קוליק
חזרנו מבית היולדות, מנסים להתרגל לשגרת החיים החדשה ובדיוק כשהתחלנו להרגיש מעט נינוחים ושהשד אינו נורא כל כך זה התחיל, הבכי שלא ממש נפסק, או במילים אחרות - קוליק.
מקור המילה קוליק הינו בשפה הלטינית, פירוש המילה שייך למעיים. על פי ההגדרה הרפואית קוליק הינו מצב של בכי מתמשך לאורך שלוש שעות, יותר משלוש פעמים בשבוע , למשך שלושה שבועות ומסתיים בגיל שלושה חודשים.
כעשרים אחוז מהתינוקות סובלים מתופעת הקוליק. תופעת הקוליק נחקרת מזה שנים רבות אך טרם הגיעו למסקנה אשר תבהר את הגורם והמכניזם המתרחשים . ישנם מספר גורמים אשר נמצאו כמשפיעים על תופעת הקוליק, אך למעשה אף אחד מהם לא הוכח באופן מדעי כך שההשפעה על כל תינוק נשארה אינדבדואלית בעיקרה.
לפניכם מספר תיאוריות שונות המנסות להסביר את תופעת הקוליק.
גזים וקוליק - מה גורם למה?
יש הקושרים את תופעת הקוליק כבעיה הנגרמת מגזים.
גזים נגרמים כתוצאה מבליעת אויר או מהתססה של מזון על ידי חיידקים במעיים. אם קוליק אכן נגרם כתוצאה מבליעת אויר והתססת מזון, כיצד נסביר את סבלם של תינוקות אשר יונקים?
תינוק יונק כמעט ושאינו בולע אויר, אם בכלל וחלב האם הינו מזון מושלם ונטול כמעט מרכיבים תוססים, על כן התינוק אינו אמור לסבול מגזים. תינוקות "משחררים" גזים בממוצע עשר פעמים ביום וברוב המקרים הדבר מקל על התינוק ואנו אף לא נשים לב לכך. ככלל גזים אינם גורמים לבכי אלא להפך, במהלך הבכי המתמשך הילד בולע אויר ומגביר את הלחץ התוך בטני ובשל כך גורם לגזים. תינוקות הסובלים מקוליק "יפתחו" גזים עקב הבכי המתמשך.
חוסר בשלות מערכת העיכול
דעה רווחת נוספת בקשר לקוליק היא כי התופעה נגרמת עקב חוסר בשלות של מערכת העיכול. על פי תאוריה זו ההינו מצפים לראות אצל פגים את תופעת הקוליק מתרחשת בסמוך ללידתו שכן ברור שמערכת העיכול שלו חלשה יותר מזו של תינוק שנולד במועד. אולם, על פי תצפיות שנעשו, אובחן כי פגים שסבלו מקוליק התופעה החלה אצלם כשבועיים לאחר תאריך הלידה המשוער ולא לאחר לידתם.
חלקה של התזונה
ישנן מספר תאוריות הקשורות בתזונה המנסות להסביר את תופעת הקוליק. התאוריה הנפוצה ביותר הינה קשורה לתזונת האם וצריכת ירקות מצליבים.
במשפחת הירקות המצליבים נכללים: כרובית, ברוקולי, קולורבי, כרוב ניצנים ועוד. למען האמת, הקשר בין ירקות מצליבים לקוליק לא הוכח באופן מדעי. נעשה רק מחקר חלקי אחד, אשר בו ניתן היה לראות כי תינוקות אשר אמם צרכה ירקות מצליבים, סבלו מקוליק ב60% יותר מתינוקות שאמם לא צרכה ירקות אלו. המחקר הינו חלקי ולא ניתן להסתמך עליו (באופן מדעי)ויתר על כן, כיצד נסביר את תופעת הקוליק אצל תינוקות שאינם יונקים אלא ניזונים מתחליפי מזון לתינוקות?
