כפל ביטוח של בני זוג (ערכאה שניה) 

צילה נשר ואדמונד בנמוסה נפגשו ובין השניים התפתחה אהבה.

לפני פגישתם ביטח כל אחד מהם את דירתו בחברת ביטוח אחרת. נשר ביטחה את דירתה בחברת אריה. בנמוסה ביטח את דירתו בחברת המגן.

כעבור זמן עברה נשר להתגורר בדירתו של בנמוסה. חלפו עוד מספר חודשים והשניים יצאו לחופשה.

במהלך החופשה, פרצו אלמונים לדירה וגנבו ממנה חפצים שונים. בין החפצים הגנובים היו גם תכשיטים השייכים לנשר. לא היה ספק כי תכשיטים אלה מבוטחים במסגרת פוליסת הביטוח בחברת אריה. האחרונה ניאותה לפיכך, לפצות את נשר עבור גניבת תכשיטיה תחת פוליסת אריה, אולם דרשה כי גם פוליסת המגן תיקח חלק בפיצוי עבור גניבת התכשיטים.

לגרסת אריה, מרגע שנשר עברה להתגורר בדירה המבוטחת בהמגן, הפכה נשר למבוטחת בפוליסת המגן. מעמד זה רכשה נשר בתוקף היותה בת זוג של מבוטח המגן.

מדובר בביטוח כפל, הוסיפה אריה וטענה. על פי עקרונות דיני הביטוח, שתי מבטחות שביטחו נכס בפני סיכון אחד, נושאות במשותף בנטל החיוב לפי יחס סכומי הביטוח שבכל אחת מהפוליסות.

בירור טענותיה של אריה הגיע להכרעת השופטים יהושע גרוס, יהושע בן שלמה ומיכל רובינשטיין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

התנאי הראשוני לקיומו של ביטוח כפל, קבעו שלושת השופטים, הוא זהות הנכס המבוטח. יש צורך ששתי פוליסות תבטחנה נכס אחד. במקרה זה, כאשר הוציאה המגן פוליסת ביטוח לדירת בנמוסה, נשר לא התגוררה עימו. מכאן, שמלכתחילה, לא נכללו תכשיטיה של נשר בכיסוי הביטוחי שניתן לתכולת דירתו של בנמוסה.

גם העובדה שחודשיים לפני הפריצה לדירתו, עת השניים התגוררו כבר יחדיו בדירה, חידש בנמוסה את פוליסת הביטוח לדירתו, בעוד נשר ממשיכה להיות מבוטחת בפוליסה משלה, מצביעה על כוונת כל אחד מהם לבטח את רכושו בנפרד בפוליסה משלו. אין כל הגיון כלכלי או אחר שאדם יבטח במתכוון רכוש שכבר מבוטח בחברה אחרת. ביטוח כפל נוצר על פי רוב מתוך חוסר תשומת לב מצד המבוטח, שהרי אין לשום מבוטח אינטרס לבטח אותו סיכון פעמיים אצל שתי חברות ביטוח שונות ולשלם פרמיה כפולה.

במקרה זה, הייתה נשר מודעת לקיומו של כיסוי ביטוחי עבור תכשיטיה. מדוע שבנמוסה יבטח תכשיטים אלה פעם נוספת בפוליסה שלו - על פי הגיונו של השכל הישר, קשה להניח כי בני זוג המנהלים משק בית משותף, ישלמו במודע פרמיה כפולה עבור אותו נכס - האשה אצל מבטח אחד והאיש אצל מבטח אחר.

לפיכך, אין מנוס מלקבוע, הוסיף בית המשפט, כי הפוליסה שהוציאה המגן נועדה לכסות את תכולת דירתו של בנמוסה, בעוד הפוליסה שהוציאה אריה נועדה לכסות את תכולת דירתה של נשר, לרבות תכשיטיה, אף על פי שתכשיטים אלו היו בדירת בנמוסה.

בסופו של דיון, דחו שלושת השופטים פה אחד את תביעתה של אריה ופטרו את המגן מלהשתתף עמה בפיצויה של נשר.

מסמך 361