במשרד החקירות שלי מועסקים חוקרים פרטיים מנוסים וביניהם חוקרים אשר שירתו בעבר ביחידת המעקב הסמויה של המשטרה.
מדובר בסיפור אמיתי אשר פורסם בעבר.
באחד מימי הקיץ לפני מספר שנים פנה למשרדנו לקוח מכובד שהינו אלוף משנה בצבא ולו תפקיד בכיר בצה"ל.
כחוקר פרטי ישבתי איתו במשרדינו ושמעת את סיפורו.
לדבריו במהלך שירותו הצבאי ושעות עבודתו המרובות הרגיש כי אשתו בוגדת בו וזאת בהסתמך על "תחושת הבטן שלו" וכן מיני סימני התנהגות המצביעים על "בגידה" כגון:
יציאה בערבים לפגישות עם חברות, דבר שלא עשתה בעבר, התמקדות בהופעה החיצונית: איפור, תספורות ומניקור - פרטים שלא התיחסה אליהם בעבר.
בתור חוקר פרטי ותיק הבנתי מייד כי מדובר בבגידה, אך לא הודעתי ללקוח ללא הוכחות מוצקות, הרי תמיד ישנה האפשרות כי אלו הם אכן מעשים תמימים של אישה שמחפשת חידוש והערכה עצמית,
לכן הבהרתי ללקוח שעבור הוכחות חותכות אנו צריכים להציב בלשים למטרת מעקב לגילוי האמת.
סיכמנו על עלות שעת עבודה לעוקב וכן את הוצאות הנסיעה והוחלט על תחילת פעילות ועל פי תפוקות הממצאים נחליט על היקף עבודת החוקרים והבלשים.
החלטנו לבצע מעקב החל מביתה של אשת אלוף המשנה שהתגוררה יחד עם בני משפחתה בשכונה שהוקמה במיוחד לקציני צבא בדרום הארץ.
במהלך המעקבים התברר כי הנעקבת נפגשת עם סגן אלוף בצה"ל בביתו שבבאר יעקב. התברר כי הסגן אלוף הינו גרוש המתגורר בגפו בבית פרטי קטן ומוזנח עם חצר מוזנחת.
האישה נצפתה נכנסת לבית ושוהה במקום כשעתיים לא ניתן היה לראות מה קורה בתוך הבית מאחר והתריסים והחלונות תמיד היו סגורים ודלת הבית הייתה נעולה אך אני כחוקר פרטי הבנתי שהשניים לא נפגשים לצורכי עבודה בתוך הבית.
לאחר מספר ימי מעקב הבנו שהשנים נוהגים להיפגש בבית באופן קבוע.
בסוף כל מעקב הבחנו באישה כשהיא יוצאת מבית הסגן אלוף וחוזרת לביתה שם ממתין לה האלוף משנה.
ישבתי עם הלקוח והבהרתי לו את המצב, אך הוא לא הסתפק בנתונים שהעברתי לו ולכן ביקש להתלוות אלינו למעקב ולראות בעצמו את אשתו מגיעה לבית הסגן אלוף שאותו הכיר מהצבא.
אך כאן טעיתי, בתור חוקר פרטי אסור היה עלי להרשות לצרף לקוח למעקב.
באותו יום בשעות הערב המאוחרות בזמן מעקב אחרי האישה, הגענו לבית הסגן אלוף והלקוח יחד איתנו כשהוא לבוש במדים ונראה היה כאילו יוצא למשימת חייו.
כהרגלה האישה נכנסה לבית הסגן אלוף כשהתריסים מוגפים והתאורה בתוך הבית חלשה ביותר, כך שלא ניתן היה להבין במה שמתרחש בבית.
תוך כדי המעקב המשותף, העוקבים יחד עם האלוף משנה התקרבו לבית בשקט כאשר כל חצר הבית מלאה בשיחים וקוצים כך שכל צעד שלנו נשמע היה נשמע היטב בחושך המוחלט ששרר במקום.
