המאמר הבא מבוסס על ידיעה שהתפרסמה באתר גלובס
לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי את טענתן של שתי חברות ביטוח רכב גדולות, כי תאונה שארעה , אינה מוגדרת ככזו על-פי חוק הפיצויים, מכיוון שהנפגע נפטר כתוצאה מהתקף לב קודם לתאונה.
בית המשפט המחוזי קובע כי אדם שנפגע בתאונת דרכים יהיה זכאי לפיצויים מחברת ביטוח הרכב, גם כאשר נסיבות התאונה אינן ידועות, או שלא ברור בהוא אכן נפגע כתוצאה מהתאונה.
תיאור המקרה: אדם נפטר מייד לאחר שהתנגש בנגרר אשר מחובר למשאית אשר חנתה כחוק עם כיוון נסיעתו. חברות ביטוח הרכב טענו כי מכיוון שהנהג מת כתוצאה מאירוע לב לפני התאונה, כלומר ללא קשר לתאונה, ולכן אין הן חייבות לשאת בפיצויים.
השופטת המשפט זה טענה כי לא ניתן לקבוע בוודאות שהנפגע עבר את התקף הלב קודם לתאונה. ובמילים אחרות לא ידוע באופן ברור וחד משמעי סיבת המוות וכי להוכחת הקרש הסיבתי בין המוות לבין התאונה אין לדרוש מידת ראייה החורגת מהנהוג בכל משפט אזרחי רגיל.
עוד הוסיפה השופטת כי תאונות דרכים מתרחשות בשגרה, גם כאשר כלי הרכב תקין, אין בעיות של שדה ראייה מוגבל, הנהג בריא והכביש נוח לנהיגה. כלומר קשה לקבוע אם הנהג שנפטר איבד את השליטה על רכבו ואז לקה בהתקף הלב, או להיפך, ולפיכך יש לאמץ את הכלל על פני היוצא מן הכלל כלומר, להניח כי תאונות דרכים מתרחשות בשגרה מידי יום ובנסיבות שאינן יוצאות דופן.
שכיחות התקפי הלב בארץ גבוהה ויש להניח שלא תקטן הודות לאורח החיים המידי לחוץ ומתוח שלנו. אי לכך אולי כדאי לשקול מראש תכנון של פוליסת ביטוח הרכב שלנו. הרי ברור לכולנו כי מי שמחפש את הביטוח לאחר המקרה ירגיש מרומה- מי שמחפש את הכיסוי הביטוחי לאחר שנפגע בתאונה, סביר להניח שיצא וידיו על ראשו לאחר שימצא את עצמו עומד בפני שוקת שבורה.
תנאי הפוליסה אינם אחידים ואפשר, כי עדיין יימצאו פוליסות הכוללות הגדרות מיושנות של מקרה הביטוח. ציבור המבוטחים, כדאי שיכיר לעומק את הגדרת המונח תאונה שגם לגביה היו ויכוחים גדולים בעבר. מסתבר, כי בדיקת הגדרת המונח תאונה היא רק שלב ראשון בבחינת פוליסת ביטוח הרכב כאשר לאחר מכן יש לשים לב לחריגים שאף לגביהם אין אחידות בין הפוליסות השונות.
לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי את טענתן של שתי חברות ביטוח רכב גדולות, כי תאונה שארעה , אינה מוגדרת ככזו על-פי חוק הפיצויים, מכיוון שהנפגע נפטר כתוצאה מהתקף לב קודם לתאונה.
בית המשפט המחוזי קובע כי אדם שנפגע בתאונת דרכים יהיה זכאי לפיצויים מחברת ביטוח הרכב, גם כאשר נסיבות התאונה אינן ידועות, או שלא ברור בהוא אכן נפגע כתוצאה מהתאונה.
תיאור המקרה: אדם נפטר מייד לאחר שהתנגש בנגרר אשר מחובר למשאית אשר חנתה כחוק עם כיוון נסיעתו. חברות ביטוח הרכב טענו כי מכיוון שהנהג מת כתוצאה מאירוע לב לפני התאונה, כלומר ללא קשר לתאונה, ולכן אין הן חייבות לשאת בפיצויים.
השופטת המשפט זה טענה כי לא ניתן לקבוע בוודאות שהנפגע עבר את התקף הלב קודם לתאונה. ובמילים אחרות לא ידוע באופן ברור וחד משמעי סיבת המוות וכי להוכחת הקרש הסיבתי בין המוות לבין התאונה אין לדרוש מידת ראייה החורגת מהנהוג בכל משפט אזרחי רגיל.
עוד הוסיפה השופטת כי תאונות דרכים מתרחשות בשגרה, גם כאשר כלי הרכב תקין, אין בעיות של שדה ראייה מוגבל, הנהג בריא והכביש נוח לנהיגה. כלומר קשה לקבוע אם הנהג שנפטר איבד את השליטה על רכבו ואז לקה בהתקף הלב, או להיפך, ולפיכך יש לאמץ את הכלל על פני היוצא מן הכלל כלומר, להניח כי תאונות דרכים מתרחשות בשגרה מידי יום ובנסיבות שאינן יוצאות דופן.
שכיחות התקפי הלב בארץ גבוהה ויש להניח שלא תקטן הודות לאורח החיים המידי לחוץ ומתוח שלנו. אי לכך אולי כדאי לשקול מראש תכנון של פוליסת ביטוח הרכב שלנו. הרי ברור לכולנו כי מי שמחפש את הביטוח לאחר המקרה ירגיש מרומה- מי שמחפש את הכיסוי הביטוחי לאחר שנפגע בתאונה, סביר להניח שיצא וידיו על ראשו לאחר שימצא את עצמו עומד בפני שוקת שבורה.
תנאי הפוליסה אינם אחידים ואפשר, כי עדיין יימצאו פוליסות הכוללות הגדרות מיושנות של מקרה הביטוח. ציבור המבוטחים, כדאי שיכיר לעומק את הגדרת המונח תאונה שגם לגביה היו ויכוחים גדולים בעבר. מסתבר, כי בדיקת הגדרת המונח תאונה היא רק שלב ראשון בבחינת פוליסת ביטוח הרכב כאשר לאחר מכן יש לשים לב לחריגים שאף לגביהם אין אחידות בין הפוליסות השונות.