התיישנות בביטוחי אחריות 

קלר קסטיאל חצתה את מסדרון בית החולים קפלן, בדרכה ממחלקת א.א.ג. למרפאת א.א.ג. לפתע החליקה קסטיאל ונפלה. התאונה הסתיימה בנכות קשה של 44 אחוזים לצמיתות.

קסטיאל הגישה תביעת רשלנות נגד בית החולים קפלן. זה מצדו צרף לתביעה את חברת משמר אשר ביצעה עבודות ניקיון במסדרון בית החולים.

בדיון שהתקיים בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, משה טלגם קבע השופט כי רצפת מסדרון בית החולים הייתה רטובה "החלקה על רצפה רטובה אינה בגדר סיכוני החיים הרגילים שאין בית החולים חב בגינם חובת זהירות".

בית החולים עצמו וחברת משמר הכירו למעשה באחריותם זו, הוסיף השופט, משהנהיגו - למרבה הצער, רק לאחר התאונה - את השימוש בשלטי אזהרה בדבר רצפה רטובה.

לפיכך חייב השופט את בית החולים לפצות את קסטיאל בסכום של כמיליון ש"ח והוסיף וחייב את חברת משמר לשפות את בית החולים מכוח הסכם העבודה שבין השתיים.

כעת פנה השופט לדון בשאלה אם מבטחיה של משמר, חברות הביטוח אליהו והמגן, חייבות לשפות את משמר עבור הסכומים שזו חויבה לשפות בהם את בית החולים קפלן.

במשפט התברר כי בעת אירוע התאונה, הייתה משמר מבוטחת באליהו ובהמגן בפוליסת ביטוח אחריות. אלא שלטענת אליהו והמגן, התביעה נגדן התיישנה. אכן, טענו שתי המבטחות, חברת משמר צורפה לתביעה סמוך לפני תום 7 שנות ההתיישנות. מסיבה זו התביעה נגד משמר עצמה לא התיישנה. אלא שמטעמים שונים לא טרחה משמר להודיע לאליהו ולהמגן על התאונה אלא כעבור 8 שנים נוספות. רק אז, כ - 15 שנה לאחר התאונה, צורפו אליהו והמגן למשפט במסגרת הליכי צד שלישי בהם נקטה משמר וכאשר הדיון המשפטי כבר היה בעיצומו.

תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים מיום שקרה מקרה הביטוח. כך בביטוחי חיים, תאונות, מחלות ונכות ובביטוחי נכסים. בביטוחי אחריות נקבע לכלל זה חריג בסעיף 70 לחוק חוזה הביטוח. על פי לשון סעיף 70 לחוק, התביעה לתגמולי ביטוח בפוליסות לביטוחי אחריות אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח.

חברת משמר ביקשה להסתמך על חריג זה. לטענתה יש להסיק מהחריג כי תביעת מבוטח נגד מבטחו תתיישן רק כעבור שבע שנים מיום מתן פסק הדין נגד המבוטח בתביעת הרשלנות שהגיש הצד השלישי נגדו.

השופט דחה טענה זו. "הפרשנות שמנסה חברת משמר לתת לסעיף 70 לחוק חוזה הביטוח היא שגויה ומובילה לתוצאה אבסורדית".

לפי חוק חוזה הביטוח, מבהיר השופט, מרוץ ההתיישנות של תביעת המבוטח כנגד המבטח בביטוח אחריות מתחיל עם הוולד עילת התביעה של הצד השלישי-הניזוק כנגד המבוטח. מכיוון שהמבוטח צפוי להתבע ע"י הניזוק במשך כל תקופת ההתיישנות החלה על תביעת הניזוק נגדו ואורכה של זו במקרה הרגיל הוא 7 שנים, בא סעיף 70 לחוק ומאריך בהתאמה לגבי ביטוח אחריות את תקופת ההתיישנות. אולם אין כוונת החוק, קובע השופט, שהמבוטח רשאי לנהל את ההליכים שנפתחו נגדו מבלי להודיע על כך למבטח ולהמתין למתן פסק דין נגדו ורק אז להגיש דרישת שיפוי למבטח. "לא ייתכן שהמבטח" - פסק השופט - "לא יוכל להתגונן בתיק העיקרי שנפתח נגד המבוטח ויקבל ידיעה על תביעה רק לאחר שניתן פסק דין סופי באותו עניין".

מנימוקים אלה דחה השופט טלגם את תביעת השיפוי של משמר כנגד המבטחות אליהו והמגן וקבע כי משמר חייבת לשפות את בית החולים קפלן באופן עצמאי, ללא אפשרות לממש את פוליסת ביטוח האחריות.

מסמך 348