איזון - מיומנות נרכשת
אימון אקטיבי לאיזון ככלי מרכזי להשגת הרמוניה והגשמה עצמית
נכתב ע"י דרור הדדי - מאמן אישי מוסמך מטעם איק"א (האיגוד הישראלי ל-Coaching) ומנחה קבוצות Group coaching
בעולם התובעני בו אנו חיים, קצב ההתרחשויות מהיר, לוח הזמנים צפוף, ישנן אינסוף מחויבויות, לחץ, זמן ואנרגיה שתובעים את התייחסותנו. המשפחה מצד אחד והקריירה מהצד השני. הצרכים, הכוונות והמטרות האישיים שלנו, מול מימוש הפוטנציאל שלהם במציאות. השגת איזון או הרמוניה עם חיינו, הופכים להיות מטרה שכמעט בלתי אפשרי להשיג, וגם ברגעים שאנחנו כבר מרגישים שהנה הצלחנו, קשה מאוד לשמור על האיזון שהושג והתחושה לעיתים מתמסמסת במהירות. במקרים אלו, אנחנו שוב נכנעים ללחצים שמציפים אותנו מבפנים ומבחוץ. מרוץ חיים זה, גורם לנו פעמים רבות לשכוח עובדה פשוטה: אנו האחראים העיקריים לעיצוב הדרך בה אנו חיים את חיינו ולתוצאות שאנחנו משיגים.
במאמר זה אנסה ליצור את הקשר שבין איזון בחיים לבין הגשמה עצמית. אנסח את הצורך שלנו באיזון ואת הקושי בהשגתו. אימון אקטיבי לאיזון הוא כלי עוצמתי המשתמש במתודה האימונית המקובלת, כאשר הוא שם דגש מיוחד על האיזון בחיי המתאמן והופך אותו לקו המתווה של התהליך כולו. האקטיביות באימון מיוחסת למידת האחריות שלוקח המתאמן על חיו, הדרך בה הוא חי אותם והמכוונות שלו להגשים בפועל את המטרות, השאיפות והפוטנציאל שלו.
איזון - הקו המתווה
איזון היא תחושה דינאמית וסובייקטיבית, שלרוב לא באמת ניתן להשיג או להגיע אליה באופן מוחלט ואובייקטיבי. ברוב המקרים אנחנו מתקרבים לאיזון, מתרחקים ממנו או עוברים לידו. כל עוד אנחנו חיים, איזון הוא חוויה חמקמקה הדורשת: מודעות, תנועה עקבית, מודעת ונשלטת.
ניתן להמשיל את האיזון לקו ישר. לא במקרה הקו הישר הוא הקו שהכי קשה לצייר או ללכת בו. הליכה בצורה מאוזנת על קו ישר דורשת מאיתנו ריכוז גבוה, מכוונות גבוהה לאיכות התוצאה (להגיע אל קצה הקו תוך שמירה מוקפדת על איזון) ומודעות לתהליך (אסטרטגית הפעולה, המרחק בין הצעדים והשליטה בגופנו).
תהליך זה, המתואר במשל הקו, הוא גם התהליך המתקיים באימון אקטיבי לאיזון. בשלב הראשון עלינו להגדיר את מצב האיזון האופטימאלי: היכן הוא מתחיל והיכן הוא נגמר, אילו צרכים הוא נועד לשרת, איזה ערכים "מתנגשים" על המאזניים של החיים, אילו חסמים עיכבו אותנו עד היום מלהשיג את האיזון, אלו משאבים אישיים עומדים לרשותנו, ובעיקר מה לדעתנו יקרה בפועל, כלומר, מה נרוויח כשנשיג איזון בחיינו? (חזון).