ישנם בהחלט מזונות בתזונת האם אשר יוצרים אי נוחות אצל תינוקות וגורמים ל"קוליק זמני" הנמשך כ24 שעות. גם כאן אין כל הוכחה מדעית והדבר היחידי שניתן להסתמך עליו הוא כיצד מגיב תינוקך למזונות שונים אותם את אוכלת. לכל תינוק תגובה ורגישות שונה אך ישנם מספר מזונות הידועים כגורמים ל"קוליק חולף". בשל מספר המזונות הרב והרגישות המשתנה בין תינוק לתינוק אין כל סיבה להימנע ממזונות אלו ,אלא לעקוב אחר תגובת התינוק ורק אם מבחינים בתגובה אחרי אכילת מזון מסוים, כדאי להימנע ממנו ביום המחרת ולראות אם חל שיפור. בין המזונות הללו נכללים: ירקות מצליבים, בצל, מלון, אפרסק ועוד.
בניסיון להסביר את תופעת הקוליק לא פסחו אף על המזונות האלרגנים כגון: חלב פרה, בוטנים, אגוזים, ביצים, סויה. בשנות השבעים מצאו חלבונים ממזונות אלו בחלב האם ועל כן חשדו כי אלו גורמים לתופעות אלרגיות במעיים. בכדי להימנע ממזונות אלו יש לצרוך דיאטה היפואלרגנית. דיאטה זו הינה קשה בשל הצורך בהימנעות ממגוון מזונות רחב במיוחד ואף עלול ליצור חוסרים תזונתיים אצל האם המניקה. בנוסף לכך על פי מחקרים שונים שנעשו בנושא לא התקבלו נתונים חד משמעיים. כאמור שוב עלינו לשאול מה בדבר תינוקות הסובלים מקוליק אך שאינם יונקים חלב אם.
ככלל, ישנם מזונות שונים אשר גורמים לגזים אצל האם כגון: סיבים תזונתיים וקטניות שונות. מזונות אלו אינם יגרמו לגזים אצל התינוק שכן הם אינם נספגים בדם ולכן אינם מועברים בחלב האם. גזים אצל האם אינם עוברים לתינוק, רק מזונות שחלבונם עובר בחלב האם יכולים ליצור גזים אצל התינוק.
האכלת יתר ו/או ריפלוקס
סברה נוספת הקשורה בתזונה הינה האכלת יתר ו/או ריפלוקס (עליה של מזון וחומצות מהקיבה אל הוושט) . הטענה בקשר להאכלת יתר אינה עומדת במבחן המציאות אצל תינוקות יונקים משום שהרכב החלבונים, שומנים וסוכרים בחלב האם יגרמו לתחושת שובע אצל התינוק בטרם תיווצר האכלת יתר.
הרפלוקס יצר ממצאים קלינים הניתנים לגילוי בבדיקות. הרפלוקס מופיע אצל 4%-2 מן התינוקות ושיא שכיחותו בגילאי ארבעה חודשים עד שנה, בעוד שתופעת הקוליק שיאה בגילאי שבועיים עד שלושה חודשים ובבדיקות לא יתגלו ממצאים קלינים.
הפסיכולוגיה שבקוליק
ניסיונות נוספים להסביר את תופעת הקוליק הגיעו מתחום הפסיכולוגיה. תאוריה אחת גרסה כי תינוקות הסובלים מקוליק הינם בעלי אופי והרכב אישיות מסוים. אולם, במעקב ארוך טווח אחר ילדים שסבלו בינקותם מקוליק לא נמצא הבדל אישיותי מילדים שלא סבלו מכך בינקותם.
סברה נוספת מצביעה על כך שהאם הטריה בחברה המערבית נמצאת במצב של לחץ נפשי רב, המועבר ומשפיע על התינוק וגורם לתופעת הקוליק. גם סברה זו הופרכה מאחר ולא נמצא הבדל באחוזי תינוקות הבכורים אשר סובלים מקוליק לבין התינוק הרביעי או החמישי לאם מנוסה יותר.
רופא אמריקאי, דר' הרווי קרפ, פיתח תיאוריה הנקראת "השליש הרביעי-האבוד של ההיריון". דר' הרווי קרפ טוען כי קיים הבדל מהותי בין "גור האדם" לגורי יונקים אחרים. בעלי חיים יונקים הנולדים הינם כבר בעלי מערכת עצבים ומוטוריקה מפותחת אשר מקנים להם אינסטינקטים הישרדותיים. לעומתם, תינוק האדם נולד עם יכולת מוטורית נמוכה מאוד וכן הינו כמעט ללא יכולת תקשורת. האדם נולד כביכול בטרם עת בהשוואה ליונקים אחרים. דר' הרווי קרפ מסביר זאת על ידי ההבדל המשמעותי בינינו לבין יונקים אחרים - המוח.
