אחריות טריטוריאלית - מדינת ישראל מחולקת לאזורים טריטוריאליים מוגדרים, ששה מחוזות שבתוכם מרחבים ומחוזות, בהם ניתנים כלל שירותי המשטרה בידי יחידת משטרה אחת, הנושאת באחריות להשגת יעדי המשטרה באותו אזור גיאוגרפי. יוצא דופן הוא מחוז שומרון ויהודה המעניק שירותי משטרה לאכלוסיה היהודית ומסייע, בהגדרה לצבא שהוא הריבון בשטח זה. כל תחנה כפופה למרחב אחד ובין שניים לשלושה מרחבים כפופים למחוז אחד. לפני מספר שנים שונה מבנה המחוזות העירוניים-ירושלים ותל אביב בהם יש תחנות גדולות הנקראות מרחבים הכפופות למחוז וללא תחנות מלבד מספר מועט של תחנות משטרה כמו: בית שמש, גלילות ומסובים. נמל התעופה הבינלאומי שונה למרחב וכך גם העיר אילת ששודרגה מרמת תחנה למרחב.
אחידות הפיקוד - כל יחידות המשטרה, לרמותיהן ולסוגיהן, כפופות לדרג פיקודי אחד, באמצעות שרשרת פיקוד שעליה מפקד המפקח הכללי של המשטרה. היחידות הארציות ההולכות ומתרבות כפופות לאגפים השונים בהתאם למהות תפקידם. על ריבוי היחידות הללו ניחתה ביקורת מכיוונים שונים לדוגמא הקמת היחידה הכלכלית: סיני (2004) טוענת שחוקרי הביטוח הלאומי מספיקים. שר הרווחה מתנגד להקמת היחידה המשטרתית ומציע לחזק ולתת יותר סמכויות ליחידה הקיימת (שם). קרא (2004) מתייחס ליחידה זו כאל המשטרה הפרטית של האוצר. בהמשך מציין הכתב את התנגדות הקצינים ליחידה זו ולמשטרת ההגירה ומגדירים זאת כנפילה במלכודת.
ציר המטה - משמש כמטה מקצועי, המנחה מקצועית ומתאם את פעילותן של יחידות המשטרה השונות. ציר זה מסורבל למדי ויורד מרמת מטה ארצי למחוז למרחב ולתחנה וכיום למשקי"ם. רוב המסמכים היורדים מרמת מטא"ר עד לרמת התחנה מקבלים פרשנות שונה בשל ריבוי תחנות הביניים בדרך. מסמך המיועד לתחנה ומועבר בדרגי הפיקוד תחילה למחוז ומשם למרחב עלול להגיע לרמת התחנה לאחר זמן רב. לאחרונה הוקמה מערת אינטראנט המסייעת בהעברת חומר במהירות וביעילות.
ציר הפיקוד - הקרוי גם "קו" (line), כולל את מפקדי המשטרה והשוטרים הנושאים באחריות טריטוריאלית, למתן שירותי משטרה כוללניים לתושבים, במסגרת יחידות בעלות אחריות טריטוריאלית כגון: מחוז, מרחב ותחנת משטרה. ציר הפיקוד הוא פונקצית הפיקוד והשליטה, ומשמש כמקור הסמכות הארגוני (פיקודי) העיקרי במשטרה. ריבוי היחידות השונות שאינן של התחנה בשטח נתון(כמו: היחידות המרכזיות, מאגר חוקרים, יחידות עיקוב ועוד) מגביל מאוד את יכולת השליטה של מפקד התחנה ודורש תיאום של כלל הכוחות. לעיתים, אין מפקד התחנה יודע על הימצאות הכוחות הנוספים בתחום הפיקוד שלו.
יחידות פונקציונליות - ממלאות תפקידי שיטור אופרטיביים בתחומים מסוימים, בכל רחבי המדינה. יחידה ארצית לחקירות הונאה, יחידה ארצית נגד פשיעה בין לאומית, מנהלת ההגירה, יחידה כלכלית ועוד כמה יחידות בתכנון.
המפקח הכללי (מפכ"ל) והמטה הארצי - בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי (מפכ"ל), המתמנה לתפקידו על ידי ממשלת ישראל, בהמלצת השר הממונה (כיום השר לביטחון פנים). אורך זמן תפקידו אינו מוגדר בחוק, אולם נהוג להתייחס לתקופת זמן של שלוש שנים כאשר המינוי לשנה הרביעית תלויה בהחלטת השר הממונה.
המטה הארצי - של משטרת ישראל (מטא"ר), הוא גוף המטה העליון המשמש בעיקר כמטה מקצועי, שמטרתו לסייע למפכ"ל להפעיל את המשטרה הצורה אפקטיבית ויעילה. במטה הארצי אלפי קצינים ושוטרים.
פקודות משטרת ישראל - משמשות את המפכ"ל לצורך ניהול המשטרה. לפקודת משטרת ישראל מעמד של "דינים" לעניין פקודות המשטרה, 1971. פקודות משטרת ישראל מורכבות מ"הוראות המשטרה" שהן הוראות כלליות של המפכ"ל, הקובעות עקרונות לתפקודה של משטרת ישראל כמו: ארגון המשטרה, סדרי משטר ומשמעת או דרכי פעולה עיקריות.
כפי שניתן לראות מבנה משטרת ישראל שהוצג לעיל הוא מבנה בירוקרטי מאובחן וברור. עצם היותם של השוטרים נושאי דרגות מציג באופן מיידי ומאובחן דרגי שליטה ופיקוד כפי שמוצגים באמצעות הדרגות. המטה הארצי שבו יש קצינים רבים אמור לפקח ולהנחות את דרגי הביניים עד לרמת תחנת המשטרה. כל אותם דרגים: מרחב, מחוז ומטה ארצי מהווים בעיקרו של דבר גורמי מטה המפקחים ומכוונים את פעילות התחנות בהתאם להנחיות ופקודות המפכ"ל. שיטת היעדים והמדדים שפותחה בשנים האחרונות מעצימה את אותו פיקוח בכך שעל כלל היחידות להציג נתונים מגובים בעובדות להגת היעדים הנדרשים כפי שנקבעו בחלקם על ידי היחידות ובחלקם נקבעו על ידי דרג ממונה מעל.
אחד המאפיינים הבולטים של ארגון הוא מסלול הגיוס והקידום של המשרתים בו. במשטרת ישראל יש כללים נוקשים וברורים לגבי גיוס אדם למשטרה (למרות שלאחרונה התערב בית הדין הגבוה לצדק בשיקולי הגיוס של משטרת ישראל וקבע שחלק מתנאי הסף לגיוס אינם קבילים וחוקיים ולפיכך נדרשה המשטה לשנותם). גם נושא הקידום במשטרה ברור וכפוף לתנאים של וותק בדרגה ומעבר קורס משטרתי נדרש והשכלה בהתאם למינוי הנדרש. גם כאן פיתחה המשטרה לאחרונה מסלול למצטיינים (מסלול חץ) אשר בו יש כללים מאובחנים מי רשאי להיות בו ומסלול הקידום המואץ במהלכו.
קרימינולוג ויועץ ארגוני
