צרידות - גורמי צרידות אבחון וטיפול אצל קלינאית תקשורת 

צרידות - גורמי צרידות אבחון וטיפול אצל קלינאית תקשורת

צרידות - המאמר דן באופן פעולת מיתרי הקול, בגורמי צרידות ומפרט את הדרכים בהן אנשים רבים משתמשים באופן לקוי בקול. כמו כן ניתן הסבר על אופן האבחון והטיפול בצרידות אצל קלינאית תקשורת.

מאת: אפרת קורצר קלינאית תקשורת מוסמכת

מיתרי קול פגועים מפיקים קול צרוד. צרידות פוגעת באיכות החיים ומפריעה לשימוש באמצעי התקשורת העיקרי - הדיבור. בעת צרידות הדיבור פחות מובן כי הקול נשמע צורמני, גבשושי או עמום ואינו נעים לאוזן. גובה הטון ועוצמת הקול מוגבלים, נדרש מאמץ להפיק קול שגורר התעייפות קולית לאחר דיבור מתמשך, והדיבור מלווה בתחושות של אי נוחות באזור הגרון. תלונות אלו עולות מתוך דבריהם של הפונים לקליניקה של קלינאית תקשורת על רקע בעיות של צרידות.

חשופים לסיכון של פיתוח צרידות הינם כל מי שמשתמשים בקול כ- כלי עבודה. אנשי חינוך, כמו מורות וגננות, אנשי שיווק, סוכני מכירות, זמרים, פסיכולוגים, עורכי דין ונותני שירותים רבים אחרים. כל אלו אשר משתמשים בקולם כ- כלי עבודה נמצאים בקבוצת הסיכון לפיתוח צרידות ובעיות קול.

במאמר זה נתייחס לגורמים של צרידות ושל בעיות קול ממושכות, אשר נזקקות לאבחון וטיפול אצל קלינאית תקשורת, ורופא אף אוזן וגרון.

צרידות ובעיות קול ממושכות עלולות להתפתח באופן הדרגתי על רקע של הפעלה מאומצת של מערכת מיתרי הקול. שני מיתרי הקול נמצאים בקנה הנשימה, באזור הגרוגרת, ומחוברים אל שרירי גרון שסוגרים את מיתרי הקול לצורך הפקת קול. קול מופק כאשר אוויר פורץ דרך מיתרי קול סגורים וגורם לרטיטות מהירות שלהם. באופן רגיל ותקין, מיתרי הקול נסגרים במידה הרצויה ואינם יוצרים מגע, או חיכוך, זה בזה. אולם, בעת הפעלה מאומצת, מיתרי הקול נסגרים בצורה מאומצת, חזקה מדי, הגורמת למגע ולחיכוך של המיתרים זה בזה בצורה לא רצויה ולהפרעה בריריות מיתרי הקול. כאשר מצב זה נמשך לאורך זמן עלולים להופיע אודם, בצקת, ואף פוליפ או יבלות על מיתרי הקול, ובקול תשמע צרידות.

הפעלה מאומצת של מיתרי הקול, שתגרום צרידות, עלולה להתרחש על רקע שימוש לקוי בקול באחד או יותר מהאופנים שאתאר להלן:

צרידות עקב שימוש בקול בצעקות ו/או בעוצמת קול חזקה מאוד: כאשר אנו צועקים מיתרי הקול נסגרים בעוצמה ובפתאומיות שגורמים חבלה לריריות של מיתרי הקול. רובנו התנסינו במצב בו הגבנו בצעקה חזקה פתאומית, בעקבותיה חשנו אי נוחות ואף כאב באזור הגרון, ולעיתים גם שינוי של איכות הקול לצרידות. ככל שהפגיעה במיתרי הקול ובפעילות הסדירה שלהם תיגרם בתדירות גבוהה יותר, ואף באופן יומיומי, היא תבוא לידי ביטוי גם בשינוי באיכות של הקול עד כדי צרידות קבועה.

צרידות עקב שימוש פוגעני בקול עלולה להיגרם גם על רקע ויכוחים קולניים וסוערים, בין אם ב"שיחות סלון" או בדיונים בעבודה, פעילויות ספורטיביות הקשורות לצעקות, קריאה למישהו ממרחק, דיבור "מחדר אל חדר", או "מקומה אל קומה" בבית רב מפלסי.

