ללמוד מהצלחה,
"אפשר לקבוע זמן לדבר? רציתי לשוחח אתך על משהו.." הזמנתי את בני לשיחה.
"מה עשיתי?!"
"רציתי שנדבר על מבחן המתכונת במתמטיקה..."
"אבל אמרתי לך שהלך מעולה.."
"כן. בדיוק בגלל זה רציתי לדבר, לבדוק שנבדוק יחד מה גרם להצלחה שלך." הפתעתי אותו.
כשהתרצה קיימנו שיחה, בה קודם כל חיזקתי אותו על שלקח עצמו בידיים אחרי חודשים ארוכים בהם השקיע את רוב זמנו בחברים.
כששאלתי מה תרם להצלחה בזמן קצר כל כך, ייחס אותה למורה הפרטית ולהסבריה המעולים.
"ומה היה החלק שלך?" לא ויתרתי.
בני התקשה לתת תשובות.
"כל אחד יכול להשלים חומר של סמסטר שלם בשבועיים?" שאלתי מבלי לחכות לתשובה.
יחד ניסינו לברר מה בכל זאת עזר לו להצליח במבחן, שהיה באחריותו.
עד מהרה גילינו שהיתה התארגנות מסודרת וחלוקת זמנים, היה מיפוי של תחומי החוזק והקושי ועוד ועוד. ביקשתי מבני שירשום את הדברים.
לאחר מכן הוא רשם מה ניתן היה לשפר ולשמחתנו, רשימה זו היתה קצרה הרבה יותר.
תהליך הפקת לקחים מתקשר באופן אינטואיטיבי לכשלונות. הרבה נכתב על השלבים שבתהליך:
1.הגדרת הפער בין התוצאה לבין היעד שהוצב.
2. ניתוח הפער שמתרכז בשאלות כמו "מה קרה?" ולמה קרה?"
3. הסקת מסקנות כדי לצמצם את הפער בעתיד.
כבר בשלב הראשון ברור שתהליך הפקת לקחים מתאים לברור במקרים של אי הצלחות, בהם נמצא הפער.
ניתוח יסודי של כשלונות הוא חשוב ומאפשר להימנע מחזרה על טעויות. אלא שחשוב לא פחות להפיק לקחים גם מהצלחה. שילוב של ניתוח כשלונות לצד למידה מהצלחות הוא המפתח לשיפור ביצועים.
למידה מהצלחות חשובה לכולם, אך כשעוסקים בילדים לקויי למידה חשיבותה מועצמת.
ילדים לקויי למידה הם רוויי כשלונות במידה רבה הרבה יותר מילדים רגילים. ריבוי הכשלונות גורם להם להפסיק להאמין בעצמם, מוריד את רמת הציפיות של המורים וההורים מהם ואף משפיע על מעמדם החברתי. כל הגורמים הללו מפחיתים את רמת המוטיבציה ללמידה מה שמבטיח את הכשלון הבא.
ניתוח הכשלונות שלהם חשוב שכן לא תמיד הוא תוצאה ישירה של מידת ההשקעה בלימודים, אך ניתוח ההצלחות יתרום לא רק ללמידה מהנסיון אלא גם לאמונה שלהם בעצמם.
כמה פעמים בדקתם את עצמכם למה הצלחתם? וכמה פעמים בדקתם למה נכשלתם?
כולנו, נוטים, בדרך כלל, לראות את המקומות בהם לא הצלחנו, ואנו "חופרים" ודשים בהם ללא הרף - מסיקים מסקנות ומפתחים רגשות אשם.
נסו פעם לנתח, לדוש ו"לחפור" גם בהצלחות שחוויתם. לאחר שתסיקו מסקנות, ותנתחו מה איפשר אותן, נסו ליישם את הדרכים בהם פעלתם בתחומים נוספים. עצם העיסוק בחווית ההצלחה יתרום להרגשה טובה יותר ולהנעה לפעולה.
ובאשר לבני? על פי השגיו בבחינות הבגרות נראה שהשיחה הנעימה חיזקה ועוררה בו מוטיבציה גם לגבי המקצועות האחרים.
תארו לעצמכם מה היה קורה לו התמקדה השיחה במבחן בהסטוריה, שהיה מוצלח קצת פחות...
"אפשר לקבוע זמן לדבר? רציתי לשוחח אתך על משהו.." הזמנתי את בני לשיחה.
