נטל ההוכחה במקרה של חשד להצתה 

באחד הלילות פרצה שריפה בבית העסק של חברת הטקסטיל גבי ליין.

בית העסק היה מבוטח בחברת הביטוח דולב, וזו האחרונה סירבה לכסות את נזקי השריפה בטענה שבעל העסק היה מעורב בהצתה.

המחלוקת הובאה בפני השופטת מיכל שריר בבית משפט השלום בהרצליה.

השופטת שריר הבהירה כי בית המשפט העליון כבר קבע על מי מוטל נטל השכנוע במקרים אלה.

כאשר מדובר בביטוחי פריצה, גניבה, שוד או סיכונים נטל השכנוע מוטל על המבוטח להוכיח כי ידו לא היתה במעל.

לעומת זאת, כאשר מדובר בפוליסות אש וכל הסיכונים מוטל על חברת הביטוח הנטל לשכנע כי המבוטח היה מעורב באירוע.

לפיכך במקרה הנדון שבו מדובר בארוע אש מוטל על דולב הנטל לשכנע כי בעלי חברת גבי ליין הם שגרמו להצתת עסקם.

ואולם חברת הביטוח אינה צריכה לשכנע את השופט במידת הוכחה מכרעת של מעל לכל ספק סביר כי המבוטח גרם למקרה הביטוח. די לה כי תראה על פי מבחנים של שכל ישר שקיימת הסתברות כי מקרה הביטוח נגרם ע"י המבוטח.

כמות הראיות שתידרש אותה חברת ביטוח להביא, נקבעת לפי נסיבותיו של המקרה ולפי מהותן ומידת חומרתן של טענותיה.

במקרה זה התבססה דולב על עדות שניתנה במשטרה על ידי עדת ראיה אשר סיפרה כי ראתה את רכבו של בעל העסק סמוך למקום הארוע.

השופטת שריר קבעה כי אין היא מוכנה לקבל עדות זו משום שהעדה לא הסתירה את עוינותה כלפי בעל העסק ובדבריה ניכר היה כי כל הדרכים כשרות בידיה להכשיל את בעל העסק.

השופטת גם דחתה מכל וכל עדויות נוספות וביניהן חוות דעת של מומחה שריפות שהסיק כי ההצתה בוצעה מתוך העסק. השופטת קבעה כי המומחה לא הסתמך על בדיקה אישית בפריטים חיוניים.

השופטת שריר הוסיפה וציינה כי אמנם מצבה של חברת גבי לין טרם השריפה לא היה מצוין, אך מצב כלכלי זה לא הגיע לדרגה כזו שיכולה להעיד על מניע להצתה.

לבסוף הוסיפה השופטת וציינה כי בעל העסק הסכים מלכתחילה להיבדק בפוליגרף. בכך העיד על עצמו כי אין הוא מסתיר דבר. אמנם לאחר מכן, טרם הבדיקה, נמלך בעל העסק בדעתו וסרב לבדיקה.

אך גם בכך אין כדי להפחית ממהימנותו שכן הוא נמלך בדעתו "משום הסיכון הכרוך בבדיקה והיעוץ שקיבל, כנראה, בעניין. לו כזב בפיו לא היה מסכים לבדיקה מלכתחילה.

לבסוף בבואה לשקול את כל הראיות שהובאו בפניה ציינה השופטת שריר כי לא טענה סתמית הייתה בפי דולב ולא סתם ניסיון להתחמק מחבותה, אלא שכאן נתלתה השופטת באילנה הגבוה של השופטת שושנה נתניהו מבית המשפט העליון:

" אם בתום העדויות כפות המאזניים נשארו מאויינות והמקרה מתיישב במידה שווה עם שריפה מקרית כמו עם הצתה, כי אז יזכה המבוטח".

ואכן זיכתה השופטת שריר את חברת גבי ליין בכל תגמולי הביטוח ואף הוסיפה לה הוצאות משפט בסכום של 35,000 ש"ח.


מסמך 223