חיים בוהדנה רכש פוליסת ביטוח מנהלים בחברת הביטוח מנורה. זמן מה לאחר הרכישה ביקש בוהדנה, משיקולים של חסכון בפרמיה, להקטין את סכומי הביטוח שבפוליסה ולהעמידם על פחות משליש סכומי הביטוח המקוריים.
בעקבות בקשה זו הנפיקה מנורה פוליסה מעודכנת.
שנה לאחר צמצומה של הפוליסה, עבר בוהדנה תאונת דרכים קשה. רופאיו של בוהדנה קבעו כי הוא נותר עם 35% נכות לצמיתות.
מצויד בחוות דעת רופאיו פנה למנורה ודרש לקבל תגמולים עבור נכותו.
מנורה נאותה לפצות את בוהדנה רק עבור 25 אחוזי נכות.
בוהדנה העדיף שלא לגרור את המחלוקת לברור בערכאות, נענה להצעת מנורה, חתם על הסכם פשרה, קיבל לידיו המחאה שסכומה חושב על ידי אנשי מחלקת התביעות במנורה ופדה אותה.
לימים, התברר במנורה, כי סכום ההמחאה חושב בטעות כמכפלה של 25 אחוזי נכות בסכומי הביטוח בפוליסה המקורית, לפני צמצומה. כתוצאה מכך קיבל בוהדנה לידיו סכומים הגבוהים ביותר מפי שלושה מהמגיע לו. כך לפי גירסת מנורה.
מנורה הגישה תביעה משפטית נגד בוהדנה, להשבת הסכומים שלדעתה שולמו לו בנוסף.
התביעה הועברה להכרעת השופטת שרה גדות בבית משפט השלום בתל אביב.
בבית המשפט טען בוהדנה כי הסכים לוותר על חלק מאחוזי הנכות שרופאיו העניקו לו, כדי לקבל באופן מיידי את הכספים שהציעה לו מנורה. אילו ידע כי הסכומים נמוכים יותר לא היה נותן את ידו להסכם הפשרה.
גירסה זו של בוהדנה, לפיה הסכם הפשרה התבסס מבחינתו על סכומים ולא על גובה הנכות - קבעה השופטת - לא נסתרה על ידי מנורה. פרקליטיה נמנעו מלחקור את בוהדנה עליה. אנשי מנורה שהופיעו במשפט נתגלו כעדים שאינם רלבנטיים - הם לא טיפלו בתיקו של בוהדנה באופן אישי. לעומת זאת, מי שניהל את המשא ומתן עם בוהדנה, בחר שלא להעיד במשפט.
חשוב להזכיר, ציינה השופטת, כי בהסכם הפשרה ויתר בוהדנה מצידו על דרישות או תביעות נוספות כלפי מנורה. לפיכך, אם יחוייב בוהדנה להשיב למנורה את הכספים ששולמו לו בטעות ישאר בוהדנה כבול באיסור שנטל על עצמו שלא להגיש תביעות נוספות נגד מנורה. פסיקה כזו תשנה את הסכם הפשרה שינוי מהותי, כנגד רצונו של בוהדנה, באופן הפוגע בזכויותיו.
השופטת קיבלה גם את טענותיו של בוהדנה לענין הדרך המשפטית הלא נכונה בה נקטה מנורה. תביעה להשבת סכומים ששולמו בטעות על פי הסכם פשרה מותנית בכך שהטועה יבטל את ההסכם כולו.
אלא שמנורה לא ביטלה את הסכם הפשרה. "משמעות תביעתה של מנורה היא אחיזה בחבל משני קצותיו, מן הצד האחד להשאיר את ההסכם על תילו ומן הצד האחר לקבל את החזר התשלומים".
השבת כספים למנורה - הדגישה השופטת - למרות שאלה שולמו לבוהדנה בטעות מבלי שבוטל הסכם הפשרה בין הצדדים ובמיוחד מבלי שבוהדנה ישוחרר מהתחייבותו להמנע מהגשת תביעות בעתיד נגד מנורה בגין יתרת הנכות הרפואית שנקבעה לו, היא בלתי צודקת, מפרה את איזון ההסכמות בין הצדדים ופוגעת בבוהדנה.
לפיכך בסוף הדיון דחתה השופטת גדות את תביעתה של מנורה.
מסמך 335
בעקבות בקשה זו הנפיקה מנורה פוליסה מעודכנת.
