שק של רגשות
ההריון והלידה מעוררים בהורים טווח שלם של רגשות שלעיתים נראה כי אינם יכולים להחוות יחדיו. אהבה גדולה, כאב פיזי ורגשי, חששות רבות, ייאוש, שמחה תסכול ואכזבה. עצמת החוויה מפגישה את האם עם מגוון שלם של תחושות וכל זאת לגבי אותו אירוע. כמו הלידה, כך בכל התחלה חדשה בחייו של הילד יכולים להתעורר רגשות מגוונים בעצמות שונות לגבי הארוע. כל מעבר לשלב חדש יכול לעורר: שמחה על התפתחותו של הילד בחייו העצמאיים, התרגשות גדולה על צמיחתו הפיזית, הרגשית והשכלית, חשש מהפרידה ממנו, חשש מאופן תפקודו במסגרת החדשה, תסכול בעקבות קשיים חוזרים ונשנים, חוסר אונים לנוכח מגבלותינו כהורים, ובמקביל אהבה וסיפוק מהתהליך שנוצר, מהצלחות קטנות וגדולות ומהתגברות על קשיים. התוודעו למגוון הרגשות הקיימים בכם, אל תנסו להתעלם מרגשות אשר יכולים לעורר בכם חוסר נוחות. ילדיכם יוכלו להתמודד עם התחלה חדשה ביתר קלות , כאשר ידעו שהוריהם מסוגלים לשאת מגוון של רגשות.
ציפיות מעצמי
ההורים מגבשים טרם הלידה תמונת דמיון איזה אב או אם ברצונם להיות. לרוב מתבססת משאלה זו על דמויות מטפלות משמעותיות שפגשו בחייהם ורצו לאמץ מהם דברים או לחלופין להדוף. לעיתים תמונת הדמיון המתגבשת מאד קיצונית ונוקשה ואינה מאפשרת רפרטואר של התנהגויות בהתאם לסיטואציות השונות. בכל מעבר והתחלה אנו כהורים מגבשים בתהליך מודע יותר או פחות, את תפקידנו בשלב זה עבור ילדינו. לעיתים ההורה עלול להיקלע למשאלה לא מציאותית, המתגבשת סביב מאפיין אישיותי או התנהגותי אחד. למשל "עלי להיות זמינה תמיד לילדי", " אני אעשה הכל כדי להיות אהובה על ילדי", " אני חייבת שיתפסו אותי כהורה קשוח שדורש כבוד". תפיסת התפקיד בצורה כזו עלולה להעמידך במצב תסכול תמידי שכן הדמות שנוצרה הינה חד מימדית ואינה מורכבת ממגוון התנהגויות ומאפיינים המתגבשים לזהות אינטגרטיבית. משאלות אלו עלולות ליצור קושי גדול בייחוד כשעמדתכם אינה מובילה לתגובה הולמת.
ציפיות מהאחר
בתהליך ההריון טרם המפגש הממשי בין ההורה לתינוק, מתגבשת תמונת דמיון מיהו התינוק שיוולד, הפנטזיה מתהווה ממשאלותיו של ההורה, מחששותיו, ומציפיותיו. כך למשל הורה יכול לייחל לתינוק שיהיה שמח כל הזמן, או לחלופין תינוק פעיל ומפותח מבחינה שכלית ומוטורית. במפגש הממשי
בלידה בימים שלאחר מכן, מתגלה הפער בין המצוי לרצוי, ועל ההורה מוטל התפקיד לצמצם את הפערים ולהתאים את תמונת הדמיון למציאות. אם ההורה לא יוותר על הפנטזיה וינסה לעצב את התנהגות התינוק כדמות חלומו עלולים להיווצר קשיים. במעברים ובהתחלות חדשות בייחוד במעבר למסגרות החינוכיות מנסה ההורה לדמיין את ילדיו במקום החדש, לתמונת דמיון זו יכולים להיכנס ציפיות של ההורה מילדיו, חלומות שהוא החמיץ וציפייה מילדיו שיגשימו אותם עבורו, רצון לרצות את משפחתו דרך ילדיו ועוד. לכשיגלה ההורה כי קיים פער בין ציפיותיו למציאות עלולות להיווצר תחושות אכזבה לנוכח הפער המתקיים בין הפנטזיה למציאות, בין הרצוי למצוי.
