נג'יב עיד נ. מפקד אזור יהודה ושומרון 

בבית המשפט העליון בירושלים
 
בג"ץ  640/08 - ה'

בפני:  
 כבוד הרשם יגאל מרזל

העותר:
 נג'יב עיד
 

 נ  ג  ד               

המשיבים:
 1. מפקד אזור יהודה ושומרון
 2. ראש ממשלת ישראל

בקשה לפסיקת הוצאות
 
החלטה
 
1.        לפני בקשה לפסיקת הוצאות מטעם העותר. עניינה של העתירה (מיום 21.1.08) בבקשת העותר, תושב האזור, כי תוסר המניעה הביטחונית שהיתה קיימת נגדו וכי יונפק לו כרטיס מגנטי, על מנת להיכנס לישראל לצרכי מסחר ותעסוקה. במכתב מיום 26.2.08, הודיעו המשיבים לעותר כי המניעה הביטחונית שהיתה בעניינו הוסרה. נוכח הודעה זו הגיש העותר באותו היום בקשה למתן פסק דין ולפסיקת הוצאות, שבעקבותיה החלטתי ביום 4.3.08 על מחיקת העתירה. נותר עניין ההוצאות.

2.        העותר טוען כי יש לחייב את המשיבים בהוצאותיו בגין עתירה זו. לטענתו, טרם הגשת העתירה פנה לפחות פעמיים למשיבים לצורך הסרת המניעות הביטחונית, הנפקת כרטיס מגנטי וקבלת היתר כניסה לישראל, אולם כל פניותיו נדחו. עוד טוען העותר, כי לאחר שהוגש הליך זה, התקבלה עמדת העותר במלואה, וזאת מבלי שניתן כל הסבר למניעות הביטחונית שנקבעה לגביו מלכתחילה. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, העותר לא הגיש כל בקשה להסרת המניעה הביטחונית או לקבלת היתרי כניסה לצרכי מסחר בטרם הגיש את העתירה, ומכך שעתירתו לוקה באי מיצוי הליכים. עוד טוענים המשיבים, כי ממילא הסרת המניעה נעשתה ללא קשר להגשת העתירה.

3.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבים, ובשים לב לקריטריונים שנקבעו בפסיקה (ראו בג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217, (1993)), נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. טענתו של עותר כי פנה למשיבים טרם הגשת העתירה, וכן כי פניותיו נדחו, אינה נתמכת באסמכתא כלשהי. בעתירה צוין אמנם כי העותר פנה לשירות הבטחון בנדון, אולם לא בא בעתירה או בתצהיר שצורף לה כל פירוט בנדון אם באשר למועד הפניה, אופן הפניה וכיוצא בזה. בה בעת, עולה מן החומר שלפני כי חלפו רק עשרה ימים בין מועד בקיעת היתר הכניסה לבין מועד הגשת העתירה. מכאן עולה, שהעותר לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי אכן מיצה הליכים בטרם הגיש עתירתו, ודי בכך בכדי לדחות את בקשתו. הבקשה לפסיקת הוצאות נדחית אפוא.

ניתנה היום, ט' באב תשס"ח (10.8.2008).