המוח והראש גדלים באופן ניכר בשבועות אלו ועל כן יש צורך בלידה "מוקדמת" כביכול של האדם שכן אחרת הוא לא יוכל לעבור דרך תעלת הלידה. אם כך, בכדי שהאדם יוכל לפתח את יכולותיו הקוגנטיביות המפותחות עליו "לשלם מחיר" של עזיבת הרחם העוטף והתומך בטרם עת.
דר' הרווי קרפ קושר את תופעת הקוליק לשינויים הפיזיים והנפשיים אשר חלים על התינוק בשל הגחתו לעולם. המעבר מסביבה תומכת ומגינה אשר מספקת את כל צרכי התינוק, ללא הצורך בהתמודדות עם פעולות בסיסיות ואקטיביות כגון אכילה, נשימה , עשית צרכים, התמודדות עם אור ורעש הוא הגורם לתופעת הקוליק. ע"פ התאוריה הנ"ל הקוליק נובע מהתמודדות הילד עם עולמו החדש והינו שלב הסתגלות שיעבור בתוך שלושה חודשים. כמובן, שחלק מהתינוקות יבכו בשל סיבות שונות שאת חלקן ציינו כאן כגון: אלרגיה למזונות, פיסורה בפי הטבעת מתח ולחץ אימהי, רפלוקס וכו' ואין להתעלם מבכי מתמשך של התינוק אלא לבדוק את הגורם לכך.
בכדי לחפות על חסך הנוצר בשל "הלידה בטרם עת" מציע דר' הרווי קרפ את שיטת חמשת הS-, אותה פיתח.
· SWADDLING- עטיפת התינוק בבד "ליצירת לחץ פיזי מתון" כך שירגיש בדומה לרחם, בכך אנו מעניקים את המגע התומך והתוחם אשר מקנה חום והגנה לתינוק.
· SWINGING- במשך תשעה חודשים רגיל התינוק לשהות במצב של תנועה מתמדת. הנדנוד משיב אותו לאותה הרגשה אליה רגיל ולא לנייחות שכביכול נכפתה עליו. כמובן שבמושג נידנוד ההתייחסות היא לכל תנועה מונוטונית מתמשכת כגון נסיעה ברכב, ערסל תינוקות וכו'.
· SUCKING- רפלקס המציצה קיים עוד ברחם ואינו קשור דווקא עם מזון. יש לאפשר לתינוק להמשיך לספק את רפלקס המציצה אם בעזרת האגודל ואם בעזרת מוצץ (בהתאם לאסכולה הדומיננטית בימים אלו..).
· SHHH... - ברחם התינוק עטוף בסביבה היוצרת "רעש לבן". בנוסף לרעשים החודרים לרחם מעולמה החיצוני של האם התינוק שומע את הצלילים המופקים סביבו כגון איוושת הדם בכליו, פעילות המעיים, הכליות והשלפוחית. כמו אותה תנועה מונוטונית המרגיע את התינוק כך גם יצירת "שקט מונוטוני"/"רעש לבן" יחזיר את התינוק לסביבה מוכרת ומרגיעה.
· SIDE OR STOMACH POSITION- השכבת התינוק על בטנו תורמת פעמים רבות להרגעתו בשל המגע והחום הנוצר בין בטן התינוק למצע עליו הוא שוכב.
בשנים האחרונות הפסיקו להניח ילדים בתנוחה זו בשל המצאות קשר (סטטיסטי בלבד) בין שכיבה על הבטן לתסמונת מוות בעריסה. על כן, תנוחה זו כדאית אך רק תוך כדי השגחה.
אז ממה נובעת תופעת הקוליק?
הוכחה מדעית לא נמצאה בכדי שנוכל לפתור שאלה זו בעזרת מספר משפטים. מכל הבדיקות, המחקרים, הניסויים והתאוריות שהתפתחו בעקבותיהם, ניתן להסיק שאין אלמנט יחיד הגורם לתופעת הקוליק. כנראה שהסוד טמון במכלול של אלמנטים, גשמיים ונפשיים, שיחד עם ייחודו של כל תינוק יוצרים את התגובה שאנו מכנים - קוליק.
ומה לרפואה הסינית יש להגיד?
