מהו עכבון?
עכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החוב (סעיף 11 לחוק המיטלטלין, תשל"א- 1971).
העכבון במהותו הינו סעד מסוג SELF HELP הניתן לנושה. הנושה יכול להפעיל סעד זה כלפי החייב ולעכב את הנכס בידיו ללא כל היזקקות לפניה לערכאה שיפוטית. לזכות העכבון שני טעמים עיקריים: הטעם האחד, הוא הכרת הדין בתגובתו הטבעית של הנושה שלא להחזיר לחייב את הנכס שבחזקתו כל עוד לא ייפרע חובו, וזאת בדומה לזכותו של מחזיק במקרקעין להפעיל מידה סבירה של כוח כדי להגן על חזקתו במקרקעין מפני פולשים; הטעם השני הוא, שאלמלא זכות זו לא יסכימו נותני שירותים שונים לתת שירותיהם (כגון לבצע תיקונים בנכס, לשמור עליו, לבצע פעולות שליחות בקשר אליו וכיו"ב), בלא שיידעו כי מובטחים הם שיקבלו את המגיע להם.
קיימים חוקים שונים הכוללים התייחסות לזכות העכבון, ובין היתר: חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, קובע בסעיף 19 כי "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות-עכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה"; חוק השומרים, תשכ"ז-1967, קובע בסעיף 9 כי "לשומר תהא זכות עכבון על הנכס כדי המגיע לו מבעל הנכס עקב השמירה"; חוק השליחות, תשכ"ה-1965, קובע בסעיף 12 כי "תהא לשלוח זכות עכבון על נכסי השולח שבאו לידו עקב השליחות — כולל נכסים המוחזקים בידו כנאמן השולח — כדי תשלום שכרו וסכומים אחרים המגיעים לו מן השולח עקב השליחות"; חוק המכר, תשכ"ח-1968, קובע בסעיף 31 כי "למוכר תהא זכות-עכבון על הממכר כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן הקונה עקב עיסקת המכר; וכן תהא זכות-עכבון לקונה כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המוכר, אם קיבל את הממכר ועליו להחזירו למוכר".
לזכות העכבון חשיבות רבה, שכן נושה שבידו עכבון על נכס של החייב כערובה לחוב המגיע לו מהחייב נחשב כ"נושה מובטח" הזכאי להיפרע את חובו לפני נושים לא מובטחים.
זכות עכבון בהסכם קבלנות
הסכם קבלנות הוא הסכם לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובד של המזמין. החיובים הבסיסיים של הצדדים להסכם הקבלנות הם חיובו של הקבלן לעשות את המלאכה או לתת את השירות וחיובו של המזמין לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין הצדדים.
חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, קובע בסעיף 5, כי "לקבלן תהא זכות עכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עיסקת הקבלנות".
אם כן, תנאי עיקרי ומהותי הנדרש על פי על פי חוק חוזה קבלנות בכדי להקנות לקבלן זכות עכבון כלפי המזמין הוא כי הסכומים שלגבייתם מעוכב הנכס יהיו "עקב עיסקת הקבלנות". הוראת החוק אינה דורשת זיקה ממשית דווקא בין החיוב הנערב בזכות לבין הנכס אובייקט הזכות, אלא היא מסתפקת בקיומה של זיקה רופפת יותר בין החיוב הנערב לבין הנכס המעוכב, ובלבד ששניהם קשורים באותה עיסקה.
סיווג העיסקה בין הקבלן למזמין – האם עיסקת קבלנות אחת או מספר עיסקאות נפרדות?
הקושי בשאלה האם נתונה לקבלן זכות עכבון עשוי להתעורר כאשר בין הקבלן לבין המזמין קשר חוזי מתמשך, למשל כאשר בין הקבלן למזמין נכרתו מספר התקשרויות נפרדות או כאשר הקבלן והמזמין התקשרו בהסכם מסגרת אשר במהלכו מעניק הקבלן שירותים למזמין מעת לעת.
המונח 'עיסקה' הוגדר בספרות כמצב עובדתי-מסחרי היכול לשמש יסוד לצמיחת עילות וטענות משפטיות. המונח 'עיסקת קבלנות' אחת הוגדר על ידי בית המשפט העליון כעיסקה מסחרית העומדת בפני עצמה והניתנת לניתוק מסחרי מעיסקאות אחרות בין אותם צדדים, אפילו נעשית העיסקה במסגרת עיסקית מקיפה יותר שבתוכה פועלים הצדדים.
