אובדן כושר עבודה של שחקן כדורגל 

ציון אוחנה, שחקן בית"ר ירושלים בראשית שנות ה- 90 נפגע בברכו השמאלית.

לאוחנה נותרה נכות רפואית בשיעור 10% . על דעת הרופאים, אוחנה לא היה מסוגל לשוב ולשחק כדורגל במסגרת מקצוענית.

אוחנה היה מבוטח בחברת הביטוח מגדל בפוליסת אובדן כושר עבודה מוחלט. מגדל שילמה לאוחנה תגמולי ביטוח חודשיים משך כשנה וחצי. בשלב זה הודיעה מגדל לאוחנה כי התשלומים החודשיים יופסקו. מגדל גרסה כי אוחנה יכול לחזור ולעבוד כמאמן או מורה לספורט. על כן אינו עומד עוד בתנאי הגדרת "אבדן כושר עבודה מוחלט" שבפוליסה.

המחלוקת בין הצדדים הועברה להכרעתה של השופטת מיכל שריר בבית משפט השלום בהרצליה.

השופטת שריר קבעה כי אין היא מקבלת את עמדתה של מגדל. אוחנה אינו יכול לחזור ולעסוק בעסוק ספורטיבי אחר. לאוחנה 8 שנות השכלה יסודית בלבד. כל נסיון לייחס לו אפשרות להיות מורה להתעמלות היה לעג לרש.

אוחנה אינו עומד גם בדרישות הקבלה לקורס מאמנים מוסמכים לכדורגל במכון וינגייט, הוסיפה השופטת וקבעה.

גם קורסים אחרים הקשורים בעסוקים ספורטיביים דורשים יכולת לימוד עיונית ומעשית. ספק אם יש לאוחנה יכולת כזו, הבהירה השופטת.

יחד עם זאת, עמדה השופטת על העובדה, כי על פי הרשום בפוליסה זכאית מגדל להפחית מסכום תגמולי הביטוח החודשיים את השכר שהמבוטח משתכר מכל עיסוק שהוא, יהא אשר היא.

במקרה זה, פסקה השופטת, מהווה העיסוק הנוסף, אפילו שאינו בתחום הספורט, חלק מדרישות הפוליסה.

לעניין זה, מצטטת השופטת שריר את דבריו של שופט בית המשפט המחוזי אורי גורן שנאמרו בפרשה אחרת. "אין להעלות על הדעת שחברות ביטוח ישלמו פיצויים לנפגעים אשר מסוגלים לעבוד רק מהסיבה שאינם רוצים לעבוד וזאת על מנת שימשיכו לקבל את התשלומים החודשיים. הימנעות המבוטח במשך כחמש שנים משיקום עצמו, על מנת להמשיך בקבלת התשלומים מחברת הביטוח, מהווה הפרת חובם תום הלב בקיום חוזה ביטוח".

מגדל חזרה והביעה נכונות - הדגישה השופטת - לממן לאוחנה שיקום גם במהלך המשפט.

למרות המלצת בית המשפט סירב אוחנה לכל הצעה.

אוחנה בחר לבדוק באורח החיים של שינה עד שעות הצהרים, בילוי והימורים עד שעות הלילה המאוחרות.

מתן לגיטימציה על ידי בית המשפט לדרך חיים זו והפעלה שכזו של חוזה הביטוח, נוגדת את תקנת הציבור, פסקה השופטת.

לאור כל אלה, דחתה השופטת בסופו של דיון את תביעתו של אוחנה וחייבה אותו בהוצאות המשפט.

מסמך 269