הרפואה הסינית, בחוכמתה העממית, מציינת כבר לפני אלפי שנים כי מערכות גופו של התינוק עדיין חלשות ואינן בשלות דיים. היא אינה מחפשת את הגורם לתופעות הקוליק במערכת פיזיולוגית זו או אחרת, אלא מכירה בחשיבות יחסי הגומלין שבין כלל מערכות הגוף. עקרונות הטיפול ברפואה סינית לילדים מתבססת על חיזוק, תמיכה ואיזון של מספר איברים ומערכות עיקריות. בין כלל מערכות הגוף נכללת גם נפשו של הילד. ברפואה הסינית אין הפרדה בין הנפש והגוף וידוע כי זו משפיעה על זה ולהפך.
אחת הדרכים הפופלריות לטיפול בילדים על פי הרפואה הסינית הינה הטווינה.
טווינה לילדים ותינוקות מטפלת בבעית הקוליק על ידי עיסוי נעים ומרגיע באזור הבטן אך לא זאת בלבד. הטווינה משתמשת באזורי השפעה שונים בגוף (בדומה לאזורי דיקור, אך ללא מחטים) ובכך מעניקה תמיכה, חיזוק ואיזון פנימי. הטיפול המשלב את אזורי ההשפעה יחדיו עם העיסוי הפיזי מעניק השפעה ותמיכה עמוקה לילד המאפשרת לו התמודדות קלה יותר עם הקוליק ועד להעלמות התופעה כליל.
המחבר-
רם שרם, מטפל בכיר ברפואה סינית ומתמחה בטיפולי טווינה לילדים ותינוקות.
balancenter@netvision.net.il
*תחום הרפואה המערבית במאמר אושר ע" בוגר M.D מוסמך.
חזרנו מבית היולדות, מנסים להתרגל לשגרת החיים החדשה ובדיוק כשהתחלנו להרגיש מעט נינוחים ושהשד אינו נורא כל כך זה התחיל, הבכי שלא ממש נפסק, או במילים אחרות - קוליק.
מקור המילה קוליק הינו בשפה הלטינית, פירוש המילה שייך למעיים. על פי ההגדרה הרפואית קוליק הינו מצב של בכי מתמשך לאורך שלוש שעות, יותר משלוש פעמים בשבוע , למשך שלושה שבועות ומסתיים בגיל שלושה חודשים.
כעשרים אחוז מהתינוקות סובלים מתופעת הקוליק. תופעת הקוליק נחקרת מזה שנים רבות אך טרם הגיעו למסקנה אשר תבהר את הגורם והמכניזם המתרחשים . ישנם מספר גורמים אשר נמצאו כמשפיעים על תופעת הקוליק, אך למעשה אף אחד מהם לא הוכח באופן מדעי כך שההשפעה על כל תינוק נשארה אינדבדואלית בעיקרה.
לפניכם מספר תיאוריות שונות המנסות להסביר את תופעת הקוליק.
גזים וקוליק - מה גורם למה?
יש הקושרים את תופעת הקוליק כבעיה הנגרמת מגזים.
גזים נגרמים כתוצאה מבליעת אויר או מהתססה של מזון על ידי חיידקים במעיים. אם קוליק אכן נגרם כתוצאה מבליעת אויר והתססת מזון, כיצד נסביר את סבלם של תינוקות אשר יונקים?
תינוק יונק כמעט ושאינו בולע אויר, אם בכלל וחלב האם הינו מזון מושלם ונטול כמעט מרכיבים תוססים, על כן התינוק אינו אמור לסבול מגזים. תינוקות "משחררים" גזים בממוצע עשר פעמים ביום וברוב המקרים הדבר מקל על התינוק ואנו אף לא נשים לב לכך. ככלל גזים אינם גורמים לבכי אלא להפך, במהלך הבכי המתמשך הילד בולע אויר ומגביר את הלחץ התוך בטני ובשל כך גורם לגזים. תינוקות הסובלים מקוליק "יפתחו" גזים עקב הבכי המתמשך.
חוסר בשלות מערכת העיכול
דעה רווחת נוספת בקשר לקוליק היא כי התופעה נגרמת עקב חוסר בשלות של מערכת העיכול. על פי תאוריה זו ההינו מצפים לראות אצל פגים את תופעת הקוליק מתרחשת בסמוך ללידתו שכן ברור שמערכת העיכול שלו חלשה יותר מזו של תינוק שנולד במועד. אולם, על פי תצפיות שנעשו, אובחן כי פגים שסבלו מקוליק התופעה החלה אצלם כשבועיים לאחר תאריך הלידה המשוער ולא לאחר לידתם.