ההבחנה בין עיסקה אחת לבין עיסקאות נפרדות היא הבחנה שבעובדה והיא נקבעת לפי נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה לגופו. לעניין זה נשקל תוכנו של ההסכם שבין הצדדים ומובאים בחשבון הסדרים בדבר אופן התשלום, אופי המלאכה או השירות, פרק הזמן שבמהלכו נעשות הפעולות ושיקולים נוספים.
דוגמה להתקשרות מתמשכת שסווגה כ"עיסקת קבלנות" אחת ניתן למצוא בע"א 1776/97 ליבוביץ נ' אוברזון, פ"ד נד(3), 49, שם נדונה עיסקה עונתית שכללה תפירת קולקציה מסוימת של בגדי ים לצורך עונה שלמה ומסוימת אחת, וקביעת מחיר אחיד לכל בגד ים. המחלוקת בין הצדדים התעוררה בשל הטעם שבגדי הים סופקו בשלושה משלוחים נפרדים. בית המשפט העליון קבע כי בשל המאפיינים האמורים של ההסכם בין הצדדים, לרבות העובדה ששלושת המשלוחים נתפרו במהלך תקופה קצרה ובסמיכות זמנים ביניהם, מדובר בעיסקת קבלנות אחת.
דוגמה להתקשרות מתמשכת שסווגה כעיסקאות נפרדות ניתן למצוא בבש"א (חי') 13299/03 פוד-קלאב נ' יוזמה (2004), שם נדונה השאלה האם עומדת לבעל מוסך זכות עכבון ברכב של המזמין, כאשר נטען חוב בעקבות עבודות שבוצעו לגבי רכב אחר. בית המשפט המחוזי קבע באותו ענין כי מדובר בעיסקאות נפרדות בשל צירוף הנימוקים הבאים: מעולם לא סוכם בין הצדדים כי כל התיקונים והטיפולים שיבצע המזמין ברכביו יבוצעו כולם אצל המוסך; לא סוכמו פרטים לגבי עיסקה כוללת ולא נקבעו מחירים אחידים; התיקונים והטיפולים ברכבים היו שונים ונקבעו להם מחירים שונים בהתאם; לא התקיימה סמיכות זמנים בין התיקונים והטיפולים, אלא אלו נעשו בתלות בתקלות שהתעוררו במשאיות או בצורך בטיפולים תקופתיים; התקופה הכוללת בה נערכו תיקונים וטיפולים היתה ממושכת (כ-9 שנים).
מהשוואה בין שתי הדוגמאות שהובאו לעיל נראה לכאורה, כי מקום שבו הקשר העיסקי נעשה על בסיס מחזורי קבוע או תוך סמיכות זמנים, יטה בית המשפט לראות בשרשרת העיסקאות בין הצדדים משום עיסקה אחת. קל וחומר כאשר אותה מערכת יחסים נשלטת על-ידי תנאיו של חוזה אחד המהווה מסגרת, אשר על בסיסה נאמד ביצוען של העיסקאות השונות.
כפיפותה של זכות העכבון להוראות ההסכם בין הצדדים
סעיף 8 (א) לחוק חוזה קבלנות קובע כי "הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים". בפסיקת בתי המשפט נקבע מכוחו של סעיף זה כי זכות העכבון אינה גוברת על הסכם בין הקבלן ובעל הנכס. כשם שהסכם הקבלנות יכול להקנות לקבלן זכות עכבון ולקבוע את דרך שחרורו, ההסכם יכול לשלול מהקבלן את זכות העכבון ולמנוע את מימוש זכות העכבון המוקנית על פי החוק לקבלן.
פקיעת זכות העכבון
לפי סעיף 11(ד) לחוק המיטלטלין, זכות העכבון פוקעת כאשר הנושה הוציא מרצונו את הנכס משליטתו. לזכות העכבון יש אופי המתנה את המשך קיומה בהחזקה רצופה של הנכס המשמש אובייקט למימושה של הזכות. משעה שהקבלן שחרר את הנכס הוא ויתר על זכות העכבון בו.
עכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החוב (סעיף 11 לחוק המיטלטלין, תשל"א- 1971).
