ישראל תמשיך להפר התחייבויות בינלאומיות במיסוי משקיעים בקרנות ההון סיכון 

מבחינת הוראות ההסכם שנחתם לאחרונה בין איגוד קרנות ההון סיכון לנציב מס הכנסה, דומה כי מדינת ישראל תמשיך להפר את התחייבויותיה הבינלאומיות כלפי ארה"ב ומדינות אחרות, תנהג בניגוד גמור למקובל בארצות אחרות בעולם, ותפגע קשה בתחרותיות חברות הי-טק ישראליות בחיפושם אחר כספי המשקיעים הזרים שכה נחוצים לכלכלת המדינה.

כזכור, במהלך העשור האחרון, חל כרסום עמוק במעמד משקיעים זרים בקרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברות ישראליות או הקשורות לישראל. כרסום זה לימים הוביל לחיכוכים משמעותיים בין משרד האוצר ונציבות מס הכנסה לבין ממשל ארה"ב ורשויות המס שם, עד אשר נדרש שר האוצר להכריז באופן חד צדדי, על כוונתו לתת פטור למשקיעים זרים בקרנות הון סיכון שישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות.

בעקבות ההכרזה ישבו על המדוכה נציבות מס הכנסה ואיגוד קרנות ההון סיכון והגיעו להסכמות, אולם מעיון בהסכם החדש עולה כי ישראל ממשיכה להתעקש להטיל מס על משקיעים זרים, בניגוד גמור למקובל בארצות אחרות בעולם ובניגוד גמור להתחייבויותיה הבינלאומיות.

מי שעקב אחרי תהליך, יכול להעיד שהתהליך החל כאשר נציבות מס הכנסה לראשונה טענה שדרישת 10% האחזקה שבאמנה עם ארה"ב תבחן ברמת הקרן ולא ברמת המשקיע הבודד. ובהמשך כאשר הנציבות טענה כי רווחי הקרן הם רווחי עסקים, והיות ולקרנות יש מוסד קבע בישראל, הרי שאין מניעה מישראל להטיל עליהם מס.

אין צריך לומר כי בכל העולם (מלבד ישראל) מקובל לראות ברווחי קרנות ההון סיכום כרווח הון בידי המשקיעים תוך התעלמות מהאישיות המשפטית של הקרן, ולא לראות ברווחים רווחי עסקים של הקרן. משמעות הדבר בכל הקשור לאמנות היא שבעוד שברווחי עסקים יש לישראל זכות מיסוי במידה ולקרן יש מוסד קבע בישראל, הרי שברווחי הון אין לישראל זכות מיסוי (אם כי יש מקום לטענה כי גם ברווח הון יש לישראל זכות מיסוי במידה ולקרן יש מוסד קבע בישראל, אולם טענה זו לא נטענה ולא נמשיך לדון בה).