חופש אינו העדר מחויבות, אלא היכולת לעשות את הדבר הטוב ביותר עבורי ולהתחייב לו (פאולו קואלו)
תהליך האימון (קואוצ'ינג), משמש כפלטפורמה טובה ליצירת תהליך זה, כשבסופו נוכל להתקדם אל העתיד, כשהראייה שלנו ברורה יותר, ממוקדת ומכוונת תוצאה - איזון והגשמה עצמית. אימון לאיזון פירושו לעזור לנו לראות את נסיבות חיינו, להבהיר מה חשוב ולעבור מנקודת מבט לבחירה במה שבאמת חשוב לי ועושה לי טוב.
האימון מבוסס על מבנה תהליכי היוצר התקדמות המתחילה בנקודת מבט על המציאות (צרכים, ערכים, חסמים, משאבים), עובר לתכנון, יוצר מחויבות ומסתיים ביצירת פעולה אסטרטגית, איכותית וממוקדת תוצאה.
צרכים - הכוח המניע
הצעד הראשון בתהליך האימון לאיזון הוא לזהות מהם הצרכים המרכזיים שלנו. זיהוי הצרכים דומה לעבודת בילוש והוא פשוט וברור לחלק מהאנשים יותר מאשר לאחרים. רבים מאיתנו לומדים לדחות את צרכינו כבר מגיל צעיר, שמא יחוו אותנו האחרים כאנוכיים, חצופים, לא משתפים פעולה, לא חברותיים. לרוב אנו תופסים את ההרגל לדחות את צרכינו כבוגר שימושי או אפילו כבריא.
בין אם נרצה בכך אם לאו, טבעם של צרכים לקבל מענה. לעיתים מילוי הצורך נעשה בצורה מודעת ולעיתים בצורה שאינה מודעת, לעיתים ברמת איכות גבוהה ולעיתים ברמת איכות נמוכה. חשוב לדעת שכדי לתפקד ברמה שאתם דורשים מעצמכם מבלי להיות מותשים, תצטרכו לתת לעצמכם רשות לתת מענה לצורכיכם (כמובן, במידה ואלו אינם פוגעים באחר).
במהלך אימון לאיזון, אנו מנסים להבין את הצרכים לעומק ולספק אותם בצורה מודעת, איכותית ויעילה מבלי לתת להם לשלוט בחיינו, בהתנהגותנו ובקשרינו עם אנשים. הסיכוי שלנו להגיע למימוש עצמי גדל כאשר אנחנו בונים את המערכות, הקשרים הבינאישיים ואת קשרי הקהילה שלנו בדרך שמטפלת היטב בצרכינו ועונה עליהם בצורה המיטבית. הדרך לתת מענה לצרכים היא למידה שכרוכה בתרגול ובמידה לא מבוטלת של מסירות והתמדה.
ערכים - קוד התנהגותי
לכל אחד מאיתנו יש "מדריך הפעלה" עצמי, הכולל קוד התנהגות. לעיתים אנו מודעים לקוד התנהגות זה, אך לעיתים הוא לא מודע. בקוד זה נמצא רשימה של: עקרונות פעולה, ערכים, חסמים מוכרים ומטרות עתידיות שנועדו להגשים את הפוטנציאל האישי. הבעיה לרוב היא, שקוד ההתנהגות המפעיל אותנו נכתב לפני זמן רב (לרוב בילדותנו, וכשהיינו בגיל הנעורים). קרוב לוודאי שאם עברתם את גיל 30 קוד ההתנהגות שלכם כבר מזמן אינו מעודכן. קוד ההתנהגות הוא מה שאתם מצפים לו מעצמכם ומאחרים. אתם משתמשים בקוד כדי לשפוט את עצמכם ואת האחרים ולכן מומלץ לעדכן אותו מעת לעת בהתאם לצרכים ולעקרונות הערכיים המשתנים. בהירות באשר לקוד ההתנהגותי עשויה להביא לתחושת הקלה עצומה מאותו 'שופט' פנימי, שיושב לכולנו על הכתפיים ומעיר הערות על כל תנועה והחלטה שאנו עושים.