טיפים - צידה לדרך
לאור הנאמר לעיל להלן מספר נקודות מחשבה שיכולות להקל על תחילת הדרך
? אל תיבהל לנוכח הרגשות השונים שעולים בקרבך עם תחילת השנה. אם אתה חש ברגע מסוים ייאוש לנוכח המשימה הקשה, אין הכרח שכך תחושו כל השנה, שוחח על כך עם בן/בת זוגך, חבריך, הורים אחרים שתף אותם ואולי תפגש תחושות זהות ודרכי התמודדות עימם.
? בדוק עם עצמך האם הציפיות שאתה מציב לעצמך ברות מימוש, גמישות ויכולות להשתנות בהתאם למצבים מגוונים עימם תדרש להתמודד בתפקידך. זכור ילד בגיל שנה זקוק להורות אחרת מאשר ילד בן שש
? הבט בילדיך, נסה להכירם לעומק להבין מה הם היו רוצים להשיג בחייהם עד כמה ציפיותיהם דומות לציפותיך כהורה, נסה לראות את הייחודיות והכוחות של כל אחד ואחת מהן. כשם שאצבעות ידינו שונות האחת מהשניה ועדיין מחוברות הן ליד אחת, כך ילדיך שונים האחד מהשני וכל אחד מהם מכיל בתוכו עולם ומלאו.
בבילוגרפיה:
1. סטרן דניאל(2000), הולדתה של אם השפעת הלידה על האשה, מודן.
2. א.אפטר,י. הטב, א. ויצמן, ש.טיאנו, (1999), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, דיונון.
ההריון והלידה מעוררים בהורים טווח שלם של רגשות שלעיתים נראה כי אינם יכולים להחוות יחדיו. אהבה גדולה, כאב פיזי ורגשי, חששות רבות, ייאוש, שמחה תסכול ואכזבה. עצמת החוויה מפגישה את האם עם מגוון שלם של תחושות וכל זאת לגבי אותו אירוע. כמו הלידה, כך בכל התחלה חדשה בחייו של הילד יכולים להתעורר רגשות מגוונים בעצמות שונות לגבי הארוע. כל מעבר לשלב חדש יכול לעורר: שמחה על התפתחותו של הילד בחייו העצמאיים, התרגשות גדולה על צמיחתו הפיזית, הרגשית והשכלית, חשש מהפרידה ממנו, חשש מאופן תפקודו במסגרת החדשה, תסכול בעקבות קשיים חוזרים ונשנים, חוסר אונים לנוכח מגבלותינו כהורים, ובמקביל אהבה וסיפוק מהתהליך שנוצר, מהצלחות קטנות וגדולות ומהתגברות על קשיים. התוודעו למגוון הרגשות הקיימים בכם, אל תנסו להתעלם מרגשות אשר יכולים לעורר בכם חוסר נוחות. ילדיכם יוכלו להתמודד עם התחלה חדשה ביתר קלות , כאשר ידעו שהוריהם מסוגלים לשאת מגוון של רגשות.
