גורמי התזונה וחשיבותם במחלות לב וכלי דם 

גורמי התזונה וחשיבותם במחלות לב וכלי דם, ויטמינים, מינרלים ורכיבי תזונה...

יש לציין, כי לפני נטילת תכשיר זה אואחר ישנו הצורך להיוועץ באיש רפואה!

 ויטמין e:


ויטמין e הינו נוגד חמצון רב עוצמה חשוב, המונע את חמצון הכולסטרול ה"רע" 

(ldl)  ושומר על כלי הדם. מחקרים רחבי היקף, שהתפרסמו בעולם, מצביעים על חשיבותו הרבה של ויטמין e בהגנה מפני מחלות לב וכלי הדם ובמניעת התקפי לב.

ויטמין b3:


לויטמין b3 השפעה על הפחתת כולסטרול בדם. מחקרים הוכיחו שויטמין הנ"ל מפחית רמות ldl, ליפו-פרוטאין a (חלבון-נשא של כולסטרול בדם), המהווה מדד מיוחד לסיכון למחלות לב, טריגליצרידים.
יחד עם זאת מסייע בהגברת רמות ( ldh הכולסטרול הטוב).
יש לציין, כי מתן של ויטמין b3 ללא פיקוח עשויות לגרום לפגיעה בתפקודי הכבד, להחרפת מצבי אלרגיות ועוד. על כן אין ליטול מויטמין זה ללא פיקוח ושילוב תזונתי נאות.

תזונה נכונה:


להגביר את כמות שמנים החד והרב בלתי רווים, כמו: שמן קנולה, זית ועוד. יש להרבות באכילת סיבים תזונתיים, משום שהנ"ל מסייעים להורדת רמת כולסטרול.
מומלץ לעבור דהטוקסיפיקציה של הכבד (טיהור הכבד יכול לסייע באיזון ייצור הכולסטרול). מומלץ.
רצוי לעסוק בפעילות ספורטיבית, רצוי ע"י מאמן כושר ובתאום עם תזונאי. ldl והעלאת ldh.



שתה מיץ ותהייה בריא:


מחקר שהתפרסם ע"י איגוד הלב האמריקאי, מגלה שחוקרי אוניברסיטת מערב אונטריו מצאו, ששתיית מיץ תפוזים עשויה לשפר באופן משמעותי את היחס בין הכולסטרול הרע והכולסטרול הטוב.



פלבנואידים שומרים על עורקינו נקיים:


כאן נכנסים לתמונה החומרים נוגדי החימצון או האנטיאוקסידנטים, כמו ויטמינים c ו- e, ובמיוחד אנטיאוקסידנטים המצויים בפירות וירקות ונקראים פלבנואידים.
אלה הם חומרים הנפוצים מאד בצמחים ומצויים בכל חלקי הצמח, כולל בשורש, בפירות, באבקת הפרחים ועוד. חלקם מופיעים כפיגמנטים ותורמים למגוון הצבעים בטבע )צהוב, אדום( וחלקם חסרי צבע. הסתבר שלפלבנואידים יש פעילות נוגדת חימצון ldl ושתזונה עשירה בפלבנואידים נמצאת בהתאמה הפוכה לתמותה ותחלואה ממחלות לב.
אחד המקורות החשובים לפלבנואידים הוא קליפת הענבים, שמהם מכינים את היין האדום )ביין לבן מוציאים את קליפת הענבים בזמן ההכנה ולכן יש בו פחות פלבנואידים(. בעבר ניסו לקשור את המנהג הצרפתי של שתיית יין אדום בכל ארוחה, עם השכיחות הנמוכה יחסית של מחלות לב בצרפת, למרות אכילה מרובה של שומנים רוויים. כיום קיימים מחקרים שמראים ששתיית יין אדום העשיר בפלבנואידים יכולה לסייע לעיכוב התפתחות המחלה הטרשתית בעורקים



מקורות פלבנואידים נוספים:


פלבנואידים מצויים גם במיץ רימונים (פי- 5 יותר מאשר ביין !!!), בתה, בבצל, בשורש צמח הליקוריץ) ממנו מכינים את סוכריות השוש השחורות) ובעוד פירות וירקות.
קיימות עדויות ממחקרים אפידמיולוגיים (מחקרים על אוכלוסיות) המראות על קשר בין שיעור נמוך של תחלואה ותמותה ממחלות לב, לבין תפריט עשיר בפירות וירקות.



