רפואת שיניים ומרפאות שיניים 

קצת היסטוריה - רפואת שיניים

רפואה הינה תחום גדול מאוד האוגד בתוכו תת-תחומים רבים הקשורים לבריאות השן. תחום הרפואה נחשב לצעיר יחסית. מתחילת המאה העשרים התפתח תחום רפואת השיניים והחל לכלול תחומים והתמחויות הקשורים לפנים, לסתות, והחל להיקשר לתחומים כגון האסתטיקה והפלסטיקה. עד תחילת המאה העשרים תחום רפואת השיניים היה פחות מוגדר, וטיפולי שיניים נעשו על ידי רופאים כלליים. אגב, הפתרון שלרוב מצאו הרופאים לבעיות השיניים היה עקירתן.

תחומי התמחות - רפואת שיניים

רפואת השיניים בימינו אנו נותנת מענה מקצועי לסוגים רבים של בעיות שיניים, ובעזרת מגוון רחב של טיפולים, לדוגמא: דלקות חניכיים, עששת, יישור שיניים, הלבנת שיניים, השתלת שיניים ולסתות, ועוד...
תחומי רפואת השיניים העיקריים:
? אורתודנטיה - תחום אסתטי הכולל יישור שיניים ולסתות. התחום נותן פתרון לבעיות הקשורות למבנה הלסת והשיניים, ומאפשר שינויים חזותיים בפה ובפנים.
? רפואת הפה - תחום הקשור למחלות של חלל הפה, לאו דווקא למחלות הקשורות ישירות לשיניים (למשל, מחלות של בלוטת הרוק).
? אנדודונטיה - תחום המתמחה בכל הקשור לפנים השן - המוכר שבהם: טיפול שורש
? רפואת שיניים לילדים - פדודונטייה - תחום המתרכז בבעיות עם שיני חלב והתחלפות שיני הילדים לשיניים קבועות.


מקצועיות, לימודי רפואת שיניים, והתמחויות

בעבר, מקובל היה שרופא הרוצה לעסוק ברפואת שיניים יעבור התמחות לאחר שסיים את לימודי הרפואה הכללית. כיום הכשרה מקצועית מתאימה היא חובה לרופאים המבקשים לעסוק בתחום רפואת השיניים. בישראל כל רופא שיניים חייב להחזיק בתואר "דוקטור לרפואת שיניים (או בקיצור DMD), או "דוקטור לכירורגיה דנטלית.

בארץ ניתן ללמוד במסלול לרפואת שיניים באחת משתי הפקולטות האפשריות: אוניברסיטת תל-אביב, או באוניברסיטה העברית (ירושלים). אורך מסלול הלימודים לתואר אורך שש שנים, כשבסופן נבחנים הבוגרים בבחינות משרד הבריאות בכדי לקבל רישיון לעסוק ברפואת שיניים.