הלקוח הגיע לתריס חדר השינה וניסה לפתוח אותו זאת לאחר שהזהרנו אותו שלא יעשה זאת.
הסגן אלוף ששמע את ניסיונות פתיחת התריס שאל "מי זה?" לאחר שתשובה לא נשמעה שאל בשנית "מי זה?", הלקוח ענה מייד ומסר לו את שמו ואז לפתע הבחנו כי התריס נפתח והחלו יריות. נוכחנו לדעת כי הסגן אלוף והאלוף משנה פתחו בירי אחד בשני, כל אחד באקדחו הפרטי.
אנו החוקרים שכמובן לא השתתפנו בחגיגה הסתתרנו תחת התריס הפתוח.
לפתע שמענו את הלקוח צועק "נפגעתי" לקחנו אותו לרכבו והבחנו כי הוא נורה בכתפו, הכדור נכנס דרך הכתף ויצא מהצד השני.
הנהג שלו שנכח במקום במהלך האירוע פינה את האלוף משנה לבית החולים ואנו עזבנו את המקום.
למחרת התברר כי שכנים ששמעו את היריות הזעיקו את המשטרה למקום וחקרו את הסגן אלוף ואת אשת הלקוח ולאחר מכן גם את הלקוח.
בהמשך זומנתי גם אני לחקירה ושם מסרתי את גירסתי לסיפור וכמובן שלא החסרתי פרטים.
המשטרה והפרקליטות החליטו להגיש כתב אישום נגד הסגן אלוף על שימוש בנשק שלא כדין.
זומנתי יחד עם החוקרים והעוקבים הנוספים שהשתתפו במעקבים לבית המשפט.
הסגן אלוף טען בגירסתו כי ירה מאחר וחשד שמדובר ב"מחבלים" והשופט קיבל את גירסתו וזיכה אותו מכל אשמה.
כחוקר פרטי למדתי ממקרה זה שאסור בכל מקרה או מצב לאפשר ללקוח להתערב בהליכי מעקב או בפעילות חמה.
מדובר בסיפור אמיתי אשר פורסם בעבר.
באחד מימי הקיץ לפני מספר שנים פנה למשרדנו לקוח מכובד שהינו אלוף משנה בצבא ולו תפקיד בכיר בצה"ל.
כחוקר פרטי ישבתי איתו במשרדינו ושמעת את סיפורו.
לדבריו במהלך שירותו הצבאי ושעות עבודתו המרובות הרגיש כי אשתו בוגדת בו וזאת בהסתמך על "תחושת הבטן שלו" וכן מיני סימני התנהגות המצביעים על "בגידה" כגון:
יציאה בערבים לפגישות עם חברות, דבר שלא עשתה בעבר, התמקדות בהופעה החיצונית: איפור, תספורות ומניקור - פרטים שלא התיחסה אליהם בעבר.
בתור חוקר פרטי ותיק הבנתי מייד כי מדובר בבגידה, אך לא הודעתי ללקוח ללא הוכחות מוצקות, הרי תמיד ישנה האפשרות כי אלו הם אכן מעשים תמימים של אישה שמחפשת חידוש והערכה עצמית,
לכן הבהרתי ללקוח שעבור הוכחות חותכות אנו צריכים להציב בלשים למטרת מעקב לגילוי האמת.
סיכמנו על עלות שעת עבודה לעוקב וכן את הוצאות הנסיעה והוחלט על תחילת פעילות ועל פי תפוקות הממצאים נחליט על היקף עבודת החוקרים והבלשים.
החלטנו לבצע מעקב החל מביתה של אשת אלוף המשנה שהתגוררה יחד עם בני משפחתה בשכונה שהוקמה במיוחד לקציני צבא בדרום הארץ.
במהלך המעקבים התברר כי הנעקבת נפגשת עם סגן אלוף בצה"ל בביתו שבבאר יעקב. התברר כי הסגן אלוף הינו גרוש המתגורר בגפו בבית פרטי קטן ומוזנח עם חצר מוזנחת.