מדריך הפעלה זה, מתחיל בהגדרת הערכים שעפ"י עקרונות האימון, יש להם חשיבות ברמה הקיומית. בשונה מערכים מוסריים המוכרים לנו בהתנהגות חברתית, ערכים על פי תפיסת האימון אינם קשורים להתנהגות נכונה או לא נכונה מבחינה מוסרית. לתפיסת האימון - הערכים האישיים של כל אחד ואחת מאיתנו הם למעשה הביטוי ההתנהגותי של אישיותנו.
הערכים מייצגים את מי שאנחנו בפועל. לא מי שהיינו רוצים להיות, ולא מי שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות. ערכינו האישיים הם העקרונות הבאים לידי ביטוי בצורה בה אנו פועלים. איתור ערכים אלה, הגדרתם, הבנתם כאסטרטגיה לפיה אנו פועלים וכעקרונות המביאים לידי ביטוי את מה שמתאים לנו ביותר, הם הבסיס הטוב ביותר לקבל את ההחלטות החשובות והמשמעותיות של חיינו, וכלי מרכזי בשמירה על איזון והרמוניה בין מה שמוערך על ידנו, לבין מה שנמצא במציאות יומנו.
כסף, לדוגמא, אינו ערך, על אף שדברים שאפשר לעשות בעזרתו יכולים להיחשב כערכים: הנאה, שפע, שליטה, בטחון, יצירתיות, שלוות נפש, עזרה לזולת. אתם יכולים להיכנס לחדר שבו יש אנשים זרים ולקבל תחושה מה אנשים מעריכים. זאת, באמצעות: הלבוש שלהם, צורת עמידתם בחדר, והאינטראקציה שלהם עם אחרים. ניתן לחוש את הערכים בחדר: כוח, חברות, אינטימיות, קשר, עצמאות, הנאה, אסטטיקה ועוד.
דרך אחרת להסביר את מהות הערכים, היא לומר שהם מייצגים את המהות הייחודית והאישית שלנו, הדרך העיקרית והמספקת ביותר שבה אנחנו מבטאים את עצמנו ומתייחסים לדברים. הערכים שלנו משמשים לנו מצפן המצביע על משמעות הנאמנות לעצמנו. כשאנחנו מכבדים את ערכינו בקביעות ובעקביות, החיים טובים ומוגשמים יותר.
חסמי הצלחה - השדון שלי
ברמה המהותית, נגזרים חסמי ההצלחה מהגורמים המרכזיים להצלחה. כלומר, אם כדי להצליח בפעולה מסוימת אנו נדרשים למלא מספר תנאים הכרחיים, הרי שהגורמים שמונעים מאיתנו להצליח, הם אלה המונעים מאיתנו לעמוד בתנאים הכרחיים אלה.
"תמיד היה לי קשה עם זה, מה גורם לי לחשוב שעכשיו אני מסוגל?"; "אני חלשה מדי, צעירה מדי, מבוגרת מדי, חסרה לי השכלה רלוונטית"; "מה גורם לי להיות בטוח ביכולת שלי לקבל על עצמי אחריות כבדה כזאת?"; מה גורם לי להאמין שאני בשל לתפקיד?"; "לפתוח עסק? עכשיו? בגילי? זה נועד רק לצעירים יותר"; "אני לא בנוי לזה עכשיו. זה לא בשבילי..."
אצא מנקודת הנחה שאתם מכירים את המשפטים הללו (או דומים להם). סוג זה של אמירות מונעות מאתנו לבצע את מה שאנחנו באמת רוצים בו. לעיתים האמירות נשמעות כל-כך הגיוניות, אחראיות, בוגרות עד שקל לנו מאוד לשכנע את עצמנו שהן נועדו להגן עלינו, לשמור עלינו ממצבים בהם נאבד את השליטה על חיינו, או אולי נהרוס את כל מה שכבר בנינו.
אחד מיצרני חסמי ההצלחה המרכזיים הוא ה"שדון". הוא מכיר אתכם כל-כך טוב, עד שלכאורה הוא הופך לחלק מכם. הוא מודע לכל המחשבות שלכם, מכיר היטב את כל החולשות והפחדים שלכם.
