מחמוד אגבאריה נ. מדינת ישראל 

בבית המשפט העליון

בש"פ  7006/08
 
בפני:  
 כבוד הנשיאה ד' ביניש
 
העורר:
 מחמוד אגבאריה
 
 נ  ג  ד
               
המשיבה:
 מדינת ישראל

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ע' גרשון),  מיום 31.7.2008,  בתיק בש 3234/08

בשם העורר:                          עו"ד מסארווה מוחמד

החלטה

1.        לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ע' גרשון) מיום 31.7.08, אשר קיבל את עררה של המשיבה על החלטת בית משפט השלום בחדרה (השופטת פ' ארגמן), והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת.פ. 3410-07-08 (שלום – חדרה).

2.        נגד העורר ונגד צעיר נוסף (להלן: השותף) הוגש לבית משפט השלום בחדרה כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), ושל דרישת נכס באיומים בצוותא חדא, לפי סעיפים 404 ו-29(א) לחוק. לעורר יוחסה גם עבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק. לפי עובדות כתב האישום, ביום 6.7.08 סמוך לשעה 02:20, הגיעו העורר והשותף לתחנת דלק, ודרשו מהעובד אשר שהה במקום, באמצעות איומים, את הכסף שהיה בקופת חנות תחנת הדלק. העורר נטל את הכסף – בסך 1,017 ש"ח - מהקופה, והשנים עזבו את המקום. כשעתיים לאחר מכן נתפסו השניים יחדיו, כאשר על גופו של העורר נתפסה סכין, לגביה טען כי הוא מחזיקה לשם הגנה עצמית.

3.        יחד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה גם בקשה לעצור את העורר והשותף עד תום ההליכים המשפטיים בעניינם. עם תחילת הדיון בבקשה הסכימו הצדדים על דבר קיומן של ראיות לכאורה, כמו גם על קיומה של עילת מעצר. עיקר הדיון התמקד, אפוא, בשאלת אפשרות שחרורם של השניים לחלופת מעצר. לשם כך, התבקשה הכנתם של תסקירים מטעם שירות המבחן בעניין זה. בתסקירי המבחן אשר הוגשו לבית משפט השלום המליץ שירות המבחן לשחרר את השניים למעצר בית. ביחס לעורר ציין שירות המבחן כי לפני כחצי שנה התגלתה אצל העורר מחלת סכרת חמורה, בגינה אושפז בבית חולים ונקבע לו טיפול קבוע של זריקות אינסולין. על רקע זה, המליץ שירות המבחן על שחרור העורר למעצר בית מלא בבית משפחתו, תוך חיזוק חלופה זו באמצעות איזוק אלקטרוני, ובפיקוח עובדים סוציאליים מעמותת "קשת".

4.        ביום 30.7.08 ניתנה החלטת בית משפט השלום בחדרה (השופטת פ' ארגמן), לפיה שוחררו העורר והשותף למעצר בית. בהחלטתו, עמד בית המשפט על ההבחנות בין השניים, וציין כי העורר הועמד לדין בעבירה נוספת של נשיאת סכין, וכן כי בניגוד לשותף, לעורר עבר פלילי הכולל, בין היתר, הרשעות בעבירות של הפרעה לשוטר, אלימות וסמים, וכן תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בר הפעלה בן 8 חודשי מאסר. אף על פי כן, החליט בית המשפט על שחרורו של העורר למעצר בית, נוכח מצבו הבריאותי הקשה. בהחלטתו, קבע בית המשפט כי שחרורו של העורר לחלופת המעצר יותנה בפיקוח במשך 24 שעות ביממה של אמו או אחיו, באיזוק אלקטרוני, וכן בהפקדת 5,000 ש"ח וחתימת ערבות עצמית וערבויות צד ג' של שני המפקחים בסך של 10,000 ש"ח כל אחת.

