התיישנות תביעת ביטוח של קטין 

תלמיד בן 14, נפגע משברי זגוגית של חלון, בבית ספרו "הריאלי" בחיפה. הפגיעה היתה קשה והותירה שיתוק חלקי והפרעה בתחושה הכף היד.

ניתוחים והשתלות לא הועילו. התלמיד נותר עם נכות גבוהה בתחום הכירורגיה הפלסטית ובתחום הנוירולוגי - אורתופדי.

תשע שנים לאחר מכן, כשמלאו לו 23, הגיש התלמיד תביעה לתשלום תגמולי ביטוח נגד חברת הביטוח הפניקס.

זו האחרונה ביטחה את תלמידי בית הספר הריאלי על פי פוליסה לביטוח תאונות אישיות.

בפתח הדיון טענה הפניקס כי תביעת התלמיד נגדה התיישנה ויש לדחותה על הסף.

חילוקי הדעות בין הצדדים הועברו להכרעת נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט מלכיאל סלוצקי והשופטים שמואל ברלינר ומנחם נאמן.

תביעה לתגמולי ביטוח, מבהיר הנשיא מתיישנת כעבור 3 שנים מקרות מקרה הבטוח.

כך על פי הוראה מפורשת בחוק חוזה הביטוח.

במקרה זה חלפו 9 שנים מקרות התאונה ועד להגשת התביעה לתגמולי ביטוח. אולם, מוסיף השופט סלוצקי, כאשר מדובר בניזוק שהוא קטין מתחיל מרוץ תקופת ההתיישנות רק מיום שמלאו לקטין 18 שנה.

מאחר והתביעה הוגשה בהיות התלמיד בן 23, דהיינו, חמש שנים לאחר שמלאו לו 18 שנה, הרי שלצורך מנין שנות ההתיישנות רואים את התביעה כאילו הוגשה רק 5 שנים לאחר הארוע. עדיין שנתיים מעבר לתקופת ההתיישנות המקוצרת שנקבעה על פי חוק חוזה הביטוח.

אלא שחוק חוזה הביטוח, קובע הנשיא, רק קיצר בתחום הביטוח ל- 3 שנים את תקופת ההתיישנות הכללית, העומדת לפי חוק ההתיישנות על 7 שנים. חוק חוזה הביטוח לא ביטל ולא שינה את שאר הוראותיו של חוק ההתיישנות המאריכות את תקופת ההתיישנות בהתקיים מצבים מסוימים.

אחת מהוראות אלה עוסקת בהתיישנות שלא מדעת. לפי הוראה זו, אם נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו, ושלא היה יכול למנוע אותן בזהירות סבירה, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.

במקרה זה, טוען הנפגע, מציאותה של הפוליסה נודע לו רק חודשים ספורים לפני הגשת התביעה לבית המשפט.
לכן רק ממועד זה יש לחשב את תקופת ההתיישנות. שהרי ללא ידיעת דבר קיומה של הפוליסה לא ידע הנפגע שביכולתו להגיש תביעה נגד הפניקס.

תובע הטוען טענה כזו של גילוי מאוחר מוטלת עליו חובת הוכחת יסודותיה קובע הנשיא. לכן ראוי היה שהנפגע יאמת טענה כזו בדבר גילוי מאוחר של הפוליסה בתצהיר. אלא שבעניננו חברת הביטוח לא חלקה בסיכומיה על טענה זו של הנפגע. ניתן לכן להסתמך על עניין זה כדבר שהוא לא שנוי במחלוקת.

מסקנת השופט סלוצקי, שאליה הצטרפו גם שני השופטים האחרים להרכב, היתה לפיכך, כי מרוץ ההתיישנות החל רק יום שבו נודע לתלמיד הנפגע דבר קיומה של הפוליסה.

על כן פתוחה בפני הנפגע הזכות כי תביעתו נגד הפניקס תשמע לגופה, למרות הזמן הרב שחלף.

מסמך 320