צרידות עקב דיבור על רקע רעש סביבתי: מצב נוסף בו אנשים נוטים להשתמש באופן פוגעני בקול הינו בדיבור על רקע של רעש סביבתי. סביבה רועשת מאוד המוכרת לכולנו הינה אולם אירועים, מועדון ריקודים, דיסקוטק, פאב בהם מושמעת פעמים רבות מוזיקה מחרישת אוזניים או מקומות עבודה עם רעש חזק. עפ"י חוות דעת המשרד לאיכות הסביבה, ותקנות שחוקקו בנוגע לעוצמת רעש, יש להגביל את עוצמת הרעש לרמה של 85 דציבלים שמעבר אליה הרעש עלול לגרום לנזקים בריאותיים. רובנו התנסינו במצב בו ניהלנו שיחה במקום רועש, וכאשר הרעש פסק באופן פתאומי נוכחנו עד כמה חזקה הייתה עוצמת הקול בה דיברנו.

רעש סביבתי קיים לעיתים תכופות גם בתוך הבית. יש להשתדל לא לדבר על רקע של רעש שמקורו במכשירים חשמליים ביתיים, כגון: טלוויזיה, שואב אבק, מיקסר, מייבש שיער וכדומה. בבית ניתן לשלוט בקלות על עוצמת הרעש הסביבתי על ידי כיבוי או הנמכה של מקור הרעש בזמן השיחה. בסביבה רועשת שאינה בשליטתנו רצוי להמעיט בדיבור, להתקרב אל האנשים אתם מדברים, ולהפנות את תשומת לבנו לעוצמה של הרעש סביבנו על מנת שתהיה לנו בקרה על השימוש שאנו עושים במיתרי הקול, ולהימנע מסכנת צרידות.

צרידות עלולה להתפתח גם על ידי גורמים נוספים ביניהם: כחכוח תכוף בגרון, דיבור בעוצמת קול חלשה מאוד, צחוק קולני חזק, ושירה מאומצת. כל אלו תורמים להפעלה מאומצת של מערכת מיתרי הקול, ל צרידות ולפגיעה בקול.

צרידות על רקע הפעלה מאומצת של מיתרי הקול ניתנת לשינוי. גם אנשים שצרודים תקופה ממושכת יכולים להביא לשינוי רב לטובה באיכות הקול, ובאיכות החיים הקשורה לדיבור, באמצעות טיפול אצל קלינאית תקשורת. קודם לפנייה אל קלינאית תקשורת מומלץ לפנות אל רופא אף אוזן וגרון אשר בודק את המצב הפיזי של מיתרי הקול לצורך קביעה האם מיתרי הקול מראים סימנים של הפעלה מאומצת (כגון אודם, בצקת, פוליפ, יבלות על מיתרי הקול) או שמיתרי הקול עדיין ללא ממצא פתולוגי. השלב הבא הינו פנייה לצורך אבחון אצל קלינאית תקשורת.

במהלך אבחון אצל קלינאית תקשורת מתבצעת הערכה של האיכות הקולית על פי אפיוני הקול מבחינת גובה הטון ההרגלי בדיבור, עוצמת הקול בדיבור, הטווחים של מנעד הקול ושל עוצמת הקול, מידת התיאום בין הדיבור לבין הנשימה, והרגלי השימוש בקול. מבוררות התלונות הספציפיות של הפונה לגבי השימוש בקולו במצבי החיים השונים.

על סמך הממצאים בפגישת האבחון, בשילוב עם ממצאי הבדיקה של רופא אף אוזן גרון, קובעת קלינאית התקשורת את הטיפול הדרוש, הצורך בבדיקות נוספות, וניתנים לפונה הסברים לגבי הממצאים, מהות הטיפול והדרכה.

טיפול בבעיית צרידות אצל קלינאית תקשורת יביא לידי שינוי באופן השימוש במיתרי הקול על ידי: לימוד הפקת קול תקין ללא מאמץ, בתהודה קדמית; שיפור של התיאום בין הדיבור לבין הנשימה; הדרכה לשמירה על היגיינה קולית באמצעות הגברת המודעות לחשיבות הרבה שבשמירה על הקול, אימוץ הרגלים חדשים הקשורים לשימוש בקול בחיי היומיום (כגון: שתייה במהלך דיבור מתמשך), והימנעות משימוש פוגעני במיתרי הקול (כגון: הימנעות מצעקות).

המידע המובא במאמר זה הינו לידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לבדיקה וייעוץ פרטניים אצל קלינאית תקשורת וגורמים רפואיים מוסמכים.