ביטוח שחקן כדורגל 

האירוע

דוד מויאל שיחק בקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים. במהלך משחק ידידותי עם מכבי שעריים פגע כדור תועה בעינו הימנית.

דוד נותר עם פציעה קשה. עינו הימנית רואה צללים ויודעת להבחין רק בין חושך לאור.

בית"ר ירושלים סירבה לפצות אותו על נזקיו בטענה, נכונה כשלעצמה, כי פציעתו לא נגרמה כתוצאה מרשלנותה.

הסתבר גם כי בית"ר ערכה עבור שחקניה ביטוח תאונות אישיות (המפצה את המבוטח ללא קשר לרשלנות) אך קימצה בפרמיה ולכן סכום הביטוח מגוחך ואינו מגיע לעשירית מנזקיו של מויאל.

אין מה לחשוש יש ביטוח

תביעתו של מויאל הובאה בפני נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים השופט ורדימוס זילר. מן המפורסמות הוא שבמשחק כדורגל יש סיכונים ואף מאמן הקבוצה, אפרים ראובן, העיד שה"כדורגל הוא משחק אגרסיבי וכולם יודעים זאת".

אביו של דוד מסר בעדותו כי כשבנו הצטרף לקבוצת בית"ר והוא אז בן שתים עשרה נאמר לו על ידי המאמנים שאין לו ממה לחשוש כי יש ביטוח המכסה כל פורענות אפשרית. דברים אלו אושרו על ידי המאמן ראובן.


התוצאה היא, קובע השופט זילר, שמצד אחד הצהירה בית"ר בפני ההורים שאין מה לדאוג כי יש פוליסת ביטוח המכסה פגעים למיניהם העלולים להתרחש תוך כדי משחק הכדורגל; מצד שני בפועל, למרות שהייתה מודעת לצורך ולחובה שלה לבטח את השחקנים ובמיוחד את הקטינים שבהם, לא דאגה בית"ר לכיסוי ביטוחי נאות עבור מויאל.
אין ספק שהוריו של דוד פעלו על סמך ההצהרה וההבטחה של בית"ר. משנאמר לאב כי יש ביטוח, נמוג חששו מפני הסכנה שבמשחק והוא הסכים שבנו יצטרף לקבוצה.

מצג שוא רשלני

השופט מגיע לפיכך למסקנה כי הוכח מצג שווא רשלני מטעם בית"ר ועליה לשלם למויאל את מלוא הסכומים שחברת ביטוח היתה מפצה אותו בהם אילו אכן דאגה בית"ר לכיסוי ביטוחי נאות.

השופט מוסיף וקובע בשולי פסק דינו כי גם אם לא היו ההורים מקבלים הבטחה בדבר קיום ביטוח ולא היה מוכח מצג שווא רשלני הרי התוצאה לא היתה משתנה שכן "היה זה מעשה רשלני לאפשר לקטינים לשחק משחק אגרסיבי, שיש בו סכנות לפגיעות גופניות, מבלי לדאוג לכיסוי ביטוחי שיהיה בו כדי לפצותם על נזקים שיכולים להיגרם להם ולאו דווקא נזקים שמקורם במעשי רשלנות".

מסמך 4