5.        על החלטת בית משפט השלום בחדרה עררה המדינה לבית המשפט המחוזי בחיפה. עוד קודם לקיום הדיון בערר הגיעה המדינה להסכמה עם השותף כי הלה ישוחרר למעצר בית בהסכמתה, ובלבד שייאזק באיזוק אלקטרוני במהלך התקופה שבה ישהה במעצר בית. ביחס לעורר עמדה המדינה על עררה, וביקשה את ביטולה של החלטת בית משפט השלום ואת מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. ביום 31.7.08 קיבל בית המשפט המחוזי את עררה של המדינה ביחס לעורר, והורה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו, הדגיש בית המשפט המחוזי את העבירות החמורות המיוחסות לעורר, ואת עברו הפלילי המכביד. כן צוין כי עובדת מחלתו של העורר אין בה כדי לחסנו מפני מעצר פלילי, בעת שקיימות ראיות לכאורה לכך שביצע את העבירות המיוחסות לו.

6.        על החלטת בית המשפט המחוזי הגיש העורר את הערר שלפניי. בערר, טוען הוא כי שגה בית המשפט המחוזי בבטלו את החלטתו של בית משפט השלום. זאת, נוכח מצבו הבריאותי הקשה של העורר, ונוכח שחרורו של השותף לחלופת מעצר. מנגד, טענה המדינה כי עברו הפלילי של העורר מהווה עילה להבחנה בינו לבין השותף אשר שוחרר לחלופת מעצר, וכי מעשיו של העורר חמורים יותר, היות שיוחסה לו עבירה נוספת של החזקת סכין. ביחס למצבו הרפואי של העורר ציינה המדינה כי מחלתו של העורר לא מנעה ממנו את ביצוען של העבירות בהן הוא מואשם, וכי עובדת מחלתו אין בה כדי לאיין את המסוכנות הנובעת מהעבירות המיוחסות לו ומעברו הפלילי.     

7.        לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להדחות. לעורר מיוחסות עבירות חמורות, ועברו הפלילי מכביד ביותר. כמו כן, אין דומה מצבו של שותפו לעבירה, שזו לו הסתבכותו הראשונה עם החוק, למצבו של העורר, שהורשע זה מכבר בשורת עבירות סמים ואלימות. אף במקרה הנדון הואשם העורר בעבירה נוספת לאלה שהואשם בהן שותפו – עבירה של החזקת סכין. בעניינו של העורר קמה  עילת מעצר בשל מסוכנות ואין בחלופה המוצעת כדי לאיין מסוכנות זו. מתסקיר שירות המבחן עצמו עולה כי אמו ואחיו של העורר לא סיפקו לו בעבר סביבה מגוננת ותומכת, ולא הצליחו להטמיע בו נורמות התנהגות תקינות ונורמטיביות. העורר הסתבך בפלילים מגיל צעיר, ובני משפחתו לא הצליחו לפקח על התנהגותו ולהחזירו לדרך הישר. בנסיבות אלה, איני רואה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, לפיה העורר יישאר במעצר. עם זאת, אוסיף כי קשה להתעלם ממצבו הרפואי של העורר. כפי שצוין גם בהחלטת בית המשפט המחוזי, העורר ייבדק על-ידי רופא מטעם שירות בתי הסוהר, ויוענק לו הטיפול הרפואי הנדרש להתמודדות עם מחלת הסכרת ממנה הוא סובל. נוסף על האמור, בדיון לפניי לא הצביעה המדינה על מועד קרוב לשמיעת משפטו של העורר. בנסיבות אלה, אם יתקיים טעם לכך – עקב התארכות משפטו של העורר, ובהתאם למצבו הרפואי ולטיב הטיפול הניתן לו במעצר, שיש לראות בהם שינוי נסיבות – יוכל העורר לשוב ולפנות בבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו.

      אשר על כן, ובכפוף לאמור לעיל, הערר נדחה.
     ניתנה היום, ט"ז באב התשס"ח (17.8.2008).