שנה לאחר צמצומה של הפוליסה, עבר בוהדנה תאונת דרכים קשה. רופאיו של בוהדנה קבעו כי הוא נותר עם 35% נכות לצמיתות.
מצויד בחוות דעת רופאיו פנה למנורה ודרש לקבל תגמולים עבור נכותו.
מנורה נאותה לפצות את בוהדנה רק עבור 25 אחוזי נכות.
בוהדנה העדיף שלא לגרור את המחלוקת לברור בערכאות, נענה להצעת מנורה, חתם על הסכם פשרה, קיבל לידיו המחאה שסכומה חושב על ידי אנשי מחלקת התביעות במנורה ופדה אותה.
לימים, התברר במנורה, כי סכום ההמחאה חושב בטעות כמכפלה של 25 אחוזי נכות בסכומי הביטוח בפוליסה המקורית, לפני צמצומה. כתוצאה מכך קיבל בוהדנה לידיו סכומים הגבוהים ביותר מפי שלושה מהמגיע לו. כך לפי גירסת מנורה.
מנורה הגישה תביעה משפטית נגד בוהדנה, להשבת הסכומים שלדעתה שולמו לו בנוסף.
התביעה הועברה להכרעת השופטת שרה גדות בבית משפט השלום בתל אביב.
בבית המשפט טען בוהדנה כי הסכים לוותר על חלק מאחוזי הנכות שרופאיו העניקו לו, כדי לקבל באופן מיידי את הכספים שהציעה לו מנורה. אילו ידע כי הסכומים נמוכים יותר לא היה נותן את ידו להסכם הפשרה.
גירסה זו של בוהדנה, לפיה הסכם הפשרה התבסס מבחינתו על סכומים ולא על גובה הנכות - קבעה השופטת - לא נסתרה על ידי מנורה. פרקליטיה נמנעו מלחקור את בוהדנה עליה. אנשי מנורה שהופיעו במשפט נתגלו כעדים שאינם רלבנטיים - הם לא טיפלו בתיקו של בוהדנה באופן אישי. לעומת זאת, מי שניהל את המשא ומתן עם בוהדנה, בחר שלא להעיד במשפט.
חשוב להזכיר, ציינה השופטת, כי בהסכם הפשרה ויתר בוהדנה מצידו על דרישות או תביעות נוספות כלפי מנורה. לפיכך, אם יחוייב בוהדנה להשיב למנורה את הכספים ששולמו לו בטעות ישאר בוהדנה כבול באיסור שנטל על עצמו שלא להגיש תביעות נוספות נגד מנורה. פסיקה כזו תשנה את הסכם הפשרה שינוי מהותי, כנגד רצונו של בוהדנה, באופן הפוגע בזכויותיו.
השופטת קיבלה גם את טענותיו של בוהדנה לענין הדרך המשפטית הלא נכונה בה נקטה מנורה. תביעה להשבת סכומים ששולמו בטעות על פי הסכם פשרה מותנית בכך שהטועה יבטל את ההסכם כולו.
אלא שמנורה לא ביטלה את הסכם הפשרה. "משמעות תביעתה של מנורה היא אחיזה בחבל משני קצותיו, מן הצד האחד להשאיר את ההסכם על תילו ומן הצד האחר לקבל את החזר התשלומים".
השבת כספים למנורה - הדגישה השופטת - למרות שאלה שולמו לבוהדנה בטעות מבלי שבוטל הסכם הפשרה בין הצדדים ובמיוחד מבלי שבוהדנה ישוחרר מהתחייבותו להמנע מהגשת תביעות בעתיד נגד מנורה בגין יתרת הנכות הרפואית שנקבעה לו, היא בלתי צודקת, מפרה את איזון ההסכמות בין הצדדים ופוגעת בבוהדנה.
לפיכך בסוף הדיון דחתה השופטת גדות את תביעתה של מנורה.
מסמך 335
משרד עו"ד חיים קליר מתמחה בייצוג והופעה בבתי המשפט, במשפטי ביטוח ונזיקין. לפרטים נוספים ראה באתר המשרד http://www.kalir.co.il
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531
המשרד ממוקם בבית שרבט, רחוב קויפמן 4 ת.ד. 50092 תל אביב 61500.
טלפון: 03-5176626, פקס: 03-5177078.
סלולארי: 054-4400005
למשרד סניפים במודיעין: 08-9714884
ובחיפה: 04-8524531