חדשנות -סביבה רב-חושית
אנו נוהגים לבודד למדורים נפרדים את הנאתנו החושית. פינת האוכל והמסעדה כמובן מרוכזים בטעם, (והריח בעקבותיו); טיול בנופי טבע נועד לאפשר הנאה בעיקר לחוש הראייה ( ואם ברגל, יש גם חלק לחוש המישוש).
קונצרט - לשמיעה, ים וחול - למגע, וכן הלאה. לרוב אין דגש על עירוב חושים (סינאסטזיה).
חוקרי תקשורת, ובמיוחד מרשל מקלוהן, מציינים כי עד המצאת הטלוויזיה היתה העדפה ברורה לחוש הראיה (ספר, עיתון) ושמיעה (רדיו, טלפון), אך יום המצאת הטלוויזיה החל עידן של שימוש בחוש המישוש, באמצעות השלט, שימוש שהתגבר עם המצאת המחשב והשימוש במקלדת ובעכבר.
בתחום המסחרי כבר יושמו רעיונות של תוספת גירוי ריחנית לתצוגה חזותית על המדף באמצעות ניחוחות הנלווים למארז הסחורה. גם בעולם האינטרנט מתוכנן שילוב חוש הריח בפעולות המחשב, כהשלמה להמחשה המוזיקלית והחזותית, על כל גווניה.
אמנים מודרניים ניסו לשלב בתוך עבודה אחת אור וצליל, בעיקר כשהם חלק מפסל קינטי, המגביר את האינטראקציה בין שני החושים. החדשניים יותר אף שילבו בלי הפרדה את תחושת המגע של המבקר בשיטה היוצרת זיקה בין תזוזת גופו לבין ההתרחשות בפסל או במיצב.
מהם היתרונות של העצמת החושים בחיינו -
ראשית, בהוויה האורבנית ההולכת ומשתלטת על העולם, קיימת הסכנה של ניוון חושים מסויים, כיוון שכבר אין בהם נחיצות ממדרגה ראשונה לעצם ההתמצאות במרחב. ברור כי חוש הניווט וההתמצאות המפותחים, המיוחסים לאוכלוסייה הבדווית, כמו בעבר לשבטי האינדיאנים, הם תוצאה ישירה של צורך הישרדות בטבע, שהשתכלל מדור לדור, כמורשת טיפוסית לאותה חברה ולאותה צורת חיים.
אין להשוות זאת כמובן לאורח החיים המודרני, ש"מסתדר" בין הבית למכונית, תוך שכלול מיומנויות חדישות, הדורשות קליטה שכלית יותר מאשר חושית. אולם שלמות הנפש עלולה להיפגע עם הורדת מפלס היכולות הגופניות. וכפי שלא מזלזלים כיום בתרגול הכושר הגופני (חדרי כושר ועיסוק בספורט כתחליף לפעילות הגוף הטבעית בחיי היומיום) כך מתברר הצורך לטפח את החושים, שנזנחים ברגע שאינם הכרחיים לתפקוד השוטף. המצב מגיע לממדים קיצוניים בתזונת הג'אנק-פוד (מול הטלויזייה, למשל...) אשר מעבר לפגיעה בבריאות פוגמת בחוש הטעם, או במסיבות רועשות, בהן הדור הצעיר מועד להתחרשות, בשל אי מודעות לנזק השמיעתי הנגרם מעוצמת הדציבלים. ועדיין לא הזכרנו את אפקט הלוואי שיוצרת סביבה תעשייתית, ממוכנת, רועשת או מזוהמת של רחובות המגורים ברוב ערי העולם.
איך נחלצים מסכנות מודרניות אלה, שרק הולכות ומתגברות ?
בצד המאמץ הכללי לחזור לסביבה "ירוקה" מן ההיבט האקולוגי, מה נעשה ספציפית בתחום החושי ?
כנראה שיש לערוך חשיבה מחודשת בנושא, ולהגיע למודעות מלאה לצורך בסביבה רב-חושית, על מירב היבטיה. אפשר ללמוד משהו על שטח זנוח זה מהניסיון המוזיקלי המהפכני של ג'ון קייג', רב-האמן הידוע, בקונצרט וירטואלי שערך לשיפור ההאזנה. להפתעת המוזמנים הוא התיישב ליד פסנתר הכנף שהוצב בשטח נטוש ו"העביר" את הזמן בדממה, בלי לגעת במקלדת. הנוכחים הוזמנו כביכול להאזין לקולות אחרים, שהגיעו מבחוץ, וכמובן לחדד את שמיעתם עד קצה הגבול...
קל להבליט היבטים חושיים מסוג זה מעל הבמה. התיאטרון השתמש במולטימדיה עוד מימי האופרה של וגנר
(אופרה בשילוב אמנויות), וגם ג'ון קייג' עבד במשולב עם חבורת ציירי אוואנגארד ועם הכוריאוגרף מרס קאנינגהם, במה שנחשב למילה האחרונה באמנות.
אם האמנות עצמה היא דגם-על חלוצי הממליץ על דרך חיים ודרך חשיבה לדור המתחדש, יש לקוות שהמודעות לסביבה רב-חושית תחלחל לחיינו.
עובדת ביבמ במחלקת שיווק , לומדת לתואר שני באוניבסיטה העברית
