הפעלת ביטוח פרטי לחייל שנפגע במילואים 

במשמרת השניה של הלילה, במהלך סיור שמירה הבחין איש המילואים, אלי וסרמן, כי גדר הבסיס מנוקבת.

וסרמן התקרב לגדר כדי לרדת לפשר הענין. לפתע החליק על קרש וקיבל מכה בראש.

כתוצאה מהתאונה נקבעה לוסרמן נכות של 20 אחוז על ידי משרד הבטחון והוא הוכר נכה צה"ל. וסרמן לא הסתפק בהכרה זו וביקש להפעיל גם את פוליסת ביטוח התאונות האישיות שהוצאה לו בחברת המגן.

פוליסה זו אכן מכסה את המבוטח בתקופת היותו בשירות מילואים, אך לא כאשר הפגיעה נובעת מהשתתפות בפעילות צבאית. בין הצדדים התעוררה לפיכך מחלוקת בשאלה אם החלקה בעת סיור שמירה מהווה פעילות צבאית. מחלוקת זו הובאה לראשונה בפני השופט יצחק זלצמן בבית משפט השלום בבאר-שבע.

השופט זלצמן סבר כי יש להבחין בין נסיבות הפעילות לבין גורם הפגיעה. רק כאשר גורם הפגיעה הישיר הינו צבאי כמו ירי או מוקש - אז ורק אז אין הפוליסה חלה. לעומת זאת כאשר גורם הפגיעה הינו "אזרחי" כלשונו כמו הליכה, התכופפות והחלקה, הפוליסה תחול גם אם אלה ארעו במהלך נסיבות בעלות אופי צבאי .

על פסק דינו של השופט זלצמן הוגש ערעור וכאן ההלכה התהפכה פה אחד על ידי שלושת שופטי ההרכב.
נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט יעקב טירקל, קבע כי צעד ראשון בפירוש פוליסת ביטוח הוא מציאת הכוונה העומדת מאחריה. "יש להתיר את מוסרותיהן של המילים הכתובות ולהגיע לחקר הכוונה האמיתית. השתחררות מעול הפירוש המילולי, עולה בקנה אחד עם העקרון הכללי של תום הלב. מותר ואף צריך להעזר בכללי הגינות המקובלים על הבריות".

ככלל, הפוליסה הנדונה מכסה את המבוטח בעת שירות מילואים בצה"ל. מכאן שהיקפו של הסייג לכסוי זה - "השתתפות בפעילות צבאית" - קטן יותר. ניתן לתאר זאת כמעגלים קונצנטריים שהגדול בהם הוא מעגל שרות המילואים וקטן ממנו מעגל הפעילות הצבאית. לצורך פירוש הפוליסה ובדיקת היקפו של כל מעגל יש לבחון את הפעילויות לפי טיבן ומהותן ולא את הגורם שהביא לפגיעה במהלך אותן פעילויות. לפיכך, קובע הנשיא טירקל, בהסכמת השופטים יצחק בנאי ואליעזר ריבלין, השאלה אותה יש לבחון איננה עקב מה נגרמה הפגיעה אלא מה טיבה של הפעילות שכתוצאה ממנה נגרמה הפגיעה.

לאור האמור, סיבת הפגיעה - ירי, התפוצצות מוקש או החלקה מקרית - איננה רלבנטית. החשוב הוא טיבה של הפעילות. יש לבחון, אפוא, את טיבה של פעילות סיור השמירה. אם היא פעולה שנוהגים או רגילים לבצע לצורך אחת מן המטרות לשמן הצבא קיים, כמו הגנה על בטחון המדינה ושלום אזרחיה, כי אז היא באה בגדר "פעילות צבאית"; אם אינה באה לשם מטרה כזאת, יש מקום להרהר בדבר.

וכאן באים השופטים מן הכלל אל הפרט - האם יכול להיות ספק שסיור שמירה של יחידה צבאית הוא בגדר פעולה שמטרתה להגן על בטחון המדינה ועל שלום אזרחיה? התשובה לכך חיובית וחד משמעית: סיור שמירה בצבא הוא בגדר פעילות צבאית ופגיעה שנפגע אדם שהשתתף בו, באה בגדר הסייג לכלל של שירות המילואים. התוצאה היא שתביעת וסרמן נדחתה כאמור פה אחד על ידי שלושת שופטי ההרכב.

מסמך 99