פלוני נ. מדינת ישראל 

בבית המשפט העליון

רע"פ  6221/08

בפני:  
 כבוד השופט א' גרוניס
 
המבקש:
 פלוני
 

 נ  ג  ד
                                                                                               
המשיבה:
 מדינת ישראל
                                          

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד הנשיא י' פלפל, סגן הנשיא נ' הנדל והשופט א' ואגו) מיום 18.6.08 בע"פ 4213/07
                                          

בשם המבקש:                        עו"ד א' פרץ

החלטה
 

1.        בית משפט השלום בבאר-שבע הרשיע את המבקש בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת קטין ואיומים. מעשי העבירה בוצעו בשנת 2001 בבנו של המבקש. הבן היה באותה עת כבן 10 שנים. בית משפט השלום גזר על המבקש עונש מאסר לריצוי בפועל של 14 חודשים, שני מאסרים מותנים וקנס בסך 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו. בנוסף על כך חוייב המבקש לשלם פיצוי בסך 15,000 ש"ח. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין וגזר הדין. מכאן בקשתו למתן רשות ערעור. בגדרה של הבקשה נתבקש עיכוב ביצועו של העונש.

2.        דינה של בקשת רשות הערעור להידחות. בבקשה תוקף המבקש את ממצאי המהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית וכן קובל הוא על חומרת העונש. בעניין העונש מצביע המבקש על מצבו הרפואי הקשה וטוען כי בית המשפט התעלם מהמלצתו של שירות המבחן. בקשת רשות הערעור הינה בקשה במה שמכונה "גלגול שלישי". היינו, הבקשה מוגשת לאחר ששתי ערכאות דנו בעניינו של המבקש. במקרים כגון דא אין בית המשפט העליון פותח את שעריו אלא אם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נגד מצת אור  (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד ל"ו (3) 123). ברור, כי הטענות בעניין דנא עוסקות אך בנסיבות המיוחדות של המקרה ולא עולה שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית. זאת, הן בכל הנוגע להשגות על הכרעת הדין והן ככל שמדובר בטענות נגד העונש.

3.        השאלה היחידה שראוי להתייחס אליה נוגעת למצבו הרפואי של המבקש. נטען על ידי המבקש כי בשל מצבו לא יכול הוא לרצות עונש מאסר בין כותלי הכלא. בעניין זה ביקשתי שיערכו בירורים במחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר. המבקש התייצב במחלקת הרפואה, הציג תיעוד רפואי ונבדק. המסקנה של מחלקת הרפואה (במסמך מיום 12.8.08) הייתה כי שירות בתי הסוהר יוכל לקלוט את המבקש במסגרת של אישפוז וכי ניתן יהיה לתת לו את הטיפול הדרוש יחד עם גורמי הרפואה בקהילה. במצב דברים זה, לא קיימת מניעה לריצוי העונש בכלא, במסגרת של אישפוז בשירות בתי הסוהר, ובכפוף להחלטות של הגורמים המוסמכים בשירות.

4.        אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקש יתייצב לריצוי העונש במחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר ביום 24.8.08, לא יאוחר מן השעה 12.00.

           ניתנה היום, ט"ז באב התשס"ח (17.8.08).