"מה עשיתי?!"
"רציתי שנדבר על מבחן המתכונת במתמטיקה..."
"אבל אמרתי לך שהלך מעולה.."
"כן. בדיוק בגלל זה רציתי לדבר, לבדוק שנבדוק יחד מה גרם להצלחה שלך." הפתעתי אותו.
כשהתרצה קיימנו שיחה, בה קודם כל חיזקתי אותו על שלקח עצמו בידיים אחרי חודשים ארוכים בהם השקיע את רוב זמנו בחברים.
כששאלתי מה תרם להצלחה בזמן קצר כל כך, ייחס אותה למורה הפרטית ולהסבריה המעולים.
"ומה היה החלק שלך?" לא ויתרתי.
בני התקשה לתת תשובות.
"כל אחד יכול להשלים חומר של סמסטר שלם בשבועיים?" שאלתי מבלי לחכות לתשובה.
יחד ניסינו לברר מה בכל זאת עזר לו להצליח במבחן, שהיה באחריותו.
עד מהרה גילינו שהיתה התארגנות מסודרת וחלוקת זמנים, היה מיפוי של תחומי החוזק והקושי ועוד ועוד. ביקשתי מבני שירשום את הדברים.
לאחר מכן הוא רשם מה ניתן היה לשפר ולשמחתנו, רשימה זו היתה קצרה הרבה יותר.
תהליך הפקת לקחים מתקשר באופן אינטואיטיבי לכשלונות. הרבה נכתב על השלבים שבתהליך:
1.הגדרת הפער בין התוצאה לבין היעד שהוצב.
2. ניתוח הפער שמתרכז בשאלות כמו "מה קרה?" ולמה קרה?"
3. הסקת מסקנות כדי לצמצם את הפער בעתיד.
כבר בשלב הראשון ברור שתהליך הפקת לקחים מתאים לברור במקרים של אי הצלחות, בהם נמצא הפער.
ניתוח יסודי של כשלונות הוא חשוב ומאפשר להימנע מחזרה על טעויות. אלא שחשוב לא פחות להפיק לקחים גם מהצלחה. שילוב של ניתוח כשלונות לצד למידה מהצלחות הוא המפתח לשיפור ביצועים.
למידה מהצלחות חשובה לכולם, אך כשעוסקים בילדים לקויי למידה חשיבותה מועצמת.
ילדים לקויי למידה הם רוויי כשלונות במידה רבה הרבה יותר מילדים רגילים. ריבוי הכשלונות גורם להם להפסיק להאמין בעצמם, מוריד את רמת הציפיות של המורים וההורים מהם ואף משפיע על מעמדם החברתי. כל הגורמים הללו מפחיתים את רמת המוטיבציה ללמידה מה שמבטיח את הכשלון הבא.
ניתוח הכשלונות שלהם חשוב שכן לא תמיד הוא תוצאה ישירה של מידת ההשקעה בלימודים, אך ניתוח ההצלחות יתרום לא רק ללמידה מהנסיון אלא גם לאמונה שלהם בעצמם.
כמה פעמים בדקתם את עצמכם למה הצלחתם? וכמה פעמים בדקתם למה נכשלתם?
כולנו, נוטים, בדרך כלל, לראות את המקומות בהם לא הצלחנו, ואנו "חופרים" ודשים בהם ללא הרף - מסיקים מסקנות ומפתחים רגשות אשם.
נסו פעם לנתח, לדוש ו"לחפור" גם בהצלחות שחוויתם. לאחר שתסיקו מסקנות, ותנתחו מה איפשר אותן, נסו ליישם את הדרכים בהם פעלתם בתחומים נוספים. עצם העיסוק בחווית ההצלחה יתרום להרגשה טובה יותר ולהנעה לפעולה.
ובאשר לבני? על פי השגיו בבחינות הבגרות נראה שהשיחה הנעימה חיזקה ועוררה בו מוטיבציה גם לגבי המקצועות האחרים.
תארו לעצמכם מה היה קורה לו התמקדה השיחה במבחן בהסטוריה, שהיה מוצלח קצת פחות...
מאמנת משפחתית ומרצה בנושא לקויות למידה וקשב וריכוז. מפתחת מודל האימון "להפוך את כיוון הספירלה" שהוצג בכנס שניידר מאי 2008
http://www.zipi-coach.co.il
http://www.zipi-coach.co.il