חלקה של התזונה
ישנן מספר תאוריות הקשורות בתזונה המנסות להסביר את תופעת הקוליק. התאוריה הנפוצה ביותר הינה קשורה לתזונת האם וצריכת ירקות מצליבים.
במשפחת הירקות המצליבים נכללים: כרובית, ברוקולי, קולורבי, כרוב ניצנים ועוד. למען האמת, הקשר בין ירקות מצליבים לקוליק לא הוכח באופן מדעי. נעשה רק מחקר חלקי אחד, אשר בו ניתן היה לראות כי תינוקות אשר אמם צרכה ירקות מצליבים, סבלו מקוליק ב60% יותר מתינוקות שאמם לא צרכה ירקות אלו. המחקר הינו חלקי ולא ניתן להסתמך עליו (באופן מדעי)ויתר על כן, כיצד נסביר את תופעת הקוליק אצל תינוקות שאינם יונקים אלא ניזונים מתחליפי מזון לתינוקות?
ישנם בהחלט מזונות בתזונת האם אשר יוצרים אי נוחות אצל תינוקות וגורמים ל"קוליק זמני" הנמשך כ24 שעות. גם כאן אין כל הוכחה מדעית והדבר היחידי שניתן להסתמך עליו הוא כיצד מגיב תינוקך למזונות שונים אותם את אוכלת. לכל תינוק תגובה ורגישות שונה אך ישנם מספר מזונות הידועים כגורמים ל"קוליק חולף". בשל מספר המזונות הרב והרגישות המשתנה בין תינוק לתינוק אין כל סיבה להימנע ממזונות אלו ,אלא לעקוב אחר תגובת התינוק ורק אם מבחינים בתגובה אחרי אכילת מזון מסוים, כדאי להימנע ממנו ביום המחרת ולראות אם חל שיפור. בין המזונות הללו נכללים: ירקות מצליבים, בצל, מלון, אפרסק ועוד.
בניסיון להסביר את תופעת הקוליק לא פסחו אף על המזונות האלרגנים כגון: חלב פרה, בוטנים, אגוזים, ביצים, סויה. בשנות השבעים מצאו חלבונים ממזונות אלו בחלב האם ועל כן חשדו כי אלו גורמים לתופעות אלרגיות במעיים. בכדי להימנע ממזונות אלו יש לצרוך דיאטה היפואלרגנית. דיאטה זו הינה קשה בשל הצורך בהימנעות ממגוון מזונות רחב במיוחד ואף עלול ליצור חוסרים תזונתיים אצל האם המניקה. בנוסף לכך על פי מחקרים שונים שנעשו בנושא לא התקבלו נתונים חד משמעיים. כאמור שוב עלינו לשאול מה בדבר תינוקות הסובלים מקוליק אך שאינם יונקים חלב אם.
ככלל, ישנם מזונות שונים אשר גורמים לגזים אצל האם כגון: סיבים תזונתיים וקטניות שונות. מזונות אלו אינם יגרמו לגזים אצל התינוק שכן הם אינם נספגים בדם ולכן אינם מועברים בחלב האם. גזים אצל האם אינם עוברים לתינוק, רק מזונות שחלבונם עובר בחלב האם יכולים ליצור גזים אצל התינוק.
האכלת יתר ו/או ריפלוקס
סברה נוספת הקשורה בתזונה הינה האכלת יתר ו/או ריפלוקס (עליה של מזון וחומצות מהקיבה אל הוושט) . הטענה בקשר להאכלת יתר אינה עומדת במבחן המציאות אצל תינוקות יונקים משום שהרכב החלבונים, שומנים וסוכרים בחלב האם יגרמו לתחושת שובע אצל התינוק בטרם תיווצר האכלת יתר.
הרפלוקס יצר ממצאים קלינים הניתנים לגילוי בבדיקות. הרפלוקס מופיע אצל 4%-2 מן התינוקות ושיא שכיחותו בגילאי ארבעה חודשים עד שנה, בעוד שתופעת הקוליק שיאה בגילאי שבועיים עד שלושה חודשים ובבדיקות לא יתגלו ממצאים קלינים.
