תשעה באב, היום שאחרי.
אנשים צמו, התענו, עצרו את החיים לטובת - התבוננות.
רובם הגדול של הצמים , יודע לספר בדרך מאוד מקובלת, מדוע , למה, איך, על מה.
אני לגמרי משוכנעת .
"חורבן -הבית ", היום כבר אינו מונח מהעבר , אינו תהליך מעברנו , אינו גורל של עם יחיד.
לא במקרה הנושא הכי "חם" היום הינו אחוז הגירושין . לא במקרה יצר הבורא ( האדם) זוגיות שהיא לשמה... לעומת זוגיות שאינה לשמה..... כלומר , אהבה שהיא לא בשמי, שהיא איננה באה מקיומי, אינה לשמה... לכן חובה עליה להתבטל- גירושין. אוסיף ואומר, שרובנו צריכים להתגרש ברמה הרוחנית, כולנו חייבים להתחתן בתורת האמת. לא בחופה וקידושין של הרב, אלא לחופה וקידושין של עצמנו. כאשר הרב מקדש , הוא מקדש בחטא , האם בדק את מעמד הזוג בטרם השיא אותם, האם בטרם קידש הפגיש את הזוג בחילול הקודש? זה לא מקובל. הזוג בא לרבנות מקבל הדרכה , נשלח להיטבל - משלם, מתרגש , מתחתן , והיום אפשר לומר מתגרש.
התיקון הגדול ביותר מופיע היום בתוך המערכת הזוגית. אנשים מתחתנים שלא לשם שמיים, הם מאוהבים, יש אהבה, אבל מה קורה לאהבה , כשהיא מגלה את סודותייה , מיד מבטלים אותה- מי רוצה אהבה שייש בה חובה? ולכן כול המוסד שהוא עמודי התווך ביסוד עולם, מכיוון שזכר ונקבה ברא אותם , קורס , צולע, מזייף, נשבר, אין יסוד לעולם- כי אין תורה.
אין זוגיות ... " גם שאני לא איתך , אני איתך... " אמר לי מורי, שבה אותי ... קנה אותי... ברא את עולמי , שם בתורתי יסוד עולם, כוח בריאה , גילוי הבורא...
מה שנהוג היום בזוגיות , אני לאני, את לאת... יש לכול אחד עולם. לכן מתגרשים...
האם הבורא יכול לומר אני לאני, ואתם לאתם? זוהי הסיבה לחורבן. רוצים אהבה בתנאי ש....
רק אדם שיודע את עצמו , יכול להיות גם שאיננו נוכח- זהו בורא.
הוודאות שאישה צריכה , אישה מביאה חיים , איך תביא אישה חיים אל מקום מותנה, מקום שלא מוכן לקבל אותה. וגבר זורע, איך יזריע בשממה , במקום שבו האישה איבדה את עצמה מלדעת מהותה. ככה נראים הזוגות היום. היא אישה - בטלה, והוא שופך את זרעו לשווא .
זוגיות היא משכן הבריאה, המקום שאליו ניגשים בקדושה לבנות . כאשר אנו משתמשים בגוף - באישה שלא מתוך קדושה אנו מחללים את המקדש, אנו מביאים ילדים עם בעיות אין קץ ולא מבינים מי ברא אותם, מאשימים את הבורא. אבל אנחנו הבוראים....
לא במקרה נולדים ילדים במסגרת של זוגיות, והדור הזה הוא מראה בגודל עצום שמשקף את פני הדור. לילדים שלנו הכלים לשקף לנו את מצבנו הרוחני, וכאשר אנחנו נותנים להם כדורים לטפל בהם, אנחנו שוב שוכחים שהמחלה בגופנו.
כך בזוגיות, העולם מלא בפיתויים, לא פעם אני שומעת את המשפט "תני לחיות" בבית אני מתנהג באופן מסוים ובחוץ אני עושה מה בא לי...
