מהם מעברים?
מעבר מוגדר במילון אבן שושן כפעולה שיש בה שינוי או לחלופין, הליכה אל מעבר מקום מסוים. אם ננסה לבחון הגדרות אלו, נוכל להבין דבר או שניים על אופיו של המעבר. במילה מעבר טמונה המילה עבר. זאת אומרת גם בשינוי ובמקום החדש אנו לוקחים עימנו את עברינו, את הזיכרונות מהמקום הקודם, החוויות, המראות והגעגוע. מאפיין נוסף מסתתר בהגדרה תחת המונח הליכה אל מקום מסוים- משמע יש במעבר משהו תהליכי ולאו דווקא שינוי מיידי. חיינו רצופים מעברים החל מהיציאה מהרחם המוגנת לעולם הגדול, דרך כניסה למסגרות חינוכיות, שינוי במקומות מגורים, חילופי עונות ומה שכרוך בכך וכלה בשינוי במצב משפחתי עקב גירושין או חלילה אובדן דמות משמעותית ואהובה. ילדים מגיבים בצורה שונה , בקצב שונה ולדברים שונים במעבר ועל כן חשוב לבחון היכן ילדינו נמצא וכיצד ניתן לעזור להם להתמודד עם השינוי בהתאם למה שמעסיק אותם.
מה נדרש מהילד במעבר?
א.בעצם המעבר הילד נדרש להפרד ממקום מוכר, נוח, לרוב נעים ואהוב. אלו יכולים לעורר תחושות של אובדן, של אבל , עצב וגעגוע למקום הישן.
ב.המעבר מביא עימו דברים חדשים , לא מוכרים, שיכולים לעורר אצל הילד חשש מדבר זר, שאלות רבות, ופחד מהלא נודע.
ג.רוב המעברים בחיינו הם בכיוון של גדילה וצמיחה וכל מעבר דורש מהילד גדילה וצמיחה והתמודדות עם משימות חדשות. כך למשל מעבר למטפלת או גן דורש להפרד מהאם. המעבר לביה"ס דורש בין השאר, התמודדות לראשונה עם הסיכוי לכשלון ברור ומדיד וכך הלאה.
ד.במעבר יש ניחוח של התחדשות והוא יכול לעורר אצל הילד תקוות, סקרנות התלהבות ואת חדוות הגדילה וההתפתחות.
מצטיירת תמונה שהמעבר מכיל עימו בד בבד רגשות מורכבים שכביכול יוצרים סתירה ביניהם, כך למשל יכול ילד הנכנס לראשונה לכיתה א' לשמוח מאד על היותו בוגר ועל המעבר מגן לביה"ס , ובמקביל לחשוש מאד או להיות עצוב מאד מכך שרוב חבריו הלכו למסגרות אחרות.
מה תפקיד ההורים במעברים?
להורים יש תפקיד מכריע באופן התמודדות של הילד עם המעבר בחייו.
1.אם ההורה חושש מהמעבר, סביר להניח שהילד יזהה זאת ויזדהה וכתוצאה מכך יחוש דאגה ולחץ לקראת המעבר. על ההורה לשדר אמון ובטחון כלפי יכולתו של הילד להסתגל ולהתמודד עם המעבר.
2.ככל שהמעבר יהיה תהליכי והילד יחשף למקום החדש מספר פעמים לקראת המעבר כך הזרות ואי הוודאות כלפי המקום יפחתו.
3.היכן שניתן כדאי להפחית את עצמת השינוי, אם הילד עבר מקום מגורים, אך יכול ללכת לאותו בית הספר עם חברים מוכרים , הדבר רצוי.
4.על ההורה לקחת אויר לנשימה ולהיות סבלני לכל ילד קצב הסתגלות משלו, באופן פרדוקסלי נסיון להלחיץ, או להכחיש את הקושי במעבר משיג את הפעולה ההפוכה ואינו עוזר כלל לילד.
5.יש לתת מקום בשיחה לחששותיו של הילד, גם אם אנו אינם מבינים אותם לעומק והם נראים לנו מגוחכים. אם הילד למשל מבטא חשש לעבור למיטה חדשה שנקנתה עבורו כיוון שחש שהיא גדולה לעומת מיטתו הקודמת, אל תבטל חשש זה, הכר בקושי הכרוך בשינוי ונסה לעזור לילד למצוא דרכים להתגבר על הפחד.
6.בשאר תחומי החיים רצוי לשמור על שגרה עד כמה שניתן למשל לקראת הולדת תינוק חדש במשפחה והגעתו הביתה , רצוי בימים אלו עם כל ההתרגשות והעומס לנסות לשמור על שגרת יומם של שאר הילדים.
לסיכום
האופן בו אתם כהורים תעזרו לילדיכם להתמודד עם המעברים בחייו, ירשמו ויופנמו כדפוס פעולה בחייו העתידיים כבוגר ועצמאי. בהיותכם רגישים לתחושותיו, על כל המורכבות הקיימת במעבר, סבלנים, ובוטחים בילדיכם אתם מעניקים לו את הכלים החשובים ביותר להתמודדויות עתידיות.