אם אתה צעיר ונחוש בדעתך:


חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון טוענים כי על רופאים להתעקש יותר בשינוי הרגלי התזונה של רזים וצעירים בטרם התחלת טיפול תרופתי להורדת רמת הכולסטרול בדם.
סקירה של שבעה מחקרים אשר בדקו את הקשר שבין התערבות תרופתית לבין הפחתת כולסטרול ותמותה מטרשת עורקים בקרב נשים, העלתה כי שלושה מחקרים הראו תועלת-לכאורה בהפחתת שיעור מקרי טרשת העורקים.
בארבעת המחקרים האחרים לא נצפתה כל תועלת. במחקר אחד מתוך הארבעה - survey coronary minnesota - נמצא כי שיעור התמותה הכללי עלה ב- 15.6% וכי שיעור התמותה ממחלות-לב עלה ב- 30.6% בקרב הקבוצה שנטלה תרופות להפחתת כולסטרול.
מחקר נוסף הצביע אמנם על הפחתה בשיעור התמותה הכללית ובשיעור התמותה ממחלות-לב, אך לא בקרב נשים. גם מחקר הסמווסטטין בסקנדינביה הראה ירידה משמעותית בשיעור התמותה הכללית והתמותה ממחלות-לב, אך לא בקרב 827 הנשים שהשתתפו במחקר.
במחקר גדול נוסף study- hyperlipidemias control of surgical - לא נמצאה כל תועלת בנטילת תרופות להפחתת כולסטרול בקרב גברים ונשים כאחד.
בעקבות הערכתם של שבעה מחקרים אלה, מאשרים המחברים קיומה של תועלת בנטילת תרופות מפחיתות כולסטרול על-ידי גברים, אך לא על-ידי נשים.
לטענתם, אין בנתונים אלה כדי להצדיק התערבות תרופתית בקרב נשים בין אם מתבוננים בשיעור התמותה הכללית או בשיעור התמותה ממחלות-לב, ובין אם בוחנים כל היבט קליני אחר.
הגורמים לעלייה ברמות הכולסטרול

ירקות ומחלות לב וכלי דם:


מחלות לב הינן גורם מוביל בחולניות ובגורמי התמותה העיקריים בארה"ב ובעולם. ברוויו המובא כאן נסקר המידע המחקרי שהוביל לקביעת המלצות התזונה של אכילת יותר פירות וירקות למניעת מחלות לב. מימצאים מדעיים הראו כי לאנשים האוכלים יותר ירקות ופירות סיכוי נמוך יותר לסבול מלחץ דם גבוה, השמנה וסוכרת מבוגרים, כולם גורמים הקשורים עם עליה בשכיחות מחלות לב.
מימצאים אחרונים, בהיקף נרחב, מראים גם קשר ישיר בין צריכת ירקות ופירות ובין ירידה בשכיחות מחלות לב והתקפים. מנגנון ההגנה של הירקות אינו ברור לגמרי וכפי הנראה מכיל מספר אפיקי הגנה מקבילים. גורמי תזונה בירקות כמו אשלגן, סיבים ופולאט, הערך הגליצמי הנמוך של הירקות, הערך הקלורי הנמוך שלהם, כולם כפי הנראה משולבים בהגנה ממחלות הלב. ההמלצה - כדאי להתחיל לאכול יותר ירקות ופירות גם לפני שנבין עד הסוף את מנגנוני ההגנה.
curr atheroscler rep. 2003, 5(6), 492-499



שום נוגד חמצון:


שום שיחק תפקיד מרכזי בתזונה וברפואה בכל ההיסטוריה האנושית. בין המחלות שלשום אפקט מרפא עליהן נמצאות מחלות לב, סוכרת, סרטן, מחלות כבד ומחלות זיהומיות. למרות הידע הרב לא קיים עדיין מנגנון אחיד שיסביר את היקף פעילותו של השום. היות ובבסיס מחלות רבות נמצאים סוגי חמצן פעיל reactive oxygen species התיאוריה השגורה היא שיכולתו הנוגדת חמצון של השום יכולה להסביר את אופיו המרפא. בסקירה הזאת מובאים מאמרים המראים כי לתמציות או להומוגנט של שום יש תכונות נוגדות חמצון. בשום נמצאים חומרים רבים וכפי הנראה מעלותיו לא רק בפעילות האנטי-חמצונית. למשל, בשום נמצא גמה-גלוטמילציסטאין שיש לו השפעה דמוית פרוסטגלנדין להורדת לחץ דם גבוה.
למידע נוסף מצורפת עוד סקירה מקפת על מעלותיו של השום לטיפול במחלות לב כמו לחץ דם גבוה, הסתיידות עורקים או הפרעות קצב: nutr j. 2002, 1 (1), 4 phytother res. 2003, 17(2), 97-106



ירקות:

1. כרוביים כרוב, כרובית, ברוקולי מכילים חומרים בעלי תכונות אנטי¬סרטניות. נבטי ברוקולי עשירים במיוחד בחומרים אלה. אותם חומרים לא נהרסים בבישול.

