פוליסת סחר - רכב 

לילך עזרן נפגעה בתאונת דרכים ונגרמו לה נזקי גוף. עזרן פנתה למבטחת הרכב בביטוח חובה, חברת הכשרת הישוב, ודרשה כי זו תכסה את נזקיה.

הכשרת הישוב דחתה את הדרישה. לטענתה, הרכב בו נגרמה התאונה שייך למלאי רכבים במגרש מכוניות. הפוליסה שהוצאה לרכב היתה מסוג פוליסת "סחר - רכב" ונועדה לכסות רק נפגעים פוטנציאליים במסגרת פעולתו של מגרש המכוניות.

נסיעתה של עזרן ברכב, לעומת זאת, היתה בשבת. מטרת הנסיעה היתה פרטית, בלא כל קשר לעסקי מכירת המכוניות.

עזרן מצידה טענה, כי הפוליסה על פי לשונה המפורשת, התירה נהיגה ברכב הן ל"סחר - מכר" והן ל"מטרות חברתיות ופרטיות".

בעל מגרש המכוניות אף שילם תוספת של 20% מגובה הפרמיה הבסיסית. תוספת זו נועדה לכסות בביטוח גם את השימוש ברכב ל"מטרות חברתיות ופרטיות".

המחלוקת בין הצדדים הועברה להכרעת השופטת יהודית צור בבית המשפט המחוזי בירושלים.

השופטת צור קבעה, כי הפירוש המוצע על ידי הכשרת הישוב, לפיו מדובר בתנאי המתיר שימוש פרטי כל עוד הוא טפל לשימוש העיקרי של "סחר - מכר" הינו פירוש בלתי מעשי ובלתי מסתבר, כלשונה.

להכשרת הישוב אין הסבר עבור מה בדיוק שילם בעל מגרש המכוניות - המבוטח תוספת פרמיה המתירה לו שימוש פרטי ברכב. ממילא בתוך המטרה של "סחר - מכר" כלולים גם שימושים טפלים. כך לדוגמא, נסיעה ברכב המיועד למכירה מחוץ למגרש המכוניות לצורך הצגתו בפני קונה פוטנציאלי כלולה במטרה של "סחר - מכר".

והעיקר, מוסיפה השופטת וקובעת, הפוליסה מתירה שימוש ברכב לא רק למטרות פרטיות. נאמר בה "למטרות חברתיות ופרטיות". השימוש במושג "חברתיות" אינו יכול מעצם טיבו להיות טפל לעיסוק ב"סחר - מכר".
הכוונה היא לשימוש ברכב בשעות הפנאי, ללא כל קשר לצרכי העסק, דוגמת הטיול שעשתה עזרן בשבת, כשנסעה עם חברה ברכב בו ארעה התאונה.

השופטת דחתה גם את טענת הכשרת הישוב כי אותה תוספת של 20% ששילם בעל המגרש עבור הכיסוי "למטרות חברתיות ופרטיות" נמוכה בהרבה מסכום הפרמיה אותו משלם מבוטח רגיל עבור שימוש פרטי יומיומי ברכבו.

מכאן, לגירסת הכשרת הישוב, יש להסיק כי בפוליסה הנדונה אכן מדובר בשימוש פרטי הנלווה לשימוש העיקרי של "סחר - מכר".

אין כל פסול, מבהירה השופטת, בחסכון כלכלי שנוצר למבוטח כתוצאה מזה שחברת הביטוח אפשרה לבעל מגרש מכוניות תמורת תוספת - קטנה ככל שתהיה - לנצל את הכיסוי הביטוחי גם לנסיעות פרטיות.

בענין זה אין לה להכשרת הישוב - מנסחת הפוליסה - אלא להלין על עצמה. חברת ביטוח שמבקשת להגביל את הכיסוי הביטוחי - פוסקת השופטת - חייבת לנסח את כוונתה בבהירות מירבית.

הכשרת הישוב כשלה בחובת הגילוי המוטלת עליה כאשר הפוליסה בכלל והסעיף המתיר שימוש למטרות חברתיות ופרטיות בפרט, לא כללו כל סייג או הגבלה.

בנסיבות המקרה, פסקה השופטת, יש לתת תוקף לציפייתו הסבירה של המבוטח כי יהיה כיסוי ביטוחי לשימוש הפרטי שעשה ברכב, אפילו זה לא היה קשור כלל למטרת "סחר - מכר" שלשמה הוצאה הפוליסה מלכתחילה.

בסופו של דיון, חייבה השופטת צור את חברת הכשרת הישוב לכסות את כל נזקי הגוף של עזרן שנגרמו בתאונה.

מסמך 350