עפ"י הספרות המקצועית רוב התינוקות אמורים לזחול בטווח הגילאים שבין 6-9 חודשים, להיעמד בגיל 10 חודשים וללכת באופן חופשי בגיל שנה.
אך המציאות ברוב הבתים שונה. ישנם תינוקות הנחשבים "זריזים" ומתפתחים מהר מאוד וכבר בגיל 10-11 חודשים הולכים בעצמם, וישנם שהולכים רק לקראת גיל שנה וחצי.
הסיבה לכך היא שטווח הנורמה הוא רחב מאוד, וכל התינוקות הנ"ל הם בד"כ מה שנקרא בשפה המקצועית "תקינים".
אך מה גורם לתינוקות להיות "לא תקינים"?
הסיבות הן מגוונות ,חלקן שכיחות וחולפות וחלקן קשות ודורשות טיפול רב-תחומי ארוך-טווח.
מהם בכל זאת סימני ההיכר היכולים לכוון הורים לפנות לאבחון וטיפול מקצועי מהיר?
1. תינוקות המתקשים להרים את הראש בשכיבה על הבטן מעבר לגיל 3 חודשים- יש לבדוק האם סובלים מ"היפוטוניה" -רפיון שרירים.
2. תינוקות אשר אינם מתהפכים מהגב לבטן מעבר לגיל 6 חודשים- יש לבדוק האם סובלים מהיפוטוניה וגמישות ייתר.
3. תינוקות "נוחים מידיי"-שקטים, רגועים אשר אינם דורשים תשומת לב עודפת ,שקועים בעצמם-יש לבדוק האם יוצרים קשר עין? האם מקיימים קשר סוציאלי?(חיוך, צחוק מכוון, פחד מזרים וכו').יש לשלול הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.
4. תינוקות אשר מפנים מבט רק לצד אחד והצוואר נראה "תפוש"-יש לשלול "טורטיקוליס" -בעיה אורטופדית שכיחה והפיכה של קיצור שרירי הצוואר בצד אחד.
5. תינוקות אשר "מתוחים מידיי" נוטים לאגרף ידיים וליישר רגליים בחוזקה. כמוכן קיים קושי בפישוק הרגליים בזמן החתלה. במקרים אלה יש לשלול -טונוס/ מתח שרירים מוגבר.
6. תינוקות אשר נראים שונים משאר האחים בצורתם החיצונית ומדגימים איחור מוטורי ניכר יש לשלול באופן מיידי תסמונות גנטיות ומטבוליות ,אשר נותנות ביטוי בד"כ במראה פנים מעט מוזר מייתר בני המשפחה ו/או בפעילות מוטורית חריגה.
7. תינוקות אשר מיום היוולדם - יד אחת נראית שמוטה לצד הגוף ואינה פעילה, אינה מתרוממת לגובה הכתף ואינה " פוגשת את היד השנייה" - יש לשלול ליקוי אורטופדי בשם ERB? PALSY. תופעה המוכרת יותר בתינוקות במשקל גדול עם לידה ארוכה ומתמשכת הכוללת חילוץ.
8. פגים נחשבים כקבוצת סיכון בפני עצמה לליקויים התפתחותיים. כל מי שהוגדר כפג, דהיינו, לידה לפני שבוע 37 ו/או מתחת ל2000 גר' חייב לעבור מעקב פגים מסודר. כאשר מדברים על סיכון הכוונה החל מתחלואה קלה כגון ליקויי למידה ועד בעיות התפתחותיות קשות כגון שיתוק מוחין.
9. ילדים אשר עד גיל 3 שנים אינם מסוגלים לנתר במקום, לקפוץ מגובה מדרגה אחת, מסורבלים, ניתקלים בחפצים, מתקשים לתפקד במתקנים בגן השעשועים ואינם נהנים מפעילות מוטורית- יש לשלול DCD - DEVELOPMENTAL CO-ORDINATIO DISORDER או בשפה פשוטה סירבול מוטורי. גם לליקוי זה יש פתרון ורצוי לטפל בו מוקדם ככל האפשר.
10. סיפור של נסיגה התפתחותית לאחר מחלת חום, עם רמת אנרגיה נמוכה והתעייפות מהירה יכולות להתאים למחלה מיטוכונדריאלית. במקרה זה יש לפנות במהירות לרופא או למוקד הרפואי או לחדר המיון.
לסיכום - למי פונים כאשר עולה חשד לאחד הבעיות הנ"ל או כל בעיה אחרת?
ניתן לפנות לרופא הילדים ולבקש הפנייה למכון להתפתחות הילד של קופת החולים אליה שייך הילד. ניתן גם לפנות לפיזיותרפיסטית התפתחותית אך הדבר החשוב הוא לפעול במהירות. כיום בעולם הנוירו-פדיאטריה ידוע כי הטיפול וההתערבות המוקדמים הם המפתח להתקדמותו של הילד.
דינה שפר, פיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית מומחית באבחון וטיפול בפגים תינוקות וילדים במדיקס, המרכז לאורתופדיה מתקדמת, רפואת ספורט ומכון פיזיותרפיה. http://www.medixlife.co.il
אך המציאות ברוב הבתים שונה. ישנם תינוקות הנחשבים "זריזים" ומתפתחים מהר מאוד וכבר בגיל 10-11 חודשים הולכים בעצמם, וישנם שהולכים רק לקראת גיל שנה וחצי.