ה"שדון" מתחפש לרציונאל שלכם, עוטה על עצמו את מסכת ההיגיון, ואם הוא חלק מכם - אין לכם למעשה מה לעשות נגדו. הוא זה אתם, ואם כך - אין לכם מפני מי להתגונן. הוא מכתיב לכם מה נכון לגביכם ומה לא נכון, והוא נותן את הטון בכל מה שאתם מחליטים לעשות, או נכון יותר - בכל מה שאתם מחליטים להימנע מלעשות.
מטרתו של ה"שדון" - לשמר את הקיים, להימנע משינויים. אם אתם שכירים - הוא יסביר לכם בהגיון רב למה לא כדאי לכם לפתוח עסק עצמאי. אם אתם עובדים זוטרים הוא ימנע מכם לקבל על עצמכם תפקיד ניהולי כלשהו. אם בורכתם בכישרון שירה גדול, הוא ימנע מכם להופיע מול קהל, ובטח לא ללכת ל"כוכב נולד" - כי מה יאמרו עליכם אם תפסלו...?
בואו נבחן לרגע אל המהות הבסיסית של הפחד מכישלון. אנו כל-כך מפחדים להיכשל בביצוע משימה שאנו לא מורגלים בה, עד כדי ויתור. אבל אז אנחנו במלכוד - אי ביצוע משימות שעשויות להעצים אותנו יוצר מצב בו אנו דורכים במקום, ובמשך הזמן אף נסוגים לאחור. במילים אחרות, הפחד מכישלון הוא מתכון בטוח לכישלון. אם נבין שלכל פעולה שאנו מבצעים יש גם סיכוי להיכשל, אולם יש סיכוי גם להצליח - אנו כבר מגדילים את ההסתברות להצלחה.
קשה שלא להימנע מדברים כשה"שדון" שלנו מספר לנו בדיוק את הסיפורים השחורים והמעיבים שאנו כל כך מפחדים מהם, כאילו הם ורק הם התסריט הצפוי העתיד להתרחש. וכשאנו כל-כך חוששים ממשהו, ומישהו גם טורח להזכיר לנו את זה ללא הרף - קל מאוד לבחור בהימנעות מפעולה.
באימון אקטיבי לאיזון, נבנה יחד תהליך איתור והגדרת חסמי הצלחה אישיים, המורכב משלושה שלבים בהם אנו מנסחים ומסמנים חסמי הצלחה אפשריים, לומדים להכיר אותם, להבין את עקרון פעולתם ואת הדרכים לשלוט, למזער, או להימנע מסיטואציות המפעילות אותם.
משאבים - תפעול אסטרטגי
משאבים אסטרטגים הם המשאבים העומדים לרשותנו כדי למנף את הצלחתנו העתידית. רובנו בשלבים ובתקופות השונות של חיינו שמים דגש ומשתמשים בחלק מסוים ממכלול המשאבים העומדים לרשותנו. בדרך כלל אלה הם המשאבים הרלבנטיים למאפייני המציאות בהם אנו פועלים.
מתי בפעם האחרונה, אם בכלל, גייסנו את כל פוטנציאל המשאבים האישיים, החברתיים והכלכליים שביכולתנו לגייס, כדי להתמודד עם בעיה או להשיג מטרה חשובה? מסתבר, שברוב המצבים האלה, לא רק שאיננו מגייסים וממצים את הפוטנציאל שיש בידנו, אלא גם משקיעים חלק מהמשאבים - כולל זמן - בדברים ובקשרים מיותרים.
המשאב הנמצא הכי פחות בשליטתנו (אם בכלל...), הינו משאב הזמן. הדרך היחידה להפיק ממנו יותר היא על ידי תכנון וחלוקה נכונים. כשאנו מרימים את ידנו להציץ בשעון, השאלה האמיתית שאנו שואלים איננה 'מה השעה' אלא, "כמה זמן נותר לנו עד ל'דבר" הבא אותו אנחנו רוצים להשיג?"
