בבית המשפט העליון
רע"פ 7144/08 - ב'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
בנו דבראשוילי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.6.08 בע"פ 71955/07 שניתן על ידי כבוד השופטים: ד' ברלינר - סג"נ, ז' המר - סג"נ וב' אופיר - סג"נ ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בכתב-אישום שהוגש לבית-משפט השלום בתל-אביב נטען, כי בחודש אוקטובר 2002 ייבא המבקש מסין מכולה ובה מעל ל-400 אלף חפיסות של סיגריות מזייפות. בתום משפטו הורשע המבקש בשורה של עבירות: הברחת טובין, הברחת טובין שייבואם אסור, הגשת רשימון כוזב, הטעיית פקיד מכס, מסירת ידיעה או מסמך כוזב, עשיית מעשה כדי להתחמק מתשלום מס קניה, ומסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת בלא הסבר סביר. בעקבות הרשעתו נדון המבקש ל-15 חודשי מאסר, שנה מאסר על-תנאי וקנס בסך 70,000 ש"ח. המבקש ערער על הרשעתו והעונש שהושת עליו בפני בית בית-המשפט המחוזי, בעוד שהמשיבה ערערה על קולת העונש. בעקבות הערותיו של בית-משפט קמא, חזרו בהם הצדדים מהערעורים שהגישו וכך נותר פסק-דינו של בית-משפט השלום על כנו.
בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיו אותן טענות ששימשו אותו בערכאות קמא, וביניהן הטענה כי לא ידע שבמכולה מצויות סיגריות, וכי אדם אחר עמד מאחורי ההברחה.
דין הבקשה להידחות. ככל שסבר המבקש כי הרשעתו שגויה, ואם האמין באמת ובתמים בחפותו, היה עליו להביא את השגותיו בפני ערכאת הערעור ולבקש את הכרעתה. המבקש, באמצעות בא כוחו, אמנם טען את טענותיו בפני בית המשפט המחוזי, אולם לקראת סופו של הליך הערעור, החליט לחזור בו מהשגותיו הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש. העולה מהאמור הוא כי דחיית הערעור היתה על דעתו של המבקש ובהסכמתו, והוא בבחינת מי שמחל על זכותו להעמיד את פסק דינו של בית משפט השלום במבחן הביקורת. מצעד זה אין עוד חזרה.
למעלה מן הדרוש אוסיף, כי השגותיו של המבקש הן בעיקרן השגות כנגד ממצאים שבעובדה ומהימנות, וכידוע באלה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, ומקל וחומר שלא תעשה זאת ערכאת ערעור שנייה.
נוכח האמור, הבקשה נדחית ועמה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
ניתנה היום, כ' באב התשס"ח (21.8.2008).
http://www.court.gov.il