מעבר מוגדר במילון אבן שושן כפעולה שיש בה שינוי או לחלופין, הליכה אל מעבר מקום מסוים. אם ננסה לבחון הגדרות אלו, נוכל להבין דבר או שניים על אופיו של המעבר. במילה מעבר טמונה המילה עבר. זאת אומרת גם בשינוי ובמקום החדש אנו לוקחים עימנו את עברינו, את הזיכרונות מהמקום הקודם, החוויות, המראות והגעגוע. מאפיין נוסף מסתתר בהגדרה תחת המונח הליכה אל מקום מסוים- משמע יש במעבר משהו תהליכי ולאו דווקא שינוי מיידי. חיינו רצופים מעברים החל מהיציאה מהרחם המוגנת לעולם הגדול, דרך כניסה למסגרות חינוכיות, שינוי במקומות מגורים, חילופי עונות ומה שכרוך בכך וכלה בשינוי במצב משפחתי עקב גירושין או חלילה אובדן דמות משמעותית ואהובה. ילדים מגיבים בצורה שונה , בקצב שונה ולדברים שונים במעבר ועל כן חשוב לבחון היכן ילדינו נמצא וכיצד ניתן לעזור להם להתמודד עם השינוי בהתאם למה שמעסיק אותם.
מה נדרש מהילד במעבר?
א.בעצם המעבר הילד נדרש להפרד ממקום מוכר, נוח, לרוב נעים ואהוב. אלו יכולים לעורר תחושות של אובדן, של אבל , עצב וגעגוע למקום הישן.
ב.המעבר מביא עימו דברים חדשים , לא מוכרים, שיכולים לעורר אצל הילד חשש מדבר זר, שאלות רבות, ופחד מהלא נודע.
ג.רוב המעברים בחיינו הם בכיוון של גדילה וצמיחה וכל מעבר דורש מהילד גדילה וצמיחה והתמודדות עם משימות חדשות. כך למשל מעבר למטפלת או גן דורש להפרד מהאם. המעבר לביה"ס דורש בין השאר, התמודדות לראשונה עם הסיכוי לכשלון ברור ומדיד וכך הלאה.
ד.במעבר יש ניחוח של התחדשות והוא יכול לעורר אצל הילד תקוות, סקרנות התלהבות ואת חדוות הגדילה וההתפתחות.
מצטיירת תמונה שהמעבר מכיל עימו בד בבד רגשות מורכבים שכביכול יוצרים סתירה ביניהם, כך למשל יכול ילד הנכנס לראשונה לכיתה א' לשמוח מאד על היותו בוגר ועל המעבר מגן לביה"ס , ובמקביל לחשוש מאד או להיות עצוב מאד מכך שרוב חבריו הלכו למסגרות אחרות.
מה תפקיד ההורים במעברים?
להורים יש תפקיד מכריע באופן התמודדות של הילד עם המעבר בחייו.
1.אם ההורה חושש מהמעבר, סביר להניח שהילד יזהה זאת ויזדהה וכתוצאה מכך יחוש דאגה ולחץ לקראת המעבר. על ההורה לשדר אמון ובטחון כלפי יכולתו של הילד להסתגל ולהתמודד עם המעבר.
2.ככל שהמעבר יהיה תהליכי והילד יחשף למקום החדש מספר פעמים לקראת המעבר כך הזרות ואי הוודאות כלפי המקום יפחתו.
3.היכן שניתן כדאי להפחית את עצמת השינוי, אם הילד עבר מקום מגורים, אך יכול ללכת לאותו בית הספר עם חברים מוכרים , הדבר רצוי.
4.על ההורה לקחת אויר לנשימה ולהיות סבלני לכל ילד קצב הסתגלות משלו, באופן פרדוקסלי נסיון להלחיץ, או להכחיש את הקושי במעבר משיג את הפעולה ההפוכה ואינו עוזר כלל לילד.
5.יש לתת מקום בשיחה לחששותיו של הילד, גם אם אנו אינם מבינים אותם לעומק והם נראים לנו מגוחכים. אם הילד למשל מבטא חשש לעבור למיטה חדשה שנקנתה עבורו כיוון שחש שהיא גדולה לעומת מיטתו הקודמת, אל תבטל חשש זה, הכר בקושי הכרוך בשינוי ונסה לעזור לילד למצוא דרכים להתגבר על הפחד.
6.בשאר תחומי החיים רצוי לשמור על שגרה עד כמה שניתן למשל לקראת הולדת תינוק חדש במשפחה והגעתו הביתה , רצוי בימים אלו עם כל ההתרגשות והעומס לנסות לשמור על שגרת יומם של שאר הילדים.
לסיכום
האופן בו אתם כהורים תעזרו לילדיכם להתמודד עם המעברים בחייו, ירשמו ויופנמו כדפוס פעולה בחייו העתידיים כבוגר ועצמאי. בהיותכם רגישים לתחושותיו, על כל המורכבות הקיימת במעבר, סבלנים, ובוטחים בילדיכם אתם מעניקים לו את הכלים החשובים ביותר להתמודדויות עתידיות.
הכותבת הינה פסיכולוגית קלינית מתמחה בטיפול רגשי בילדים נוער וכן בהדרכות הורים.