2. כתומים גזר, בטטה, דלעת מכילים ביתא¬קרוטן שמקנה להם את צבעם הכתום.פעילותו האנטי¬אוקסידנטית ( נוגדת תהליכי חמצון) מקטינה את הסיכוי לחלות בסרטן ובמחלות לב.

3. עגבניות מכילות ליקופן המקטין את הסיכוי ללקות בסרטן שד ופרוסטטה, מפחית כולסטרול ldl מחומצן (הכולסטרול ה"רע" שגורם לחסימת כלי דם ומגדיל את הסיכוי ללקות במחלות לב וכלי דם) ובכך מקטין את הסיכוי ללקות במחלות לב. כמותו גדולה יותר בעגבניות שעברו בישול או תהליך אחר כמו רוטב עגבניות, רסק עגבניות וקטשופ.

4. סלק לפי הרפואה הסינית הוא נחשב למחזק דם ולכן מומלץ במצבי אנמיה. במחקרים הוא נמצא עשיר בחומרים נוגדי סרטן. הפיגמנט שמקנה לו את צבעו המיוחד הוא גם חומר אנטי¬בקטריאלי (נוגד חיידקים).

פירות

5.  פירות יער נמכרים בארץ טריים באביב ובעונות אחרות קפואים. הם עשירים מאוד בפלבנואידים (נוגדי חמצון חזקים) שאינם נהרסים בבישול ולכן גם ריבות וממרחים הם מקור מצוין.

6.  מיץ רימונים במחקר שנערך בטכניון הוכח ששתיית מיץ רימונים באופן קבוע עשויה להפחית כולסטרול ldl מחומצן. בעונתו אפשר לסחוט את הפרי ובשאר העונות כפית תרכיז בכוס מים.

דגנים וקטניות

7.  שיבולת שועל עשירה מאוד בסיבים, מינרלים וויטמינים. הסיבים המסיסים מקנים תחושת שובע ומפחיתים כולסטרול וסוכר בדם. ברפואה הסינית היא נחשבת למזון מחזק ומחמם ולכן מתאימה לחורף. ברפואה העממית היא נחשבת לאנטי¬דיכאונית ומשפרת מצב רוח.

8. סויה קטנית ייחודית בהכילה פיטואסטרוגנים ("אסטרוגן צמחי"). היא מפחיתה את תסמיני גיל המעבר, מקטינה את הסיכוי ללקות בסרטן שד, רחם שחלות וערמונית. יש בה סיבים מסיסים שמפחיתים כולסטרול ובכך היא מקטינה את הסיכוי ללקות במחלות לב. לילדים ולנשים הרות לא מומלץ להרבות באכילתה.

זרעים וגרעינים

9. זרעי פשתן יש בהם חומצות שומן ייחודיות שמקלות את תסמיני התסמונת הטרום וסתית וגיל המעבר. בהכילם פיטואסטרוגנים הם אנטי¬סרטניים, בעיקר לסרטן הרחם, שד, צוואר הרחם ושחלות. הם משפרים מאוד את אלסטיות העור ומפעילים בעדינות אך ביעילות את מערכת העיכול. מומלץ לטחון ולשמור בקירור.

10.  נבט חיטה עשיר מאוד בוויטמינים, במינרלים ובחומצות שומן ייחודיות התורמות לאלסטיות העור. הוא מכיל ויטמין e, אנטי¬אוקסידנט חזק ביותר המגן על העור מהזדקנות.

תבלינים

11.  כורכום הפיגמנטים הצהובים שלו כורכומינואידים מגנים על הכבד מרעלים.הדבר חשוב מכיוון שהכבד הוא האיבר שמנטרל רעלים בגוף. הכורכום ממריץ זרימת מרה ובכך מפחית כולסטרול וייצור אבני מרה. הוא מכיל גם חומרים דמויי סטרואידים שמקלים דלקות מפרקים.

12. זנגוויל ( ג'ינג'ר) מומלץ מאוד למניעת בחילות בהיריון ( בכמות מוגבלת), בנסיעה ובמחלת ים.

מחקר חדש מגלה כי שימוש ארוך טווח בתרופות להורדת כולסטרול הפחית את הסיכון לדיכאון וחרדה בקרב חולי לב. המחקר מפריך טענות ישנות לפיהן המלחמה בכולסטרול גוררת דיכאון ואלימות