ביטוח בתשלומים 

בשעת בוקר מוקדמת, בטרם נפתחו שערי בנק כללי לקהל הרחב, התייצב בין כתליו סוכן הביטוח אבנר קופל. משך שעה תמימה השגיח קופל בפקידי הבנק כשהם מחתימים "ערימה די גדולה ומכובדת", "של תעודות ביטוח חובה לצורך חלוקה לעובדי חברת החשמל".

מדובר היה בתעודות חובה של חברת הביטוח רותם. באותו מועד העסיקה רותם את חברת הביטוח אושיות כמורשה לחיתום של רותם. מסתבר כי חברת הביטוח אושיות באמצעות סוכנה קופל ביצעה אותו בוקשר עסקה סיבובית.

אושיות רצתה להיטיב עם עובדי חברת החשמל ולאפשר להם לשלם את תעודות החובה בתשלומים. אלא שהחוק דורש לשלם את התעודות בתשלום אחד ומראש. כדי לעקוף איסור זה, משכה אושיות שיק לפקודת קופל, קופל משך שיק באותו סכום לפקודת סוכנות הבטוח שלו, הסוכנות משכה שיק זהה לפקודת בנק כללי אשר החתים תמורת שיק זה את תעודות החובה ובסופו של סיבוב חזרו הכספים לחשבונה של אושיות.

אלא שעל תעודות החובה נאמר במפורש כי את כספי הפרמיות יש להפקיד בחשבונות רותם בבנקים מסוימים בלבד.
בנק כללי לא נמנה על בנקים אלה, לימים גילתה רותם כי סכום הפרמיות חסר בחשבונה ותבעה מבנק כללי לשלם לה אותן. בנק כללי דחה דרישה זו בטענות רבות שהעיקרית שבהן היא כי אושיות היא שלוחת רותם והבנק פעל על פי הוראותיה.

המחלוקת בין חברת רותם לבנק כללי נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני סגן הנשיא השופט שלום ברנר.
השופט ברנר קבע כי כמצופה ממעמדו יכול וצריך היה הבנק להבחין כי כל מה שנעשה על ידו הוא בעצם רק העברה רישומית של כספים מחשבון אושיות לחשבון אושיות.

למעשה הבנק החתים מאות תעודות ביטוח חובה של רותם, בלי להוציא פרוטה, כאילו משלמת אושיות מכסף שאין לה. זוהי פעולה שצריכה היתה לעורר חשד בעיני הבנק.

על פני הדברים צריך היה להיות ברור לבנק, שמיופה הכוח מטיל אחריות ביטוחית על חברת הביטוח מבלי להעביר אליה אף פרוטה.

הבנק היה חייב לשאול את עצמו מדוע מיופה הכוח הזה מתחמק מלדאוג לכך שהכספים יוכנסו לאחד החשבונות הנקובים בתעודת החובה.

האם בנק כללי לא שיתף עצמו ולו בעצימת עיניים במה שבלשון העם נהוג לכנות "קומבינה"? - שואל השופט ברנר.

לפיכך בסופו של דיון חייב השופט ברנר את בנק כללי להעביר לחברת רותם את פרמיות הבטוח עבור מלוא חלקה של רותם בתעודות החובה שהוחתמו על ידי הבנק.

מסמך 277