היום שלא היה 

באחד הבקרים נגשה עדיה מירום ל"סופרמרקט שובע" ברחוב פנקס בתל אביב. בפתח סניף זה של הקו-אופ מצוייה דלת זכוכית אוטומטית הנפתחת על ידי דריכה מבפנים. מירום ביקשה להכנס פנימה ולפתע נפתחה הדלת כלפי חוץ והפילה אותה בחוזקה על המדרכה. מירום נפגעה בירכה ונותרה עם אחוזי נכות לצמיתות.

בין מירום לקו-אופ ולחברת סמואל אשר התקינה ותיחזקה את הדלת האוטומטית התנהלו הליכים משפטיים. במהלכם הגיעו הצדדים לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ומירום פוצתה על ידי הקו-אופ וחברת סמואל בסכום נכבד.

בשלב זה ביקשה חברת סמואל לצרף לתביעה את חברת הביטוח המגן, בטענה שזו ביטחה את פעולותיה וחייבת לפיכך לשפות אותה באותם סכומים ששולמו על ידה במסגרת הסכם הפשרה עם מירום. ואכן, בהסכמת כל השותפים להסכם הפשרה צורפה חברת המגן להמשך המשפט.

בעת שמיעת הראיות הופיעו מנהל התחזוקה של הקו-אופ ומנהלה של חברת סמואל והעידו על היחסים רבי השנים שביניהם.

יחד עם זאת, לא הובאה כל עדות לגבי נסיבות התאונה ולא לגבי השאלה מי נושא באחריות לפגיעה במירום.
עם סיום פרשת הראיות, טענה חברת המגן שיש לפטור אותה מכל תשלום. הסכם הפשרה אמנם הוגש כראיה בבית המשפט אך הוא אינו מחייב אותה. המגן לא היתה שותפה לו ולא ניתן להטיל עליה אחריות לשיפוי מקום שהתביעה לא הוכחה מעיקרא.

חברת המגן הוסיפה וטענה כי צרופה המאוחר לדיונים וחתימת הסכם פשרה בטרם צרופה קיפח אותה ושלל את זכותה הבסיסית להתגונן ולמצות כראוי את היום הניתן לכל בעל דין בבית המשפט.

השופטת חנה שרון הסכימה כי אכן הדין הוא עם חברת המגן.

אין לחייב חברת ביטוח להשתתף או לשפות מבוטח על תשלום ששילם לתובע על דרך של פשרה ולא על דעת מבטחו הוא.

כל תשלום הנדרש מידיו של מבטח חייב לבוא בגדר הוראות הפוליסה.

השופטת הבהירה כי צרופה של חברת המגן למשפט לוקה גם בפגם משפטי, שהרי ניתן לצרף צד למשפט רק כדי לחייבו בתשלום שנעשה על דרך של פסק דין ולא עבור תשלום שנעשה מרצונם של בעלי הדין האחרים.

אמנם, במקרה זה, ניתן תוקף של פסק דין למעשה הפשרה, אך עדיין מדובר בהסכם ולא בפסק דין אשר ניתן לאחר שהשופט שמע את הראיות במשפט.

לאור כל אלה - קבעה השופטת שרון - אכן לא זכתה חברת המגן ליומה בבית המשפט. עצם הסכמת המבוטח לשלם לנפגע סכום כסף נכבד לישוב תביעתו אינה יכולה לחייב את חברת הביטוח כל עוד לא הוכחה אחריות המבוטח כלפי הנפגע.

השופטת פטרה לפיכך את חברת המגן מכל שיפוי או השתתפות בסכום ששולם למירום וחייבה את הצדדים המקוריים לשאת בהוצאות המשפט של חברת המגן.

מסמך 155