המאמר יעסוק בשילוב אומנות לחימה עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. אעסוק באפשרויות השילוב, בדרכי ההתאמה של האומנות לנכים, בחשיבות הרבה שיש לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים לעסוק באומנות זו בפרט ובאומניות לחימה ככלל.
כ-25 שנה אני עוסק באומניות לחימה: בגיל 4 התחלתי עם ג'ודו, עברתי לסיף ומשם לטאקוונדו, דאן 4 בימשדו, דאן 1 בשוטוקאן, הרבה שנים של אגרוף, אגרוף תיאלנדי, קונג פו ועוד. אומנויות לחימה עם הרבה זיעה ומגע. בשנים שעברו הוסמכתי כמאמן אומנויות לחימה ואף עסקתי בכך עם אוכלוסיה "בריאה".
דרך חיי הובילה אותי לעבוד עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בארגונים וגופים שונים. יצא לי לפגוש את כל סוגי המגבלויות והנכויות שיש לשוק להציע. נכים בגוף, בראש, בנפש. לקויי ראייה, לקויי שמיעה. פיגור, אוטיזם, שיתוק מוחין, שבץ מוחי. משקל עודף, הפרעות קשב וריכוז. ועוד, ועוד.
נכה הוא נכה הוא נכה. כולם עם בעיות ומגבלויות שמקשות על חייהם. עד ששמים לב שכולם נלחמים. כולם בלי יוצא מהכלל מתעוררים כל יום למציאות דמויית מלחמה. נכה צריך להלחם כדי להתמודד, להתגבר ולהסתדר עם מוגבלותו. נכה צריך להלחם בחברה שמערימה לו קשיים בצורות של נגישות לוקה בחסר, באפשרויות שילוב בחברה ועבודה פחותות, בתדמית של אדם נכה ומסכן.
נכה צריך להלחם כדי להביא את חייו לרמה נאותה ולהתמיד בכך. המציאות היום יומית מכתיבה טרור ואלימות נגד כאלו הנראים חסרי ישע. בריונות, שוד, התעללות מינית, כסף קל כדי להשיג את מנת הסם היומית, טרף קל להשגת כספי הביטוח לאומי. חיים במלחמה מתמדת. מלחמה כדרך חיים. כך אומנויות הלחימה החלו, הלא כן?
עם הזמן פתחתי את עסקי הפרטי הנקרא "אימוני ספורט יחודיים". באופיו מציע אופציות לספורט שיקומי וספורט טיפולי. בנוסף הרקע שלי באומנויות לחימה ונסיוני עם נכים הביא אותי למצוא שילוב אשר יתאים את אומנויות הלחימה לבעלי הצרכים המיוחדים בכל הגילאים ובכל הסוגים. אני מאמין באמת ובתמים שנכה יכול להגן על עצמו וסביבתו חרף מגבלותיו. רק צריך ללמוד איך. כיום שאני מלמד באילן חבר'ה עם שיתוק מוחין, באקים עם פיגור, במחלקות בריאות הנפש בבתי חולים, אנשים עם נכויות פיזיות וכאלו עם הפרעות קשב וריכוז אני יודע בוודאות שניתן לשלב אומניות לחימה הן כאפשרות להגן על עצמך וסביבתך והן כדרך לשקם את הגוף, הרוח, הדימוי והבטחון העצמי.
כילד אומנויות הלחימה נתנו לי את הבטחון העצמי שאני יכול להתמודד עם הכל. השליטה בגוף והידע איך להופכו לנשק קטלני המסווה בבשר ודם העניקו לי גם רוגע ושליטה עצמית. לימדו אותי שאם אני רוצה יש לי את הידע והיכולת להביא כל מצב לפתרונו בדרך שלי. לי יש את השליטה. ידע זה ליווה אותי בכל נדבך בחיים. אומנויות לחימה נותנות לנו את האפשרות לשלוט ברוחינו ובגופינו. כל איבר בגוף בא לידי ביטוי. יש לנו בעיה עם יד אחת? נשתמש בשנייה. רגל חסרה? יש עוד אחת. חלק מהנכויות מאלצות להשתמש באביזרי עזר ההופכים לחלק מהגוף. כיסא גלגלים, קביים, מקל הליכה, הליכון, פרוטזה הופכים לאיבר. נשתמש גם באיבר הנוסף או החלופי כחלק מהעניין. נלמד לנצל את תכונותיו הקשיחות להכות ביריב. נשלב אותו לאחדות עם הגוף בתרגולות הקאטה. ניקח את החסרון ונהפוך אותו ליתרון.