ציפיות מעצמי
ההורים מגבשים טרם הלידה תמונת דמיון איזה אב או אם ברצונם להיות. לרוב מתבססת משאלה זו על דמויות מטפלות משמעותיות שפגשו בחייהם ורצו לאמץ מהם דברים או לחלופין להדוף. לעיתים תמונת הדמיון המתגבשת מאד קיצונית ונוקשה ואינה מאפשרת רפרטואר של התנהגויות בהתאם לסיטואציות השונות. בכל מעבר והתחלה אנו כהורים מגבשים בתהליך מודע יותר או פחות, את תפקידנו בשלב זה עבור ילדינו. לעיתים ההורה עלול להיקלע למשאלה לא מציאותית, המתגבשת סביב מאפיין אישיותי או התנהגותי אחד. למשל "עלי להיות זמינה תמיד לילדי", " אני אעשה הכל כדי להיות אהובה על ילדי", " אני חייבת שיתפסו אותי כהורה קשוח שדורש כבוד". תפיסת התפקיד בצורה כזו עלולה להעמידך במצב תסכול תמידי שכן הדמות שנוצרה הינה חד מימדית ואינה מורכבת ממגוון התנהגויות ומאפיינים המתגבשים לזהות אינטגרטיבית. משאלות אלו עלולות ליצור קושי גדול בייחוד כשעמדתכם אינה מובילה לתגובה הולמת.
ציפיות מהאחר
בתהליך ההריון טרם המפגש הממשי בין ההורה לתינוק, מתגבשת תמונת דמיון מיהו התינוק שיוולד, הפנטזיה מתהווה ממשאלותיו של ההורה, מחששותיו, ומציפיותיו. כך למשל הורה יכול לייחל לתינוק שיהיה שמח כל הזמן, או לחלופין תינוק פעיל ומפותח מבחינה שכלית ומוטורית. במפגש הממשי
בלידה בימים שלאחר מכן, מתגלה הפער בין המצוי לרצוי, ועל ההורה מוטל התפקיד לצמצם את הפערים ולהתאים את תמונת הדמיון למציאות. אם ההורה לא יוותר על הפנטזיה וינסה לעצב את התנהגות התינוק כדמות חלומו עלולים להיווצר קשיים. במעברים ובהתחלות חדשות בייחוד במעבר למסגרות החינוכיות מנסה ההורה לדמיין את ילדיו במקום החדש, לתמונת דמיון זו יכולים להיכנס ציפיות של ההורה מילדיו, חלומות שהוא החמיץ וציפייה מילדיו שיגשימו אותם עבורו, רצון לרצות את משפחתו דרך ילדיו ועוד. לכשיגלה ההורה כי קיים פער בין ציפיותיו למציאות עלולות להיווצר תחושות אכזבה לנוכח הפער המתקיים בין הפנטזיה למציאות, בין הרצוי למצוי.
טיפים - צידה לדרך
לאור הנאמר לעיל להלן מספר נקודות מחשבה שיכולות להקל על תחילת הדרך
? אל תיבהל לנוכח הרגשות השונים שעולים בקרבך עם תחילת השנה. אם אתה חש ברגע מסוים ייאוש לנוכח המשימה הקשה, אין הכרח שכך תחושו כל השנה, שוחח על כך עם בן/בת זוגך, חבריך, הורים אחרים שתף אותם ואולי תפגש תחושות זהות ודרכי התמודדות עימם.
? בדוק עם עצמך האם הציפיות שאתה מציב לעצמך ברות מימוש, גמישות ויכולות להשתנות בהתאם למצבים מגוונים עימם תדרש להתמודד בתפקידך. זכור ילד בגיל שנה זקוק להורות אחרת מאשר ילד בן שש
? הבט בילדיך, נסה להכירם לעומק להבין מה הם היו רוצים להשיג בחייהם עד כמה ציפיותיהם דומות לציפותיך כהורה, נסה לראות את הייחודיות והכוחות של כל אחד ואחת מהן. כשם שאצבעות ידינו שונות האחת מהשניה ועדיין מחוברות הן ליד אחת, כך ילדיך שונים האחד מהשני וכל אחד מהם מכיל בתוכו עולם ומלאו.
בבילוגרפיה:
1. סטרן דניאל(2000), הולדתה של אם השפעת הלידה על האשה, מודן.
2. א.אפטר,י. הטב, א. ויצמן, ש.טיאנו, (1999), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, דיונון.
הכותבת הינה פסיכולוגית קלינית מתמחה בטיפול רגשי בילדים נוער וכן בהדרכות הורים.
