החומרים: לסלט:
גזרים,
נענע טרייה,
גרידת לימון (לא חובה)
לרוטב: רבע כוס שמן רגיל, כף שמן שומשום, 3 כפות חומץ אורז, 1 כף חומץ בלסמי, מלח, פלפל, 2 כפות סוכר, ג'ינג'ר טרי קצוץ, שתי שיני שום כתושות לקישוט וטעם: בוטנים קצוצים אופן ההכנה: מגררים את הגזרים גס, קוצצים את הנענע ומוסיפים גרידת לימון מערבבים את כל חומרי הרוטב ויוצקים על הסלט קולים במחבת בוטנים קצוצים ומפזרים מעל לפני ההגשה למאגר המתכונים הגדול לחצו
נפלאו הגזר גזר (שם מדעי: Daucus Carota sativus) הוא ירק שורשי, תת-מין של גזר הגינה ממשפחת הסוככיים, אשר מאופיין בצבעו הנע בין כתום עז ללבן וכן במרקמו קשה ופריך. ערכו התזונתי רב. בחתך רוחב אפשר לראות שני אזורים: קליפה רכה יחסית המכילה בקרבה את רב חומרי התשמורת, וליבה בה עוברים צינורות העצה (במרכז) והשיפה (בהיקף) שהיא חלק עצי וקשה יותר, הדל יחסית ברכיבים תזונתיים [1]. גזרים נאכלים לרוב טריים ונאים, שלמים או כחלק מסלט. הגזר גם מוגש מבושל כחלק במרקים, או בתבשילים שונים, כגון צימעס או תבשילי בשר. ניתן גם ליצר עוגת גזר או פודינג העשוי מגזר. עלי הגזר גם הם טובים למאכל, אם כי ברוב התרבויות לא נהוג להשתמש בהם. הגזר עשיר בבטא קרוטן, חומר המשמש ליצירת ויטמין A, והמעניק לגזר את צבעו הכתום. 100 גרם גזר מכילים כ-8 מ"ג בטא קרוטן המספקים את רוב התצרוכת היומית המומלצת לאדם של ויטמין זה. מכיוון שויטמין A משפר את יכולת ראיית הלילה, נהוג להגיד על גזרים שהם טובים לעיניים. הגזר עשיר גם בסיבים תזונתיים, אנטיאוקסידנטים ומינרלים והוא מאכל בסיסי. אבותיו הפראיים של הגזר באים ככל-הנראה מאפגניסטן שהיא עדיין המרכז לסוגים השונים של הגזר. לגזר התרבותי יש קרוב-משפחה בשם גזר קיפח. גזרים תרבותיים הופכים במהרה לאבטיפוס הפראי שלהם לאחר שהם נותנים זרע.למאגר המתכונים הגדול לחצו