האימון מניח שלוש הנחות יסוד המתייחסות למשאבים:
- המשאבים העיקריים (מתוך מכלול המשאבים העומדים לרשותנו) בהם אנו משתמשים אינם בהכרח אלה המובילים להצלחתנו המרבית.
- לכל אחד מאתנו פוטנציאל גיוס משאבים גדול בהרבה מאלה שגייסנו עד היום.
- המשאבים בעלי פוטנציאל ההצלחה הרב ביותר עדיין לא באו לידי מימוש.
תן לי את האומץ לראות, את הכוח לרצות ואת הרצון לבצע (ברל כצנלסון)
בתהליך האימון, נלמד קודם כל לזהות ולהכיר במשאבים שלנו. בשלב השני נבנה יחד תוכנית פעולה לקידום מטרותינו, העושה שימוש איכותי ויעיל תוך מיצוי ומינוף המשאבים האישיים, החברתיים והכלכליים שלנו.
חזון - מצב שיא ההצלחה
החזון האישי שלנו הוא תיאור מילולי של מצב אשר כשנימצא בו, אנו מאמינים כי נגיע למימוש עצמי מרבי עפ"י תפישתנו האישית, צרכינו ואישיותנו. זהו מצב 'שיא הצלחה' אליו אנו שואפים להגיע לפחות מנקודת ראות של היום, ומנקודת ראות זו, זהו מצב בו נרצה להישאר כל חיינו. החזון מהווה מעין 'אידיאה' או קונספט חשיבתי, המנחה ומלווה באופן אסטרטגי את פעילותינו. זהו סוג של התחברות לרעיון ולשאיפה, שהם מעבר לחיי היום-יום ולפעילות השוטפת, ויש בו כדי להוביל אותנו להישגים, לאיזון ולהצלחה יוצאים מגדר הרגיל.
לא מדובר בתהליך רוחני, מיסטי, או פסיכולוגי. זהו תהליך 'רציונאלי', מובנה, ממוקד ושיטתי תוך הפעלת כלים בצורה מושכלת ומקצועית. ברור כי תהליכים אלה כרוכים ומלווים בתהליכים רגשיים ונפשיים, אך המתודולוגיה של האימון אינה עוסקת בהם, אלא בניתוב תהליכים אלה לתוצאות רצויות במציאות חייו של המתאמן.
אחד המשפטים הקלאסיים של האימון אומר: "יש אנשים שהסיבה העיקרית לכך שאינם חיים את איכות החיים הגבוהה והמספקת לה הם מסוגלים כבר היום, היא פנטזיה שאיננה ניתנת למימוש...".
הבעיה העיקרית ששמירה על איזון, יצירת פריצת דרך ומעבר אל חיים 'באזור' החזון כרוכים תמיד בשינוי ובוויתור. פריצת דרך אמיתית נמצאת מחוץ לתחום המוכר לנו, היא מחייבת עשייה אחרת, העזה ומוכנות לבחון מחדש גישות ודרכי פעולה קיימות.
"האושר טמון ביכולת לחיות רמת חיים אחת פחות מזו המתאפשרת לנו", הוא משפט נוסף המבטא את הקושי של מתאמנים רבים. שהרי רוב הזמן אנו עסוקים בקיום ושמירה על רמת חיים אחת מעל אפשרויותינו..."
הדרך הטובה ביותר לנבא את העתיד היא - לעצב אותו (פיטר דרוקר)
מימוש החזון ויצירת איזון בחיים, כרוכים בהכרח בעבודה קשה ומורכבת ובוויתור על משהו שלפחות נתפש כמשמעותי. ברור שלבד, במסגרות החיים הרגילות, עם כל הלחץ, הרעש וההמולה קשה לעשות את זה. אימון לאיזון יוצר תהליך בו דבר זה מתאפשר על ידי עיסוק בכל המרכיבים הרלוונטיים באופן שיטתי ומקצועי. ובעיקר, בעזרת מאמן צמוד.
