נפש בריאה גם בגוף חולה 

נפש בריאה בגוף חולה



היתכן?
אנחנו מוצפים בסלוגן ההפוך עוד משחר תרבותנו העכשוית. ..
בתרבות המערבית והמזרחית, נפש בריאה מקומה בגוף בריא !
זהו אחד מעמודי התווך עליהם בנוי כיום כל מקדש הניו אייג והטיפולים האלטרנטיביים למיניהם.
גם בתרבות המזרחית הרחוקה כפי שיובאה ושווקה למערב ,הדגש הנו על תחזוקת הגוף ובריאותו . מיוגה, ועד אמנות לחימה וציקונג.
הסגידה לגוף היפה הבריא והצעיר, היתה מאז ומעולם אבן יסוד לתרבות המערב .
לאחרונה אנחנו מוצפים יותר מבכל עידן אחר בערכים של:צעיר בריא יפה עשיר וסקסי.
אפילו ברומא ואתונה היה מקום כבוד לזקני השבט.
לא כן היום.
מי שאינו צעיר , מקומו אינו מכובד יותר בקהילה.
הניו אייג נגוע לעיתים במעין סגידה לנפש בריאה בגוף בריא.
הוא הרחיב את השפעתו גם בתחום הנפש, וגם בתחום הגוף.
פלח נכבד מהאוכלוסיה משתמש כיום בשירותיהם של מטפלים אלטרנטיביים ולא של רופאים קונבנציונליים או פסיכולוגיים מוסמכים.
ברפואה האלטרנטיבית , יש דגש רב על קשר גוף נפש, שכה הוזנח ברפואה הקונבנציונאלית.
אך באותה מידה שהרפואה שמה לה דגש את הגוף בלבד, בלי להתיחס לפאן הרגשי ,האנושי של החולה(לא כמו רופא המשפחה החביב מהמאה הקודמת ששימש גם כפסיכולוג משפחתי לעת מצוא)גם הפסיכולוגיים והפסיכותרפיסטים לא שמו דגש על בריאות הגוף,והשלכותיה על מצב נפשי.
ומכאן דווקא תרומתה של הרפואה האלטרנטיבית בחיבור הנאות שעשתה. אך אליה וקוץ בה
לדוגמא: פלח מסוים של האוכלוסיה הפונה לשירותי הרפואה האלטרנטיבית נופל לעיתים קרבן להבטחות שווא וחמור מכך לבקורת מוסרנית מתנשאת בעקבות חוסר הבראה .
מדובר בחולים חסוכי המרפא.
שלא כחולים סופניים, שעל חלקם נכתבו ספרים והומצאו שיטות טיפול חדשות לאור הבראתם והחלמתם המופלאה(המסע)-על חולים חשוכי מרפא , כמעט ואין כל דווחים וספורי הצלחה.
(טרשת נפוצה פרוגרסיבית ).
החולה חשוך המרפא לא נרפא.
למרות הדמיון המודרך , למרות העסויים המופלאים, למרות המסע הפנימי לתוך חסימות רגשיות וכעסים ישנים.למרות כל המניפולציות הפיזיות, הנשימות התרגילים והחזרה לגלגולים קודמים.
מחלתו לא נסוגה אלא מתקדמת.
אז מגיע לעיתים מסר בקורתי ומוסרני מצד הניו אייג: הגוף לא נרפא כי הנפש חולה !
או במילים אחרות:" אדוני החולה חסוך המרפא, מחלתך היא בטוי לכך שלא שיחררת/ לא למדת את השיעור,/לא התפללת ממש מהלב
או באופן אכזרי ובוטה יותר נאמר לאדם הסובל שלא הצליחו לרפא אותו למרות ההבטחות , התקשורים והניסים הצפויים"אתה לא רוצה להבריא./ אתה מפיק רווח משני ממחלתך: מקבל תשומת לב, בורח מהחיים.ועוד." או סלוגנים כמו "אין מחלה חשוכת מרפא, יש חולים חשוכי מרפא", ו"ניתן להבריא מכל מחלה בעזרת רצון, וכוח חשיבה"
יש מרפאים ,מתקשרים ועוד אנשים "רוחניים" שתמורת סכום שמנמן אף יסירו את "הקרמה הרעה" או את "עין הרע" ויורו לחולה לתת צדקה/ להתפלל /ללמוד קבלה וכו, בכדי להבריא ולכפר על חטאים מגלגול זה או אחר, או של הורים שחטאו לפני דור אחד או יותר. והרשימה ארוכה כיד הדמיון הטובה.
ובשורה התחתונה המסר הוא:" אתה אשם במחלתך."
האמנם? האם כל מי שבריא בגופו בריא בנפשו?
פגשתי בחיי האישיים וגם בקליניקה שלי כפסיכולוגית קלינית הוליסטית שהדריכה לא מעט מטפלים אלטרנטיביים, אנשים שגופם בנוי לתלפיות .
אך הם סבלו מהפרעות אישיות , חרדות, קושי בקשרים בינאישיים ותקיעות רגשית גדולה.
מורים ליוגה או אמנות לחימה,ואף רופאים- בריאים בגופם להפליא אך בעלי קשיים רגשיים ותקשורתיים למכביר.
האם כל מי שבריא בגופו אכן זורם,/מודע,/משוחרר / אוהב את עצמו / מאמין/ רוחני/ חיובי/ מלא חמלה /ויצירתי?
האם כל מי שחולה חסום רגשית ורוחנית/ נטול חמלה /מלא טינה וקנאה/ללא אמפטיה ומודעות -
ארחיק לכת ואומר שלעיתים ההיפך הוא הנכון.
דווקא אותם חולים שלא מבריאים ; הנמצאים במצב של מחלה קשה וחשוכת מרפא, הנם לעיתים אנשים משכמם ומעלה, יצירתיים, רוחנים, רגישים ומלאי חכמה וחמלה.
אפילו במצב של מחלה וכאבי גוף קשים לאורך זמן רב , ללא תקווה לרפוי הם חווים את החיים באופן עצמתי, ומגיעים לתובנות רגשיות אינטלקטואליות ורוחניות גבוהות.
לפעמים הנפש בריאה והגוף חולה.!