תקופת ההתישנות של תביעה לתגמולי ביטוח 

פרשנות מילולית

אם אין בדבר כוונה, ייחסכו גם צרות עולם, וגם הטרחה בחיפוש אחר הכוונה . כך הצהיר המלך בעליסה מארץ הפלאות.

כך סברו גם מספר שופטים מחוזיים, כאשר נתקלו בסעיף בחוק חוזה הביטוח הקובע כי "תקופת ההתישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח".

כדי להקל עם המבוטחים, נתנו אותם שופטים פרשנות מילולית לסעיף ההתישנות. לגירסתם, על המבוטח להקפיד ולהגיש תביעה לחברת הביטוח תוך שלוש שנים; ואילו לבית המשפט השהות בידיהם להגיש את תביעתם, בתוך תקופת ההתישנות הרגילה של שבע שנים.

והנה טרם נתן בית המשפט העליון את דעתו לענין זה, קם שופט של בית משפט השלום בכפר סבא ובאומץ שיפוטי, בניגוד לשופטים מחוזיים החיל את החוק על פי כוונתו המקורית.

האירוע

יוסף נחום החזיק בבעלותו מטעי זיתים ואשכוליות במושב מגדל. אש פרצה מחצרים סמוכים וכילתה מרכושו. נחום היה מבוטח בחברת הביטוח רותם. תביעתו נגד המבטחת שלו הוגשה לבית המשפט כארבע שנים אחרי השריפה.

כוונה מפורשת לקצר את תקופת ההתיישנות

מדברי ההסבר להצעת חוק חוזה הביטוח, מבהיר השופט צבי גורפינקל שדן בתביעה, עולה מפורשות כי כוונת הכנסת היתה לקצר את תקופת ההתישנות בתביעות ביטוח.

המחוקק הביע דעתו מפורשות כי תקופת ההתישנות של שבע שנים אינה מתאימה לתביעת מבוטח או מוטב נגד מבטח.

הגנה על יציבות פיננסית

הצורך בהגנה מיוחדת על חברות הביטוח מפני תביעות ישנות אינו נובע רק מהיקף התביעות הרב. החשוב הוא ההגנה על יציבותן הפיננסית של חברות הביטוח. שלא כשאר העסקים, התחייבויות חברות הביטוח מבוססות על הסתברות מאורעות בעתיד, בנוסף על התחייבויות העבר שטרם באו לידי בירור. בקיצור תקופת ההתישנות משבע לשלוש שנים מושג איזון נאה בין האינטרסים של המבוטחים לבין האינטרסים של חברות הביטוח. ביציבות חברות אלה יש היבט ציבורי, כלשון השופט גורפינקל.

אין לפרש את סעיף ההתישנות באופן מאולץ, הוסיף השופט, כוונתו ברורה בתכלית, ודחה את תביעת נחום נגד רותם על הסף.

מסמך 44