הסיבה לכך היא שטווח הנורמה הוא רחב מאוד, וכל התינוקות הנ"ל הם בד"כ מה שנקרא בשפה המקצועית "תקינים".
אך מה גורם לתינוקות להיות "לא תקינים"?
הסיבות הן מגוונות ,חלקן שכיחות וחולפות וחלקן קשות ודורשות טיפול רב-תחומי ארוך-טווח.
מהם בכל זאת סימני ההיכר היכולים לכוון הורים לפנות לאבחון וטיפול מקצועי מהיר?
1. תינוקות המתקשים להרים את הראש בשכיבה על הבטן מעבר לגיל 3 חודשים- יש לבדוק האם סובלים מ"היפוטוניה" -רפיון שרירים.
2. תינוקות אשר אינם מתהפכים מהגב לבטן מעבר לגיל 6 חודשים- יש לבדוק האם סובלים מהיפוטוניה וגמישות ייתר.
3. תינוקות "נוחים מידיי"-שקטים, רגועים אשר אינם דורשים תשומת לב עודפת ,שקועים בעצמם-יש לבדוק האם יוצרים קשר עין? האם מקיימים קשר סוציאלי?(חיוך, צחוק מכוון, פחד מזרים וכו').יש לשלול הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.
4. תינוקות אשר מפנים מבט רק לצד אחד והצוואר נראה "תפוש"-יש לשלול "טורטיקוליס" -בעיה אורטופדית שכיחה והפיכה של קיצור שרירי הצוואר בצד אחד.
5. תינוקות אשר "מתוחים מידיי" נוטים לאגרף ידיים וליישר רגליים בחוזקה. כמוכן קיים קושי בפישוק הרגליים בזמן החתלה. במקרים אלה יש לשלול -טונוס/ מתח שרירים מוגבר.
6. תינוקות אשר נראים שונים משאר האחים בצורתם החיצונית ומדגימים איחור מוטורי ניכר יש לשלול באופן מיידי תסמונות גנטיות ומטבוליות ,אשר נותנות ביטוי בד"כ במראה פנים מעט מוזר מייתר בני המשפחה ו/או בפעילות מוטורית חריגה.
7. תינוקות אשר מיום היוולדם - יד אחת נראית שמוטה לצד הגוף ואינה פעילה, אינה מתרוממת לגובה הכתף ואינה " פוגשת את היד השנייה" - יש לשלול ליקוי אורטופדי בשם ERB? PALSY. תופעה המוכרת יותר בתינוקות במשקל גדול עם לידה ארוכה ומתמשכת הכוללת חילוץ.
8. פגים נחשבים כקבוצת סיכון בפני עצמה לליקויים התפתחותיים. כל מי שהוגדר כפג, דהיינו, לידה לפני שבוע 37 ו/או מתחת ל2000 גר' חייב לעבור מעקב פגים מסודר. כאשר מדברים על סיכון הכוונה החל מתחלואה קלה כגון ליקויי למידה ועד בעיות התפתחותיות קשות כגון שיתוק מוחין.
9. ילדים אשר עד גיל 3 שנים אינם מסוגלים לנתר במקום, לקפוץ מגובה מדרגה אחת, מסורבלים, ניתקלים בחפצים, מתקשים לתפקד במתקנים בגן השעשועים ואינם נהנים מפעילות מוטורית- יש לשלול DCD - DEVELOPMENTAL CO-ORDINATIO DISORDER או בשפה פשוטה סירבול מוטורי. גם לליקוי זה יש פתרון ורצוי לטפל בו מוקדם ככל האפשר.
10. סיפור של נסיגה התפתחותית לאחר מחלת חום, עם רמת אנרגיה נמוכה והתעייפות מהירה יכולות להתאים למחלה מיטוכונדריאלית. במקרה זה יש לפנות במהירות לרופא או למוקד הרפואי או לחדר המיון.
לסיכום - למי פונים כאשר עולה חשד לאחד הבעיות הנ"ל או כל בעיה אחרת?
ניתן לפנות לרופא הילדים ולבקש הפנייה למכון להתפתחות הילד של קופת החולים אליה שייך הילד. ניתן גם לפנות לפיזיותרפיסטית התפתחותית אך הדבר החשוב הוא לפעול במהירות. כיום בעולם הנוירו-פדיאטריה ידוע כי הטיפול וההתערבות המוקדמים הם המפתח להתקדמותו של הילד.
דינה שפר, פיזיותרפיסטית נוירו-התפתחותית מומחית באבחון וטיפול בפגים תינוקות וילדים במדיקס, המרכז לאורתופדיה מתקדמת, רפואת ספורט ומכון פיזיותרפיה. http://www.medixlife.co.il
מרכז מדיקס הינו מרכז אורתופדיה מתקדמת, פיזיותרפיה , מכון התפתחות הילד הגדול והמתקדם ביותר בישראל.
מדיקס : הדרכות הורים, יעוץ פסיכולוגי, רפואת ילדים, פיזיותרפיה
מדיקס : הדרכות הורים, יעוץ פסיכולוגי, רפואת ילדים, פיזיותרפיה