כך גם נשים היום עושות מה בא להן..
והזוגיות הפכה למקום שבו מגדלים ילדים בשלט , כול אחד חי את חייו, ובעצם אף אחד לא חי.
אני פוגשת לא מעט אנשים , וכשאני כותבת לכם אני מכלילה את עצמי בראשונה.
חלק אחד לא יכול לחיות בלי זוגיות, החלק האחר לא יכול לחיות עם הזוגיות.
באחת השיחות האחרונות שלי עם חבר יקר , הוא העלה בפניי את העובדה שחבר שלו עשה מעשה שאינו ראוי.
הוא חינך את ילדיו בדרך של אהבה, ורוחניות, עסק בריפוי וטיפול, השרה אווירה של אני יודע ...
וראו זה פלא , יום בהיר הוא הכניס תלמידה שלו להריון, אישתו סילקה אותו מהבית, ילדיו נותרו מבולבלים , והאהבה - הרוחנית פרחה מהחלון.....
שאלתי אותו מה הוא חושב על מעשה זה?
התשובה היתה , לא מתגרשים......
תראי אותי ואת אשתי , אנחנו לא מתגרשים כי אנחנו לא מתראים.....
חשבתי לעצמי מה ההבדל בין נבלה לטרפה?
כמה השתכללנו , איך אנחנו ממציאים עולמות שלא לשמו ומצפים שהבורא ייקח עליו אחריות....
זה החיים, את תמימה, ככה עובד העולם, ובמילים אחרות בואי תשתתפי גם את במלאכת החורבן.
מהי אותה האהבה שכולנו מחפשים, כולנו כמהים, כולנו לא יכולים בלעדייה , ספרים , משוררים, פילוסופים, אנשי רוח, כולם עסוקים בלקרוא לה בשם, אך בודדים הם האנשים שהבינו שלא בשמים , לא ....
לא בצום, ובתענית, לא ברוח , ולא בכוח השכל.
בדיוק כמו הבורא, כך האהבה...
בכול,,, ברגע, בתנועה, בשפה , בדיבור,, בהליכה, בנוכחות.
האהבה האמיתית נמצאת מתחת לכול מחשבה, מתחת לכול תפיסה חברתית או דת. מתחת לכול רעיון , התנייה , או כול סוג של ידיעה.
האהבה האמיתית, איננה קשורה לאף אחד מכם באמת. ברגע שתרצו לקחת איבדתם, ברגע שתרצו אותה לעצמכם היא תברח.
כשאני קוראת את אותם המקובלים שמסבירים כל כך יפה על אהבה, אני ממש מתענגת מאותה חכמה קבלית שהפכה "לאחוזה " במין בלעדיות קיצונית של קבוצה כזו או אחרת.
אני שואלת לא אחת כיצד אנשים שמלמדים חכמה , מבטלים אותה ברגע אחד שבו האגו הנפלא שמקיים אותם , נקרא בקול תרועה אויב שלכם.
בואו נשאל ... האם אתם אינכם מחריבים?
הכיצד - אתם קוראים לנו להביט באגו....
בואו נסובב את הראי עם אחד בלב אחד....
כולכם מדברים . אם תורת השם תורת אמת... ואם תורתכם אחת , למה תחריבו?
למה תאמרו הם... ההוא... אצלם... למה התורה שכול אחד נוגס בה היום אינה נחלת הכלל.
האם אתם אינכם זורעים באדמה זרעי חורבן יום ביומו.
האם בכח חכמתכם אינכם מסוגלים לאחד קצוות ולבוא בלב אחד אל הבורא כך שהא יוכל להיקרא בורא.
מדוע אתם עוסקים בחורבן?
מדוע לא להושיב את הרב ברג, ואת הרב מיכאל לייטמן יחד , בקריאה אחת , רדו אל העם - ואז יהייה לכם עם.
