תשובה למהות החוויה שבנפש 

בס"ד

מציאות כח החויה שבנפש האדם


כח החוייה שבנפש [לכל השואלים] הוא שבאופן תמידי אינו חווה
את מה שבחוץ אלא אך ורק את תוך האדם פנימה.[שאכן לא מדובר בחוויה רגעית אלא חוויה תמידית,לחוות את עצם החיים כחיים,את העצם הליבה ולא את התוספת]
תפישת המציאות כמציאות היא לגלות את היחידה שבנפש האדם, ביאור
נפשו גילוי נשמתו ועצם הוויתו,האני האמיתי,הזיהוי האמיתי,היא
ביחידה של הנפש, הכלי לביקוע אותה נקודה פנימית,היא, המיקוד וההתרכזות בכח החוויה והרצון לגרום לו להיות חטיבה אחת .
כלומר כוחות הנפש מאוחדים ולא מפוזרים אלא ממוקדים בכל ההוויה.
עצם החוויה היא דבר תמידי ולתמיד כי כך אנו חווים את העצם עמוק פנימה ומישם נוכל להידבק למציאות ה" יתברך.
אם אדם חי את הדמיון,דבר שחולף [תשעים אחוז חיים כך]אזי אנו כחולמים.
המציאות היא הבורא יתברך,חש את ההיה,הווה ויהיה,
כאשר אדם יכול לחוות את המציאות,הכלים הם עצם החוויה כמציאות.
לשאלת ההאנשים שבקשו הסבר "להאני נשמה" אני אומרת כי חוויה אי אפשר להסביר משום שאי אפשר להתחבר לחוויה דרך השכל,המקום שממנו צריכים להתחבר הוא מקום שונה,תפיסה שונה,האני נשמה שבקירבינו.
כח ההויה.אי אפשר להסביר אייך ללמד לנשום,לאהוב,להריח פרח,
זהו לימוד שאין בו מילים ,לא עובר דרך השכל,וגם אינו מתפרש שם.
כאשר אדם משוחח עם חבירו האם הוא מדבר כדי לדבר [גם זה יש לפעמים]אלא העברת המסר,מהות,תוכן השיחה היא שורש העיניין בשיחה,כלומר עצם דיבורו של האדם היא העטיפה,התוכן,הליבה.
מהות היחידה שבנפש זוהי הליבה להכרה הפנימית לנפש האדם.
החוויה שהאדם חווה כאשר הוא מגלה אותה,לא שייך להסביר במילים כמו שאי אפשר לשאול כמה שוקל רוח? ומה הצבע שלו?