אבדן זכויות ביטוח 

בוריס רחמן היה שחקן בנבחרת תע"ש בליגה למקומות עבודה.

באחד ממשחקי הכדורגל נפצע ברגלו, אושפז בבית החולים, עבר ניתוח ונאלץ ללכת זמן רב בעזרת קביים.

רחמן הגיש תביעה כנגד התעשיה הצבאית בטענה שזו היתה חייבת לבטח אותו בביטוח מפני כל הסיכונים.

השופט דוד חשין בבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי אין כלל משפטי המחייב מעביד לבטח את עובדיו מפני כל נזק שעלול להגרם להם במקום עבודתם או במסגרת עבודתם.

אמנם רצוי הוא לבטח את העובדים מפני נזקי גוף שונים שעלולים להגרם להם במהלך עבודתם. מעבידים רבים אף נוהגים כך לטובתם ולטובת עובדיהם.

אלא שביטוח זה אינו מכסה כל סיכון שהוא, אלא מטרתו למנוע מצב בו העובד לא יעמוד בפני שוקת שבורה אם המעביד ימצא אחראי ברשלנות כלפיו ולא יוכל לשלם את הפיצויים מחמת שפשט את הרגל.

יחד אם זאת, קיבל השופט חשין טענה אחרת של רחמן.

הסתבר כי התעשיה הצבאית רכשה עבור השחקנים שהשתתפו בליגה למקומות עבודות פוליסת ביטוח מפני תאונות אישיות בסכומים מצומצמים.

אלא שאף אחד מהאחראים בתע"ש, קבע השופט חשין, לא טרח להדריך את רחמן וליידע אותו כי קיימת פוליסת ביטוח תאונות אישיות לטובת השחקנים.

רק לאחר שתקופת ההתיישנות הקצרה של שלוש שנים הקיימת בביטוח חלפה לה, טרח רכז הספורט הארצי להתקשר לסוכן הביטוח ולדווח לו לראשונה על הפציעה.

בנסיבות אלה, קבע השופט, נמנעה מרחמן האפשרות לגבות את אותם תגמולי ביטוח מצומצמים תחת פוליסת התאונות האישיות.

התנהגות זו של האחראים בתעשיה הצבאית, מהווה רשלנות. לכן חייבת זו האחרונה, לשאת באבדן זכויות הביטוח כלפי רחמן.

מסמך 223