אני נהנת מאוד מכול מה שכול צד כותב, אבל אינני חשה שתורת השם - היא תורה כול עוד אוחזים בה אנשים העוסקים בחורבן.
אהבה , אלוהים, טבע, כול המילים הנהדרות האלו נקראות אלוהים.
הטבע שכול כך מתאכזר , אינו הטבע החיצוני אלא הטבע האנושי.
כאשר קם אדם ללמד אותי , אני רוצה להכיר את טבעו, אני רוצה שיסביר לי מה הוא אומר, ואם אינו יודע שיסביר לי את תורתו בכול דרך כך שאבין.
הסוד שאת התורה אין להבין , בגלל הרצון שלכם שנבין אנחנו מחפשים, אנחנו מאלילים אלילי - שווא.
הרב אמר, איזה רב?
החורבן הוא מנת חלקנו כול עוד יושבים אנשים שחושבים שהם יודעים.
אהבה זה לא לדעת . אמונה בבורא היא להיות אדם.
טיפש יכול להיות אדם מאוד חכם, ולהיפך....
אין מקום היום להיות, כול אחד מחפש להאחז באיזשהו מעקה...
אדם צריך לסמוך על בוראו לא ממקום של פחד ומצוות, אלא ממקום של מחשבה פתוחה....
אל תאמינו כך לא תחריבו.
היו...
ומי שמלמד אותכם , או מנסה ללמד , הביטו במעשיו, הביטו באמונתו וראו האם היא באה מאלוהיותו, או שעדיין הוא מחפש אותה דרככם.
אל תהיו שפנים של תורה שאין בה מלבד מורא - זהו החורבן האמיתי , הפחד.
אמרו לי, אמרתי להם, הם , ההוא
ומה אתם? מי אתם? מי אלוהים שלכם?
כן ... זהו רגע של יציאה מחורבן עצמי... כאשר השאלה היא אתם, לא דרך שום שיטה או אדם שיודע...
כול עוד הוא יודע עבורכם, אתם שותפים למלאכת החורבן...
דעו את עצמכם...
אני בטוחה שאותם רבנים , אילוליי והם ידעו את עצמם , הם לא היו זקוקים לכם...
הייתי שמחה להתגייס לכוח של עם אחד, לשרת בממלכה שיודעת את עצמה בכול לב פועם.
לא פלא שנחרב העולם- וזוגיות היא המקום הראשון...
כאשר כול אדם ישאל מי אני לאדוניי... וימצא תשובה מתוכו מתוכנו... מעצמיותו מאלוהיו רק אז יבנה ביתו כבתחילה...
חג האהבה מזמין אותנו לבדוק את אהבתנו כלפי עצמנו כבוראים.
מערכות יחסים שמנוהלות מבחוץ מחוץ להוויתנו לא יחזיקו מעמד.
המעמד היחידי שמחויב בו אדם הוא מעמד עצמו.
הבורא ברא כול אדם כיחידה שלמה בפניי עצמה.
אותה היחידה צריכה להיבנות מיסודותייה . האדם הינו עולם , וזוגיות היא שווי צורה לשלמות בוראה.
לכן , חייב אדם את עצמו כדי להביט בטבע , אחרת כול שיראה הוא הרס וחורבן.
אני מזמינה כול אחד מאיתנו להביט , אני מאמינה שתורת הקבלה טובה למביטים בעצמם, רק אז הזוהר הקדוש הופך לנחלתם...
חכמת אדם תאיר פניו נאמר...
חפשו את חכמתכם ותנו לה להאיר, כאשר אדם אחד מפסיק להחריב הוא הופך למרכבה לרבים אחרים.
האור הוא אהבה , אהבה אמיתית מאירה, אין צורך לכתוב אותה, להסביר אותה, אין לה רבנים, משדכים, או מאמינים,
גלו אותה , נבראתם לכבודה.
חג אהבה שמח.
רות קדם
