מאזן ההסתברות לגבי נטל ההוכחה במשפט ביטוח 

הטיית מאזן ההסתברות

משפטי ביטוח מוכרעים לעיתים לפי התשובה לשאלה מי נושא בנטל לשכנע את בית המשפט בגירסתו. אך הנושא בנטל לא נדרש לשכנע את בית המשפט בצדקתו מעל לכל ספק סביר כמו במשפט פלילי.

כל שעליו לעשות הוא להטות את המאזנים במעט לטובתו ולהניח את דעתו של השופט כי מתוך הראיות שהביא קיימת הסתברות שגירסתו דווקא, היא הנכונה.

אלא שגם בהטיית מאזנים קלה זו מתקשה לפעמים המבוטח לעמוד.

הארוע

חברת יצרני העורות מעלה כפר-סבא, רכשה באיטליה 220 שקים של עורות שלחים (עורות מעובדים למחצה).

בראשית דרכו אוחסן המטען בנמל נאפולי. משם שוגר לישראל במכולה נעולה בחותמת צים. כשפתחו אנשי מעלה את המכולה במחסנם בארץ גילו להפתעתם 50 שקים בלבד. על דפנות המכולה היו אמנם סימני שומן האופיניים לשלחים והמעידים על כך שתכולתה כללה למעלה מ - 50 שקים אך מצד שני לא נמצאו בה כל סימני פריצה.

אנשי מעלה פנו לחברת הביטוח סלע בה היה המטען מבוטח אך זו דרשה מהם כי יוכיחו בפניה שבעת יציאת המכולה מהמחסן בנאפולי, היו בתוכה כל 220 השקים המבוטחים.

שכנוע על פי מאזן ההסתברות

הענין התגלגל לבית המשפט העליון. השופט דב לוין קבע כי אכן הביטוח שהוציאה חברת סלע לחברת מעלה חל "ממחסן למחסן" כלומר, המועד הקובע הוא שעת הוצאת המטען ממחסני הנמל. כדי לזכות בתביעתו על המבוטח להוכיח שבמועד הקובע היו במכולה 220 שקי העור.

חברת הביטוח, לדעת השופט, אינה נדרשת להתמודד עם תביעת ביטוח טרם שהמבוטח הוכיח את תחולתה הכללית, הלכאורית, של הפוליסה על המקרה.

דומה המצב למקרה שבו ארע הנזק לאחר שהמטען הגיע למחסן היעד. גם אז הכיסוי הביטוחי לא חל יותר.

אמנם המבוטח אינו חייב לשכנע את בית המשפט אלא על פי מאזן ההסתברות, אך גם מאזן זה לא הצליחה חברת מעלה להטות לטובתה. לא הובאה כל הוכחה מתי נסגרה המכולה בחותמת צים. גם מנהלה של חברת מעלה לא יכול היה להעיד כי ראה את הסחורה יוצאת בשלמותה מהמחסן בנאפולי. אמנם משטרת איטליה הודיעה שלא נמצאו ראיות לגניבה בנאפולי אך, באותה מידה גם לא נמצאו ראיות לגניבה במהלך ההובלה לישראל.

האפשרות שהנזק נגרם בזמן ההובלה לארץ שקולה לפיכך לאפשרות שהנזק נגרם במחסן בנאפולי.

אין איפוא דבר שיטה את כף מאזן ההסתברות לטובת חברת מעלה ולכן פסק השופט כי בצדק דחתה חברת סלע את תביעת הביטוח.

מסמך 25