הוצאות שכר טרחה עורך דין פסוק בהליכים משפטיים 

זכאותו של צד שכנגד ( חייב ו/או נתבע ) אשר נפסקו לחובתו הוצאות משפט ו/או שכ"ט לקבל חשבונית מס לקיזוז מע"מ תשומות , עפ"י הוראות החוק ומפסיקת בימ"ש .עמדת מדינת ישראל באמצעות הפרקליטות בתיק תק 5293/06 בבימ"ש שלום ת"א בה נדונה דרישת התובע לקבל חשבונית מס בגין הוצאות אשר נפסקו לו בתוספת מע"מ : " לא ניתן לראות בסכום ששולם מכירת עסק או מתן שירות ולכן התשומות בגינן אינן מותרות בניכוי. דהיינו, ההוצאות ששולמו על ידי התובע אינן נכללות בהגדרת עיסקה שבחוק מע"מ. לכן, אפילו הייתה מונפקת לתובע חשבונית מס לא היה רשאי לקזז מס תשומות מהתשלום שביצע.  "בית המשפט ( כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר ) בתיק זה פסק ביום 01.07.07 כהי לישנא :" סעיף 2 לחוק מע"מ מטיל את המס על עסקה המוגדרת בסעיף 1 לחוק כמכירת נכס ומתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו. אין לראות בעובדה שהתובע שילם למדינה שכר טרחת עורך דין, עסקה, כמשמעותה בחוק מע"מ, שנעשתה בינו לבין המדינה. המדינה לא מכרה לתובע כל נכס ולא נתנה לו כל שירות. שירות הנו עשיה למען הזולת שמשמעותה שנותן השירות יחוייב במס בגין השירות שנתן למקבל השירות. אם מקבל השירות מקבל הוצאותיו בחזרה ממי שאינו נותן השירות אין החזר ההוצאות מחוייב במס שכן במקרה זה לא נעשתה כל עיסקה.אופיו של החזר הוצאות הוא כעין תשלום פיצויים בעבור הוצאות שנשא בהם מקבל השירות בגין כך שהוא נאלץ לשלם כספים לנותן השירות - דבר שאינו נחשב לעיסקה חייבת במס. (ר' אהרון נמדד מס ערך מוסף תשס"ד - 2003 סעיף 622). התוצאה היא שאין לראות בסכום ששולם כשכר טרחת עו"ד והסכום השווה למע"מ עסקה שנעשתה בין התובע למדינה. "יובהר כי תכליתן של הוצאות שכ"ט עו"ד שנפסקות על ידי בית משפט לצד הזוכה הינה לשפות את הצד הזוכה בסכומים ששילם עבור ייצוגו בבית המשפט. ובמילים אחרות, למנוע מצב שבו יגרם לזוכה חסרון כיס כתוצאה מהתדיינות. כאשר לקוח שאינו עוסק שוכר את שירותיו של עורך הדין, נקשרת בין הלקוח לבין עורך הדין עסקה, כמשמעותה בחוק מע"מ. הלקוח הפרטי מקבל שירות מעורך הדין. לפיכך גובה עורך הדין שכר טרחה בצירוף מע"מ. כאשר אותו לקוח זוכה בדין, אמור בית המשפט במסגרת פסק הדין להשיב לו את שהוציא לצורך ניהול ההליך המשפטי. לכן הצד המפסיד מחויב להשיב לצד הזוכה הוצאות משפט שהוציא, שכר טרחת עורך דין ומס ערך מוסף ששילם הלקוח הזוכה לעורך דינו. כאמור, בין הזוכה במשפט שזכה בהוצאות ושכ"ט לבין המפסיד במשפט לא נקשרה כל עסקה כמשמעותה בחוק מס ערך מוסף. כדי להשיב את המצב לקדמותו ולהעמיד את הצד הזוכה במצב בו היה עובר לניהול ההליכים המשפטיים, יש להשיב לו את ששילם לרבות שכר טרחת עורך דין והסכום ששילם כמס ערך מוסף לעורך דינו. לכן נוסחה תקנה 512 (ג) כפי שנוסחה. הפרשנות התכליתית של תקנה 512 (ג) נותנת אפוא כי על המפסיד לשלם את כלל ההוצאות שנשא בהן הצד הזוכה. פרשנות זו של התקנה עולה בקנה אחד עם עמדת שלטונות המס כפי שגובשה בהוראות מקצועיות 62.709 של שלטונות מע"מ שעניינן הנחיות בדבר חבות במס בגין החזר הוצאות ושכר טרחת עו"ד שפוסק בית המשפט: "62.709 -  החזר הוצאות ושכר טרחת עורך דין שפוסק בית משפט - חבות מס709.1    לפי תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יש להוסיף לסכום שפסק בית משפט כשכר טרחת עורך דין לצד הזוכה, סכום השווה למע"מ שחל עליו.709.2    שכר טרחת עורך דין וכן החזר הוצאות שפוסק בית המשפט אינם בגדר תמורה בגין 'עסקה' כהגדרתה בחוק ולכן אינם חייבים במס. סכום זה מהווה למעשה את החזר המע"מ ששילם הצד הזוכה על שכר הטרחה לעורך דינו ויש להתייחס לסכום כאל פיצוי בגין ההוצאה שהייתה לבעל הדין.709.3    האמור לעיל חל גם כאשר המדינה זוכה בדין ונפסק לטובתה החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין".באשר לטענה שניתן להבין את תקנה 512 (ג) כמתירה ניכוי מע"מ. טענה זו אין בה ממש היות ועל פי הפרשנות הנכונה של חוק מע"מ אין המדובר בעסקה כלל ועיקר, מה עוד שאין בכוחה של תקנה לסתור הוראותיו של כל חוק (סעיף 16 (4) לפקודת הפרשנות). ראו גם בע"ש (ת"א) 1018/03 צנעני בן ציון נגד מע"מ רחובות נדרשה כב' השופטת ד. קרת-מאיר לשאלת ניכוי תשומות בגין הוצאות שנפסקו במסגרת בוררות. שם נקבע כי אין לראות בהוראת תקנה 512 (ג) כהוראה המתירה את ניכוי המע"מ מבחינת חוק המע"מ. למען הסר כל ספק , סיכם השופט המלומד ד"ר סטולר כדלהלן :"הסכום שמוסף הוא "סכום השווה" למס ערך מוסף ואינו מס ערך מוסף. שכר הטרחה שפוסק בית המשפט לחובת הצד המפסיד בתיק, אינו בגין שירות שהצד המפסיד נותן לצד הזוכה; מדובר בתשלום שנועד לשפות את הצד הזוכה על שכר הטרחה שהאחרון משלם לבא כוחו. לרבות המע"מ ששילם הצד הזוכה לבא כוחו. בהתאם לתקנה 512 (ג), לסכום שנקבע כשכר טרחה מוסף סכום השווה למע"מ.   ( ...... ) מאחר שאין המדובר בעסקה כמשמעותה בחוק מע"מ, אין כל נפקות כלל לשאלה האם הצד הזוכה הוא עוסק מורשה או מלכ"ר. גם עוסק מורשה אינו יכול להוציא חשבונית כאשר לא מדובר בעסקה. לכן אין התובע זכאי לקבל חשבונית. ואפילו היה מקבל חשבונית לא יכול היה לקבל זיכוי על סכום המע"מ ששילם.  "( © כל הזכויות שמורות )