נכה אשר מגיע מנקודת פתיחה פחותה לקרב של החיים ומודע לכך רוכש יכולות ובטחון אשר מיישרות קו אם לא מעניקות יתרון על יריבו. הידע יתן את האפשרות ליישר מבט עם החיים. ילד אשר אחיו או חבריו לומדים קראטה, בוגר אשר כל חייו רצה, מקבלים את האפשרות לעשות כמו כולם ולרגע לא להרגיש חריגים או שונים.
ידוע שפעילות גופנית מהווה חלק בעל חשיבות מרובה ובלתי נפרד מהליך שיקומי או טיפולי. הצורך בחיזוק שרירי הגוף, שמירת או הארכת טווחי הפעולה של המפרקים, חיזוק שרירי היציבה לצורך יציבה נכונה, איזון הגוף בפציעות ונכויות לא סימטריות, שיפור שיווי המשקל, הורדה במשקל, נשימה נכונה ועוד. אלו לעיתים קרובות מהווים מעמסה ומטלה לנכים. לקיחת מרכיבים אלה וקבלתם דרך פן מעניין ומאתגר יותר כמו אומנויות לחימה מהווה דרך שיקומית חשובה.נתייחס גם לטאי צ'י צ'ואן אשר מהווה בעצם אופיו הנינוח יותר יחסית לשאר אומנויות הלחימה אופציה טובה לבעלי צרכים מיוחדים. הפעילות אשר בחלקה נעשית ללא בן זוג, בעבודה עצמאית מפחיתה את הסיכויים לפציעה עקב תנועה לא נכונה של הבן זוג. מנסיוני נכים רבים נמנעים מאומנויות לחימה כדי לא להחמיר את מצבם בפציעה נוספת. גופם יחסית רגיש יותר לפציעות. לימוד התבניות (הקאטה) ועבודה נכונה מעניק את האפשרות למתיחת המפרקים השונים, לתרגול היציבה על הקרקע והאיזון בין פלגי הגוף. התבנית המדוייקת בה אנו נעים בתרגול יוצרת את ההרמוניה של הגוף עם המשטח ומאפשרת למצוא את נקודת האיזון המדוייקת להשגת שיווי משקל ולשחזרו שוב ושוב. הגבולות המדוייקים בהם אנו משרטטים את התבנית נותנת לאנשים עם הפרעות ריכוז את אי היכולת לחרוג מהם. ללמוד לשלוט על עצמנו ולהסתדר בתוך השטח הנתון. בעיטות מחזקות את הרגליים ומשפרות טווחי תנועה. אגרופים מחזקים את הכתפיים ומשפרים יציבה.
האוטומטיזציה של התנועות מאפשרות עם הזמן לבצען בלי הצורך להפעיל את הזכרון דבר שחשוב ויעיל אצל אנשים עם בעיות בריכוז או זכרון. נשימה נכונה מורידה את דפקי הלב, משפרת אוורור ריאות ומורידה לחץ דם. תורמת לרגיעה ושליטה עצמית. העבודה עם בן זוג מעניקה שליטה על הכוח. כדי לא לפגוע אני חייב לשלוט בתנועותי. היא נותנת לי גבול נראה לעין אותו אני לא יכול לחצות. כך אני חייב לשמור על ריכוז מקסימלי. כך אני מתרגל את כל החושים. לסיכום ניתן ורצוי להתאים אומניות לחימה לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. הפן הנפשי והפיזי ערכו לא יסולא מפז. הערך המוסף כאן הוא אדיר. חשוב לציין שלימוד אוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים דורש איש מקצוע המתמחה בעבודה עם נכים. התחום השיקומי הולך תמיד על חבל דק. הוא משפר יכולות ותפקודים אך מספיקה תנועה אחת לא נכונה כדי ליצור נזק ולהחמיר את המצב.
נסיים במשפט נחמד שראיתי באחד מאתרי הטאי צ'י הפרושים ברשת אשר בעיני מבטא הכל:"אדם שיש לו דרך לחימה אמיתית אינו תלוי באורך החרב שלו".