הפסיכולוגיה שבקוליק
ניסיונות נוספים להסביר את תופעת הקוליק הגיעו מתחום הפסיכולוגיה. תאוריה אחת גרסה כי תינוקות הסובלים מקוליק הינם בעלי אופי והרכב אישיות מסוים. אולם, במעקב ארוך טווח אחר ילדים שסבלו בינקותם מקוליק לא נמצא הבדל אישיותי מילדים שלא סבלו מכך בינקותם.
סברה נוספת מצביעה על כך שהאם הטריה בחברה המערבית נמצאת במצב של לחץ נפשי רב, המועבר ומשפיע על התינוק וגורם לתופעת הקוליק. גם סברה זו הופרכה מאחר ולא נמצא הבדל באחוזי תינוקות הבכורים אשר סובלים מקוליק לבין התינוק הרביעי או החמישי לאם מנוסה יותר.
רופא אמריקאי, דר' הרווי קרפ, פיתח תיאוריה הנקראת "השליש הרביעי-האבוד של ההיריון". דר' הרווי קרפ טוען כי קיים הבדל מהותי בין "גור האדם" לגורי יונקים אחרים. בעלי חיים יונקים הנולדים הינם כבר בעלי מערכת עצבים ומוטוריקה מפותחת אשר מקנים להם אינסטינקטים הישרדותיים. לעומתם, תינוק האדם נולד עם יכולת מוטורית נמוכה מאוד וכן הינו כמעט ללא יכולת תקשורת. האדם נולד כביכול בטרם עת בהשוואה ליונקים אחרים. דר' הרווי קרפ מסביר זאת על ידי ההבדל המשמעותי בינינו לבין יונקים אחרים - המוח.
המוח והראש גדלים באופן ניכר בשבועות אלו ועל כן יש צורך בלידה "מוקדמת" כביכול של האדם שכן אחרת הוא לא יוכל לעבור דרך תעלת הלידה. אם כך, בכדי שהאדם יוכל לפתח את יכולותיו הקוגנטיביות המפותחות עליו "לשלם מחיר" של עזיבת הרחם העוטף והתומך בטרם עת.
דר' הרווי קרפ קושר את תופעת הקוליק לשינויים הפיזיים והנפשיים אשר חלים על התינוק בשל הגחתו לעולם. המעבר מסביבה תומכת ומגינה אשר מספקת את כל צרכי התינוק, ללא הצורך בהתמודדות עם פעולות בסיסיות ואקטיביות כגון אכילה, נשימה , עשית צרכים, התמודדות עם אור ורעש הוא הגורם לתופעת הקוליק. ע"פ התאוריה הנ"ל הקוליק נובע מהתמודדות הילד עם עולמו החדש והינו שלב הסתגלות שיעבור בתוך שלושה חודשים. כמובן, שחלק מהתינוקות יבכו בשל סיבות שונות שאת חלקן ציינו כאן כגון: אלרגיה למזונות, פיסורה בפי הטבעת מתח ולחץ אימהי, רפלוקס וכו' ואין להתעלם מבכי מתמשך של התינוק אלא לבדוק את הגורם לכך.
בכדי לחפות על חסך הנוצר בשל "הלידה בטרם עת" מציע דר' הרווי קרפ את שיטת חמשת הS-, אותה פיתח.
· SWADDLING- עטיפת התינוק בבד "ליצירת לחץ פיזי מתון" כך שירגיש בדומה לרחם, בכך אנו מעניקים את המגע התומך והתוחם אשר מקנה חום והגנה לתינוק.
· SWINGING- במשך תשעה חודשים רגיל התינוק לשהות במצב של תנועה מתמדת. הנדנוד משיב אותו לאותה הרגשה אליה רגיל ולא לנייחות שכביכול נכפתה עליו. כמובן שבמושג נידנוד ההתייחסות היא לכל תנועה מונוטונית מתמשכת כגון נסיעה ברכב, ערסל תינוקות וכו'.
· SUCKING- רפלקס המציצה קיים עוד ברחם ואינו קשור דווקא עם מזון. יש לאפשר לתינוק להמשיך לספק את רפלקס המציצה אם בעזרת האגודל ואם בעזרת מוצץ (בהתאם לאסכולה הדומיננטית בימים אלו..).
