ביטוח מטען שאבד בחו''ל 

חברת מדיספק איבדה ציוד רפואי בנמל התעופה של מוסקבה.

מדיספק פנתה לחברת שמאות אוקראינית בשם יורוגל וביקשה שזו האחרונה תאתר את המטען. יורוגל איתרה את המטען ודרשה ממדיספק את שכרה. כאשר פרעון השכר בושש לבוא, הגישה יורוגל תביעה נגד מדיספק בבית משפט השלום בהרצליה.

מדיספק מצדה שלחה הודעת צד שלישי נגד מבטחת המטען, חברת הבטוח המגן. הליך הודעה לצד שלישי ננקט כאשר הנתבע במשפט טוען כי הצד השלישי חייב להשיב לנתבע את הסכום שהנתבע יחויב בו כלפי התובע, אם בכלל.
השופטת מיכל שריר אשר דנה במשפט הגיעה למסקנה כי מדיספק לא חייבת ליורוגל דבר.

המסקנה המתבקשת מדחיית התביעה נגד מדיספק, היתה צריכה להיות לכאורה, גם דחיית ההודעה נגד המגן.
אלא שכאן נקטה השופטת בפתרון מקורי. תוך כדי כתיבת פסק הדין הפכה השופטת שריר את המגן מצד שלישי לנתבעת ישירה, וחייבה אותה בדין.

השופטת אף התרעמה על המגן שלא נענתה להצעת פשרה שהועלתה על ידה במהלך המשפט וחייבה את המגן בהוצאות לדוגמא.

על פסק דינה של השופט שריר באה ביקורת של בית המשפט המחוזי בתל אביב בהרכב השופטים יהושע גרוס, יהושע בן שלמה והילה גרסטל.

אכן, קבע בית המשפט המחוזי, כל עוד לא ניתן פסק דין רשאי בית משפט לצרף צד כנתבע נוסף בתביעה. אלא שבמקרה כזה יש לאפשר לצד המצורף להגיב לכוונת הצרוף. הוא הדין כאשר הופכים צד שלישי לנתבע ישיר. לא ייתכן לכפות שינוי כה משמעותי על בעל דין מבלי לאפשר לו להיערך לכך לגופו של העניין.

בית המשפט אינו יכול לתת יד למעקפים ולקיצורי דרך אשר יש בהם כדי לפגוע מהותית בזכויות הצדדים. בית המשפט אינו רשאי ליזום מהלך שכזה מבלי להבטיח שהצדדים או מי מהם לא ייפגעו כתוצאה מכך.

מה שעשתה השופטת שריר, קבעו השופטים, הינו בניית בנין חדש שיסודותיו לא הונחו כלל על ידי הצדדים.

השופטים דחו את הנמקת השופטת, לפיה סמכות כזו קיימת בדין הפלילי המתיר להרשיע אדם באשמה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפני בית המשפט אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום. סמכות זו, הבהירו השופטים, אינה מתירה לבית המשפט להרשיע אדם אחר במה שייחסו מלכתחילה לנאשם מסויים. חיובה של המגן בדין כמוהו כהרשעת אדם שכלל לא הועמד לדין פלילי. זאת ועוד - אפילו לנאשם המורשע באשמה אחרת המתגלית מתוך עובדות כתב האישום ניתנת הזדמנות סבירה להתגונן.

בשולי הפסק העירו השופטים כי העובדה שהמגן סירבה להצעת הפשרה שהועלתה בשלבים הקודמים, אין בה כדי להצדיק פסיקת הוצאות לדוגמא, כפי שנהגה השופטת שריר.

"אין בעל דין חייב להסכים לפשרה המוצעת על ידי שופט. זכותו של מתדיין כי יהא לו יומו בבית המשפט ללא חרב מתנפנפת של הוצאות לדוגמא".

לפיכך, פסקו השופטים פה אחד כי, כפועל יוצא מדחיית התביעה נגד מדיספק, היתה השופטת קמא חייבת לדחות גם את התביעה נגד המגן בהיותה צד שלישי בלבד בתיק(ע"א 418/92).

מסמך 288