מכלול הקשרים תעסוקתיים 

יהודה חסון עסק בעיבוד אבן שיש וגרניט והתקנתו במטבחי דירות.

באחד הימים פרצה מריבה בין חסון לבין אחד מעובדיו. לאחר מספר שעות חש חסון כאבים בחזהו ואושפז בבית חולים. הרופאים אבחנו אצל חסון "אוטם טרי בשריר הלב".

בעקבות ארועים אלה קבעו רופאים מומחים כי חסון לוקה בנכות של 75 אחוז לצמיתות. כמו כן נקבע, שאין חסון כשיר יותר לעבודה הכרוכה במאמץ גופני אלא לעבודה "בישיבה בלבד ליום עבודה מקוצר".

חסון היה מבוטח בחברת הביטוח שמשון מפני סיכונים של "אובדן כושר עבודה מוחלט" ו"נכות מתאונה". שמשון הכירה בזכאות מבוטחה לתגמולי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה מוחלט למשך כשנה.

בתום השנה טענה שמשון כי חסון מסוגל לחזור למעגל העבודה. כמו כן התעוררו בין הצדדים חילוקי דעות ביחס לשאלה אם נכותו של חסון נובעת מתאונה (המריבה עם העובד) או שמא מגורמי סיכון קודמים (תורשה ונטיה לסוכרת).

המחלוקת בין הצדדים הגיעה לבית המשפט העליון ונדונה בפני השופטים תיאודור אור, טובה שטרסברג-כהן וחנוך אריאל.

אין מחלוקת, הבהיר השופט אריאל, כי חסון אינו מסוגל יותר לעיסוקו הקודם שכלל גם עבודת כפיים. אולם אין צורך בזהות בין עיסוקו של המבוטח לפני התאונה לבין העיסוק שהמבוטח מסוגל לעסוק בו לאחר התאונה.
די בכך, קובע השופט, שהעיסוק החדש יעלה בקנה אחד עם אורח חייו של המבוטח ועם מכלול ההקשרים התעסוקתיים של העבודה הקודמת.

ככל שרמת ההשכלה והמיומנות של העובד גבוהות יותר, כך יקשה למצוא לאותו עובד עיסוק סביר מתאים לאחר התאונה.

לעומת זאת, ככל שמקצועו הקודם של המבוטח היה פשוט יותר, כך מגוון העיסוקים שייחשבו סבירים לגביו רחב יותר.

השופט מדגיש כי צריך שתהיה זיקה בין העיסוק הקודם לעיסוק החדש ולא זהות. אין הכרח, מוסיף השופט, בקיומו של קשר הדוק בין העיסוק הקודם לעיסוק החדש.

ייתכנו מקרים בהם למבוטח מספר כישורים השווים בדרגתם. יתכן כי אובדן כושר העבודה מונע מהמבוטח לעסוק בעיסוקו הקודם, אולם השכלתו, הכשרתו ונסיונו בעיסוק אחר "שווה ערך", יאפשרו לו לנצל את כישוריו הנוספים. זכותה של חברת הביטוח לדרוש ממנו לנצל כישורים נוספים אלה.

בעניינו של חסון, פסק השופט, אכן אין הוא יכול יותר לפרוק ולטעון סחורות, פעולות הכרוכות במאמצים פיזיים. אך חסון יכול לנצל כישורים אחרים שלו בעבודות ניהול בעסק כמו קבלת הזמנות, מכירות, ניהול משא ומתן עם לקוחות ופיקוח על עובדים. עיסוקים אלה ראויים, סבירים ומתאימים גם הם לעברו של חסון.

לפיכך פטר השופט אריאל את חברת שמשון מתשלום תגמולי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה מוחלט. לעומת זאת, קיבל השופט את תביעת חסון בכל הנוגע לנכות מתאונה. גם אם אוטם שריר הלב נגרם על רקע מצב גופני קודם, קבע השופט, הרי מבחינת מבחן הקשר הסיבתי המשפטי - הויכוח עם העובד הוא שהיווה את הגורם הבלעדי לאוטם שריר הלב.

מסמך 363