היה זה יום רביעי בשבילי עוד יום רגיל ושגרתי. אני, שהייתי מנהל חברת פרסום יוקרתית הלכתי לבקר את חברי היקר משכבר הימים משה. משה ואני היינו חברים מאוד קרובים, בצבא עברנו הכול יחדיו. משה אשר לא שפר עליו מזלו היה עובד במוסך, בקושי הצליח לפרנס את אשתו וילדיו. אני שהייתי איש אוהב ללמוד התחלתי בחברת פרסום קטנה עד אשר התמזל מזלי וקניתי אותה, מאז היא לא הפסיקה לשגשג והגיע להיות אחת מהחברות המוצלחות ביותר במדינה. הגעתי אל המוסך של משה הוא מאוד שמח לראותי, הזמין אותי לשתות איתו קפה וסיפר על החייו. בעודי יושב עם משה במוסך לפתע נכנס רכב יגואר מפואר, ומהרכב ירדה אישה יפה אשר מימיי לא ראיתי אישה יפה כמותה. אני שהייתי גרוש עם ילדה מימיי לא הרגשתי את לבי פועם כמו ילד כמו שהרגשתי כאשר ראיתי את אותה אישה יפיפייה. היא פנתה אל משה ואמרה לו שהיא רוצה להתקין ברכבה רמקולים, מגבר לרכב, וסטריאו לרכב. משה חברי שהיה איש ענו וצנוע אמר לה שתבוא מחר והוא יתקין לה את הכול הרי יש לו המון עבודה. הסתכלתי על משה וחשבתי לעצמי, משה השתגע? הרי היא הדבר הנפלא ביותר שנברא מששת ימי בראשית. האישה הלכה והשאירה את רכבה המהודר. משה הביט בי ואני בו, משה שאל אותי "אביב אתה פה?". לא אמרתי דבר. אביב..אביב! כן אני פה, משה אמרת משהו? אתה לא כאן, מה קרה לך? אמרתי למשה שחושב שאני...אני מאוהב. אמרתי למשה שאני חייב להכיר את אותה אישה. משה שהיה ידוע בשובבות שבו מאז שהיינו ילדים אמר לי אין בעיה מחר אתה לא הולך לעבודה, אלא אני נותן לך בגדי מוסכניק ואתה תרכיב לאותה אישה את הרמקולים, מגבר לרכב, וסטריאו לרכב תוך כדי שאתה מסביר לה מה שמתה לה ברכב שלה, תדבר איתה ותבקש ממנה לצאת איתך. למחורת הגיע, ואני שמימיי לא עבדתי בשום דבר הקשור אל מוסך הייתי לבוש בבגדי עבודה ליד רכב היגואר המהודר וחכיתי עם משה שגיחך מולי אל האישה היפיפייה. לפתע נכנסה אל המוסך מונית וממנה ירדה האישה היפיפייה, היא התקרבה אל רכבה ושאלה אותי שהייתי ליד רכבה אם הכול מוכן? אמרתי לה שכן ושהשקעתי המון זמן בהתקנה ועשיתי לה עבודה ברמה הגבוהה ביותר. הסתכלתי על האישה וראיתי שהיא מעט עצובה, שאלתי אותה אם קרה משהו? "את לא מרוצה מהתקנת הרמקולים?". "לא אתה לא תוכל להבין אותי". "שאלי מאין את יודעת אולי אוכל לעזור לך?". היא סיפרה כי חברת עיצוב אופנה אשר בבעלותה קורסת מכיוון שחברה מתחרה מפרסמת על חשבונה והיא אינה יודעת מה לעשות בעקבות אותו מאזן אשר משאיר את החברה שלה בחוץ. הורדתי את בגדי המוסך שלי ואמרתי לה חושב "אני כי אוכל לעזור לך". היא הביטה בי בהשתהות "כיצד יכול אתה לעזור לי אם אתה רק עובד מוסך". "נעים מאוד שמי אביב מחברת הפרסום שנטל ואני פה רק בשביל לבקר את חברי ולתת לו יד מעט אם את רוצה נוכל לשבת על קפה ואני יוכל לעזור לך". היא חייכה לעברי, הושיטה את ידה אליי "אשמח מאוד להיפגש איתך על קפה". מאותה פגישה בבית הקפה אין הרבה מה לספר, חוץ מאירוע מהודר ביותר שהתקיים באולמי קיסריה על חוף הים לאחר כשנה מאותו המקרה. היא עמדה מולי ואני מולה כאשר הרב הקריא את סדר הקידושין. הסתכלתי הצידה ומהצד ראיתי את משה המוסכניק שקרץ לעברי וחייך קלות כאשר המון קהל עמד מולנו ואמר בקול גדול מזל טוב, מזל טוב!