סיכום - איזון, מיומנות נרכשת
שמירה על איזון מקורה בבחירות שאנו עושים במהלך חיינו: לומר "כן" לדברים מסוימים ו"לא" לדברים אחרים. לעיתים קרובות אנחנו רוצים לומר "כן" לדברים נוספים בחיינו מבלי לפנות להם מקום על ידי כך שנאמר "לא" לדברים אחרים. הדחף הזה עלול להוביל בקלות לתחושה הרסנית ולחיים שיצאו מאיזון.
חוסר איזון הוא מצב בו הנסיבות מנהלות אותנו, לעיתים זה נשמע כך: "אני לא יכול... אני חייב... אני מוכרח... זה לא עובד אחרת". הפחד מכווץ את יד הבחירה, לעיתים משתק אותה. משנעלמת הבחירה, נעלם גם האיזון ועמו גם אפשרות ההגשמה העצמית.
אימון לאיזון הוא תהליך מובנה ושיטתי שמבטיח לקחת את המתאמן לדרך חדשה, לגילוי המרגש של עצמו, להבחנה בדקויות, להכרה באיכויות וללמידת המשמעויות שיוצרות יחד את המארג האישיותי שלו.
מתוך אלה ולאחר הבנת המרכיבים שהוזכרו במאמר זה, נבנה תוכנית פעולה המותאמת במדויק לצרכים, לערכים, לחסמים, למשאבים ולחזון הספציפיים של המתאמן.
תוצאות האימון תלויות בכוונות, בבחירות ובמעשים של המתאמן, ונתמכים על מידת מחויבותו לתהליך. התהליך מלווה בדרך כלל במשימות שיש לבצע בין המפגשים, ותלוי גם במידת התשוקה של המתאמן לפריצת דרך בחייו. מתאמן שלא חש מחויב לתהליך האימון, הרי שהאימון (ויהיה זה המאמן הטוב ביותר שיעביר אותו) לא ישיג את התוצאות הרצויות.
תהליכי למידה וצמיחה יכולים להיות קשים, אפילו כואבים, ואף על פי כן מלאי סיפוק עד מאוד. אפשר לחוש תחושת שלווה פנימית ושלמות ובה בעת תחושה הנובעת ממאבק חיצוני. כדי לחוות הגשמה, עלינו לנקוט לעתים פעולה שגורמת לנו חוסר ביטחון או אי נוחות, כמו למשל לעזוב תפקיד שהשכר בו גבוה, אך הוא מדכא מבחינה רגשית, או לקום בחמש וחצי בבוקר כדי להתעמל או לשחות בבריכה. הגשמה היא המצב בו אנחנו מבטאים במלואנו את מי שאנחנו, או במילים אחרות, לחיות בהרמוניה עם מה שאנחנו מעריכים יותר מכל.
אימון לאיזון עושה שילוב בין העשייה (doing) וההוויה (being) הפועלים יחד להשלמת השלם: העשייה ממוקדת, מודרכת ומכוונת, ההוויה מכניסה את הלקוח לזרם החיים. העשייה עוסקת בייצור, ביצירה ובגילוי אחריות, ההוויה משמעה לאפשר לדברים להתרחש, להרפות, לקבל מה שיש. העשייה היא לעיתים קרובות נחישות לגרום למשהו להתרחש, ההוויה היא התמזגות בתנועת החיים.
רשימת מקורות
כ"ץ, ר. (2005). coaching - אימון לחיים. הוצאת אופוס.
כ"ץ, ר. (2007). מדריך לאימון אישי. איק"א האיגוד הישראלי ל coaching.
ויתוורת', ל. קימסי-האוס, ה. סנדאהל, פ. (2006). .Co-Active coaching דניאלה דינור מוציאים לאור.
בלנצ'רד, ה. (2006). אימון אישי להצלחה בשיטת ה- Coaching. הוצאת אופוס.
קרסון, ר. (2003). לאלף את השדון. אריה ניר הוצאה לאור בע"מ
http://www.drorhadadi.co.il