העכבון במהותו הינו סעד מסוג SELF HELP הניתן לנושה. הנושה יכול להפעיל סעד זה כלפי החייב ולעכב את הנכס בידיו ללא כל היזקקות לפניה לערכאה שיפוטית. לזכות העכבון שני טעמים עיקריים: הטעם האחד, הוא הכרת הדין בתגובתו הטבעית של הנושה שלא להחזיר לחייב את הנכס שבחזקתו כל עוד לא ייפרע חובו, וזאת בדומה לזכותו של מחזיק במקרקעין להפעיל מידה סבירה של כוח כדי להגן על חזקתו במקרקעין מפני פולשים; הטעם השני הוא, שאלמלא זכות זו לא יסכימו נותני שירותים שונים לתת שירותיהם (כגון לבצע תיקונים בנכס, לשמור עליו, לבצע פעולות שליחות בקשר אליו וכיו"ב), בלא שיידעו כי מובטחים הם שיקבלו את המגיע להם.
קיימים חוקים שונים הכוללים התייחסות לזכות העכבון, ובין היתר: חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, קובע בסעיף 19 כי "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות-עכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה"; חוק השומרים, תשכ"ז-1967, קובע בסעיף 9 כי "לשומר תהא זכות עכבון על הנכס כדי המגיע לו מבעל הנכס עקב השמירה"; חוק השליחות, תשכ"ה-1965, קובע בסעיף 12 כי "תהא לשלוח זכות עכבון על נכסי השולח שבאו לידו עקב השליחות — כולל נכסים המוחזקים בידו כנאמן השולח — כדי תשלום שכרו וסכומים אחרים המגיעים לו מן השולח עקב השליחות"; חוק המכר, תשכ"ח-1968, קובע בסעיף 31 כי "למוכר תהא זכות-עכבון על הממכר כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן הקונה עקב עיסקת המכר; וכן תהא זכות-עכבון לקונה כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המוכר, אם קיבל את הממכר ועליו להחזירו למוכר".
לזכות העכבון חשיבות רבה, שכן נושה שבידו עכבון על נכס של החייב כערובה לחוב המגיע לו מהחייב נחשב כ"נושה מובטח" הזכאי להיפרע את חובו לפני נושים לא מובטחים.
זכות עכבון בהסכם קבלנות
הסכם קבלנות הוא הסכם לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובד של המזמין. החיובים הבסיסיים של הצדדים להסכם הקבלנות הם חיובו של הקבלן לעשות את המלאכה או לתת את השירות וחיובו של המזמין לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין הצדדים.
חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, קובע בסעיף 5, כי "לקבלן תהא זכות עכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עיסקת הקבלנות".
אם כן, תנאי עיקרי ומהותי הנדרש על פי על פי חוק חוזה קבלנות בכדי להקנות לקבלן זכות עכבון כלפי המזמין הוא כי הסכומים שלגבייתם מעוכב הנכס יהיו "עקב עיסקת הקבלנות". הוראת החוק אינה דורשת זיקה ממשית דווקא בין החיוב הנערב בזכות לבין הנכס אובייקט הזכות, אלא היא מסתפקת בקיומה של זיקה רופפת יותר בין החיוב הנערב לבין הנכס המעוכב, ובלבד ששניהם קשורים באותה עיסקה.
סיווג העיסקה בין הקבלן למזמין – האם עיסקת קבלנות אחת או מספר עיסקאות נפרדות?
הקושי בשאלה האם נתונה לקבלן זכות עכבון עשוי להתעורר כאשר בין הקבלן לבין המזמין קשר חוזי מתמשך, למשל כאשר בין הקבלן למזמין נכרתו מספר התקשרויות נפרדות או כאשר הקבלן והמזמין התקשרו בהסכם מסגרת אשר במהלכו מעניק הקבלן שירותים למזמין מעת לעת.
המונח 'עיסקה' הוגדר בספרות כמצב עובדתי-מסחרי היכול לשמש יסוד לצמיחת עילות וטענות משפטיות. המונח 'עיסקת קבלנות' אחת הוגדר על ידי בית המשפט העליון כעיסקה מסחרית העומדת בפני עצמה והניתנת לניתוק מסחרי מעיסקאות אחרות בין אותם צדדים, אפילו נעשית העיסקה במסגרת עיסקית מקיפה יותר שבתוכה פועלים הצדדים.