האישה נצפתה נכנסת לבית ושוהה במקום כשעתיים לא ניתן היה לראות מה קורה בתוך הבית מאחר והתריסים והחלונות תמיד היו סגורים ודלת הבית הייתה נעולה אך אני כחוקר פרטי הבנתי שהשניים לא נפגשים לצורכי עבודה בתוך הבית.
לאחר מספר ימי מעקב הבנו שהשנים נוהגים להיפגש בבית באופן קבוע.
בסוף כל מעקב הבחנו באישה כשהיא יוצאת מבית הסגן אלוף וחוזרת לביתה שם ממתין לה האלוף משנה.
ישבתי עם הלקוח והבהרתי לו את המצב, אך הוא לא הסתפק בנתונים שהעברתי לו ולכן ביקש להתלוות אלינו למעקב ולראות בעצמו את אשתו מגיעה לבית הסגן אלוף שאותו הכיר מהצבא.
אך כאן טעיתי, בתור חוקר פרטי אסור היה עלי להרשות לצרף לקוח למעקב.
באותו יום בשעות הערב המאוחרות בזמן מעקב אחרי האישה, הגענו לבית הסגן אלוף והלקוח יחד איתנו כשהוא לבוש במדים ונראה היה כאילו יוצא למשימת חייו.
כהרגלה האישה נכנסה לבית הסגן אלוף כשהתריסים מוגפים והתאורה בתוך הבית חלשה ביותר, כך שלא ניתן היה להבין במה שמתרחש בבית.
תוך כדי המעקב המשותף, העוקבים יחד עם האלוף משנה התקרבו לבית בשקט כאשר כל חצר הבית מלאה בשיחים וקוצים כך שכל צעד שלנו נשמע היה נשמע היטב בחושך המוחלט ששרר במקום.
הלקוח הגיע לתריס חדר השינה וניסה לפתוח אותו זאת לאחר שהזהרנו אותו שלא יעשה זאת.
הסגן אלוף ששמע את ניסיונות פתיחת התריס שאל "מי זה?" לאחר שתשובה לא נשמעה שאל בשנית "מי זה?", הלקוח ענה מייד ומסר לו את שמו ואז לפתע הבחנו כי התריס נפתח והחלו יריות. נוכחנו לדעת כי הסגן אלוף והאלוף משנה פתחו בירי אחד בשני, כל אחד באקדחו הפרטי.
אנו החוקרים שכמובן לא השתתפנו בחגיגה הסתתרנו תחת התריס הפתוח.
לפתע שמענו את הלקוח צועק "נפגעתי" לקחנו אותו לרכבו והבחנו כי הוא נורה בכתפו, הכדור נכנס דרך הכתף ויצא מהצד השני.
הנהג שלו שנכח במקום במהלך האירוע פינה את האלוף משנה לבית החולים ואנו עזבנו את המקום.
למחרת התברר כי שכנים ששמעו את היריות הזעיקו את המשטרה למקום וחקרו את הסגן אלוף ואת אשת הלקוח ולאחר מכן גם את הלקוח.
בהמשך זומנתי גם אני לחקירה ושם מסרתי את גירסתי לסיפור וכמובן שלא החסרתי פרטים.
המשטרה והפרקליטות החליטו להגיש כתב אישום נגד הסגן אלוף על שימוש בנשק שלא כדין.
זומנתי יחד עם החוקרים והעוקבים הנוספים שהשתתפו במעקבים לבית המשפט.
הסגן אלוף טען בגירסתו כי ירה מאחר וחשד שמדובר ב"מחבלים" והשופט קיבל את גירסתו וזיכה אותו מכל אשמה.
כחוקר פרטי למדתי ממקרה זה שאסור בכל מקרה או מצב לאפשר ללקוח להתערב בהליכי מעקב או בפעילות חמה.