· SHHH... - ברחם התינוק עטוף בסביבה היוצרת "רעש לבן". בנוסף לרעשים החודרים לרחם מעולמה החיצוני של האם התינוק שומע את הצלילים המופקים סביבו כגון איוושת הדם בכליו, פעילות המעיים, הכליות והשלפוחית. כמו אותה תנועה מונוטונית המרגיע את התינוק כך גם יצירת "שקט מונוטוני"/"רעש לבן" יחזיר את התינוק לסביבה מוכרת ומרגיעה.
· SIDE OR STOMACH POSITION- השכבת התינוק על בטנו תורמת פעמים רבות להרגעתו בשל המגע והחום הנוצר בין בטן התינוק למצע עליו הוא שוכב.
בשנים האחרונות הפסיקו להניח ילדים בתנוחה זו בשל המצאות קשר (סטטיסטי בלבד) בין שכיבה על הבטן לתסמונת מוות בעריסה. על כן, תנוחה זו כדאית אך רק תוך כדי השגחה.
אז ממה נובעת תופעת הקוליק?
הוכחה מדעית לא נמצאה בכדי שנוכל לפתור שאלה זו בעזרת מספר משפטים. מכל הבדיקות, המחקרים, הניסויים והתאוריות שהתפתחו בעקבותיהם, ניתן להסיק שאין אלמנט יחיד הגורם לתופעת הקוליק. כנראה שהסוד טמון במכלול של אלמנטים, גשמיים ונפשיים, שיחד עם ייחודו של כל תינוק יוצרים את התגובה שאנו מכנים - קוליק.
ומה לרפואה הסינית יש להגיד?
הרפואה הסינית, בחוכמתה העממית, מציינת כבר לפני אלפי שנים כי מערכות גופו של התינוק עדיין חלשות ואינן בשלות דיים. היא אינה מחפשת את הגורם לתופעות הקוליק במערכת פיזיולוגית זו או אחרת, אלא מכירה בחשיבות יחסי הגומלין שבין כלל מערכות הגוף. עקרונות הטיפול ברפואה סינית לילדים מתבססת על חיזוק, תמיכה ואיזון של מספר איברים ומערכות עיקריות. בין כלל מערכות הגוף נכללת גם נפשו של הילד. ברפואה הסינית אין הפרדה בין הנפש והגוף וידוע כי זו משפיעה על זה ולהפך.
אחת הדרכים הפופלריות לטיפול בילדים על פי הרפואה הסינית הינה הטווינה.
טווינה לילדים ותינוקות מטפלת בבעית הקוליק על ידי עיסוי נעים ומרגיע באזור הבטן אך לא זאת בלבד. הטווינה משתמשת באזורי השפעה שונים בגוף (בדומה לאזורי דיקור, אך ללא מחטים) ובכך מעניקה תמיכה, חיזוק ואיזון פנימי. הטיפול המשלב את אזורי ההשפעה יחדיו עם העיסוי הפיזי מעניק השפעה ותמיכה עמוקה לילד המאפשרת לו התמודדות קלה יותר עם הקוליק ועד להעלמות התופעה כליל.
המחבר-
רם שרם, מטפל בכיר ברפואה סינית ומתמחה בטיפולי טווינה לילדים ותינוקות.
balancenter@netvision.net.il
*תחום הרפואה המערבית במאמר אושר ע" בוגר M.D מוסמך.
רם שרם,מטפל בכיר ברפואה סינית ומתמחה בטיפולי טווינה לילדים ותינוקות.
את לימודי הרפואה הסינית והטווינה סיים באוניברסיטת ת"א ולאחר מכן התמחה בטיפולי טווינה לילדים ותינוקות תחת קורת הגג של קופ"ח כללית.
רם שרם מטפל בקליניקה פרטית וכן מעניק טיפולים במחלקת ילדים בביה"ח איכילוב.
בימים אלו, רם שוקד על הקמת מרכז balancenter - מרכז לרפואה משולבת לילדים.
את לימודי הרפואה הסינית והטווינה סיים באוניברסיטת ת"א ולאחר מכן התמחה בטיפולי טווינה לילדים ותינוקות תחת קורת הגג של קופ"ח כללית.
רם שרם מטפל בקליניקה פרטית וכן מעניק טיפולים במחלקת ילדים בביה"ח איכילוב.
בימים אלו, רם שוקד על הקמת מרכז balancenter - מרכז לרפואה משולבת לילדים.
