ם 2215/08). בהחלטה זו פורטו באריכות העובדות שביסוד הבקשה, ואין בדעתי לחזור עליהן שנית.

 בקצרה אציין, כי ההליכים בעניין הבניין נשוא העתירה מתנהלים מזה שנים מספר, תחילה הוצא צו שיפוטי נגד ביצוע העבודות, ובהמשך הוצא צו ההריסה המנהלי. לאחר מכן התנהלו הליכים שונים במסגרתם נדון צו ההריסה המנהלי, ופעם אחר פעם נדחו בקשות לעיכוב ביצועו. במהלך כל התקופה הזו, נמשכה הבנייה בבניין, תוך הפרה בוטה של צווים מנהליים והחלטות של בתי המשפט השונים. מדובר בחריגה בוטה במיוחד מהיתר, כאשר על פי הנטען, הבניין כולל קומת חנייה וארבע קומות נוספות בשטח כולל של 1,400 מ"ר, בניגוד להיתר הבנייה שהתיר בנייה בהיקף כולל של 452 מ"ר בלבד.

2. בהחלטתי מיום 17.3.2008 קבעתי כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה להידחות. יחד עם זאת, קבעתי כי צו ההריסה המינהלי יעוכב עד להחלטה בסעד הנוסף שנותר תלוי ועומד בפני בית המשפט קמא, הוא הסעד שעניינו דאגה לדיור חלוף עבור המבקשים במידה ואכן יבוצע צו ההריסה. משדחה בית המשפט לעניינים מינהליים את עתירתם של המבקשים, אף ככל שהיא מתייחסת לסעד של דיור חלוף, הגישו המבקשים בקשה נוספת, בגדרי אותו ערעור (עע"ם 2215/08) לעכב את ביצוע צו ההריסה המינהלי. בקשה זו נדחתה על ידי ביום 18.7.2008, מהטעמים המפורטים בהחלטה זו.

3. כעת מונחת בפניי בקשה נוספת של המבקשים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, וזאת במסגרת ערעור שאותו הגישו על פסק דינו המשלים של בית המשפט לעניינים מינהליים במסגרתו נדחתה עתירתם לאחר שנקבע כי אין הם זכאים לדיור חלוף.

4.  בבקשה מעלים המבקשים שורה ארוכה של טענות (הבקשה לעיכוב ביצוע נפרשת על פני 56 עמודים). לטענתם, פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הינו מוטעה, ויש להורות על ביטולו. בבקשה זו, חוזרים המבקשים על טענותיהם במסגרת בקשותיהם הקודמות, לפיהן שגה בית המשפט קמא כאשר קבע כי הוא נעדר סמכות עניינית לדון בעתירה. כן טוענים המבקשים כי טעה בית המשפט קמא כאשר קבע כי אין להתנות את ביצוע צו ההריסה במתן סעד של דיור חלוף.

5. כפי שצויין לעיל, שתי בקשות של המבקשים לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי - במסגרת הערעור על פסק הדין החלקי של בית המשפט לעניינים מינהליים - נדחו על ידי. יתרה מכך, בהחלטתי מיום 17.3.2008, פורטו ההליכים הרבים בעניינו של צו ההריסה המינהלי נשוא הערעור, אשר במסגרתם אושר, פעם אחר פעם, תוקפו של צו ההריסה המינהלי. בקשה זו הינה בגדר ניסיון נוסף של המבקשים למנוע את ביצועו של צו ההריסה המינהלי, לאחר שנים רבות של הליכים, אולם אין בידי להיעתר לבקשתם.

6.  כידוע, על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין להראות כי מתקיימים שני תנאים מצטברים - סיכויים טובים להצלחה בערעור וחוסר יכולת להשיב את המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל (מאזן הנוחות).

7.  הבקשה דנן יכולה להתייחס אך ורק לפסק דינו המשלים של בית המשפט לעניינים מינהליים, מיום 18.6.2008, שכן שתי בקשות לעיכוב ביצוע במסגרת הערעור על פסק דינו החלקי כבר נדונו ונדחו על ידי בית משפט זה.

8. ככל שהדברים נוגעים לסעד של דיור חלוף, איני סבור כי סיכויי הערעור של המבקשים הינם גבוהים במידה המצדיקה מתן עיכוב ביצוע. אשר למאזן הנוחות, אכן, כאשר עסקינן בסעד של הריסת בית מגוריו של אדם, במקרים רבים תיטה כף המאזניים לטובת מתן עיכוב הביצוע עד להכרעה בערעור. יחד עם זאת, כפי שכבר ציינתי בהחלטותיי הקודמות, סבורני כי בנסיבות המקרה, אין בשיקולים אלו כדי להכריע את הכף לטובת המבקשים, שכן האינטרס הציבורי בהוצאתו אל הפועל של צו ההריסה המינהלי במקרה דנן גובר על האינטרס של המבקשים, וזאת בהתחשב בהיקף הנרחב של חריגות הבנייה אשר משך שנים רבות עומדות על תילן, כאשר פעם אחר פעם נדחה ביצועו של צו ההריסה.

9.  אף אם נתייחס אל הבקשה דנן כאל בקשה לעיון חוזר בהחלטותיי הקודמות, לא יהא בכך כדי לשנות ממסקנתי דלעיל, שכן המבקשים לא הצביעו על שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק שינוי מהחלטותיי הקודמות בעניינם.

10. לאחר דברים אלה, עם כל הצער שבלבי על המבקשים, אשר נאלצים לחזות בהריסת בית מגוריהם, הרי האינטרס הציבורי אינו יכול להסכין עם קיומן של חריגות בנייה כה בוטות וחמורות, במשך שנים כה ארוכות שבהן מנהלים המבקשים וגורמים אחרים הקשורים לבניין הליכים משפטיים אשר מונעים, פעם אחר פעם, את ביצועו של צו ההריסה המינהלי. בנסיבות אלה, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

11.  לאחר שסיימתי לכתוב שורות אלה, הובאה לעיוני בקשה בהולה של המבקשים להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה, שהוגשה לאחר שנציגי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הודיעו למבקשים כי בכוונתם לפעול להוצאה לפועל של צו ההריסה בשעות הקרובות.
      כמו כן, הובאה לעיוני תגובתו של יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים (להלן: המשיב), אשר מתנגד נחרצות לבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה. ביסוד התנגדותו של המשיב האינטרס באכיפת החוק נגד מי שהפרו את חוקי התכנון והבניה משך תקופה ארוכה. המשיב עמד עוד על הבקשות הרבות שהוגשו במטרה למנוע את ביצועו צו ההריסה המינהלי נשוא בקשה זו, אשר נדחו פעם אחר פעם. כן ציין המשיב בתגובתו כי כעת, שעת בוקר מוקדמת ביום 28.7.2008, החל ביצוע צו ההריסה, כלי עבודה הגיעו אל הבניין נשוא הבקשה ולצורך כך אף נסגרו כבישים באזור וגויסו כ-400 שוטרים ואנשי מקצוע הן לצורך ביצוע ההריסה והן על מנת למנוע הפרות סדר.

12. כמובן שלו סברתי שמן הבחינה המשפטית יש לעכב את ביצועו של צו ההריסה, לא היה בהכרח בשיקול הנזכר לעיל - של תחילת ביצוע ההריסה - כדי להשפיע על החלטתי. אך בנסיבות העניין, שיקול זה אך מחזק את מסקנתי דלעיל, והוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת אי מתן עיכוב ביצוע.

13.  לאור כל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

    ניתנה היום, כ"ה בתמוז תשס"ח (28.7.08).