ההבחנה בין עיסקה אחת לבין עיסקאות נפרדות היא הבחנה שבעובדה והיא נקבעת לפי נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה לגופו. לעניין זה נשקל תוכנו של ההסכם שבין הצדדים ומובאים בחשבון הסדרים בדבר אופן התשלום, אופי המלאכה או השירות, פרק הזמן שבמהלכו נעשות הפעולות ושיקולים נוספים.
דוגמה להתקשרות מתמשכת שסווגה כ"עיסקת קבלנות" אחת ניתן למצוא בע"א 1776/97 ליבוביץ נ' אוברזון, פ"ד נד(3), 49, שם נדונה עיסקה עונתית שכללה תפירת קולקציה מסוימת של בגדי ים לצורך עונה שלמה ומסוימת אחת, וקביעת מחיר אחיד לכל בגד ים. המחלוקת בין הצדדים התעוררה בשל הטעם שבגדי הים סופקו בשלושה משלוחים נפרדים. בית המשפט העליון קבע כי בשל המאפיינים האמורים של ההסכם בין הצדדים, לרבות העובדה ששלושת המשלוחים נתפרו במהלך תקופה קצרה ובסמיכות זמנים ביניהם, מדובר בעיסקת קבלנות אחת.
דוגמה להתקשרות מתמשכת שסווגה כעיסקאות נפרדות ניתן למצוא בבש"א (חי') 13299/03 פוד-קלאב נ' יוזמה (2004), שם נדונה השאלה האם עומדת לבעל מוסך זכות עכבון ברכב של המזמין, כאשר נטען חוב בעקבות עבודות שבוצעו לגבי רכב אחר. בית המשפט המחוזי קבע באותו ענין כי מדובר בעיסקאות נפרדות בשל צירוף הנימוקים הבאים: מעולם לא סוכם בין הצדדים כי כל התיקונים והטיפולים שיבצע המזמין ברכביו יבוצעו כולם אצל המוסך; לא סוכמו פרטים לגבי עיסקה כוללת ולא נקבעו מחירים אחידים; התיקונים והטיפולים ברכבים היו שונים ונקבעו להם מחירים שונים בהתאם; לא התקיימה סמיכות זמנים בין התיקונים והטיפולים, אלא אלו נעשו בתלות בתקלות שהתעוררו במשאיות או בצורך בטיפולים תקופתיים; התקופה הכוללת בה נערכו תיקונים וטיפולים היתה ממושכת (כ-9 שנים).
מהשוואה בין שתי הדוגמאות שהובאו לעיל נראה לכאורה, כי מקום שבו הקשר העיסקי נעשה על בסיס מחזורי קבוע או תוך סמיכות זמנים, יטה בית המשפט לראות בשרשרת העיסקאות בין הצדדים משום עיסקה אחת. קל וחומר כאשר אותה מערכת יחסים נשלטת על-ידי תנאיו של חוזה אחד המהווה מסגרת, אשר על בסיסה נאמד ביצוען של העיסקאות השונות.
כפיפותה של זכות העכבון להוראות ההסכם בין הצדדים
סעיף 8 (א) לחוק חוזה קבלנות קובע כי "הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים". בפסיקת בתי המשפט נקבע מכוחו של סעיף זה כי זכות העכבון אינה גוברת על הסכם בין הקבלן ובעל הנכס. כשם שהסכם הקבלנות יכול להקנות לקבלן זכות עכבון ולקבוע את דרך שחרורו, ההסכם יכול לשלול מהקבלן את זכות העכבון ולמנוע את מימוש זכות העכבון המוקנית על פי החוק לקבלן.
פקיעת זכות העכבון
לפי סעיף 11(ד) לחוק המיטלטלין, זכות העכבון פוקעת כאשר הנושה הוציא מרצונו את הנכס משליטתו. לזכות העכבון יש אופי המתנה את המשך קיומה בהחזקה רצופה של הנכס המשמש אובייקט למימושה של הזכות. משעה שהקבלן שחרר את הנכס הוא ויתר על זכות העכבון בו.
הכותב הוא מייסד במשרד יריב דן, עורכי דין, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי והמסחרי.
משרד ראשי:
דרך מנחם בגין 52
מגדל סונול, קומה 13
תל אביב 67137
אתר: http://www.ylaw.co.il
מייל: info@ylaw.co.il
טל': 03-6889699
משרד ראשי:
דרך מנחם בגין 52
מגדל סונול, קומה 13
תל אביב 67137
אתר: http://www.ylaw.co.il
מייל: info@ylaw.co.il
טל': 03-6889699
