רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי 

אירוע מוחי Cerebrovascular accident הינו מקרה של פגיעה באספקת הדם לחלק מן המוח ובעקבות כך פגיעה בתפקוד אשר נשלט מהאזור הפגוע.

הפגיעה באספקת הדם למוח יכולה להתרחש בשל תסחיפים (קרישי דם) שמקורם בלב וכן תסחיפים אשר מקורם בהצרות בעורקי הצוואר בשל הצרות של עורקי הצוואר.

כידוע המוח הינו 'המחשב' אשר שולט על כל פעולה בגופנו ולכן פגיעה בכל חלק של המוח מביאה בהכרח לפגיעה גופנית כלשהי.

למרבה הצער פגיעות רבות בשל אירוע מוחי ניתן היה למנוע אותן בקלות על ידי טיפול רפואי נכון ולעיתים מתברר כי הטיפול אשר ניתן על ידי רופא המשפחה או בבית החולים אינו עומד בסטנדרט ראוי והינו בגדר רשלנות רפואית, כפי שיובהר להלן.

ממחקרים שנערכו לאחרונה מתברר כי למעלה מ- 15,000 איש נפגעים מדי שנה בישראל מאירוע מוחי (שבץ מוחי). על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי מחלת השבץ המוחי הינה הגורם השני במספר לתמותה לאחר מחלות כלי דם ולב והינה הגורם הראשון למצבים של נכות. עוד מתברר כי ממחקרים שנערכו בישראל כי גיל הלוקים באירוע מוחי נמצא במגמת ירידה.

גורמי הסיכון הקלאסיים לפיצוי אירוע מוחי הינם לחץ דם גבוה, יתר שומנים בדם (כולסטרול), סוכרת ועישון.

מתברר כי הן בקרב האוכלוסייה והן בקרב הרופאים קיימת מודעות נמוכה למדי באר לגורמי הסיכון להתפתחות אירוע מוחי וכן באשר לסימנים אשר מעידים על התפתחות אירוע מוחי.

לגורם הזמן בטיפול בשבץ מוחי (אירוע מוחי) יש חשיבות עצומה - כאשר מתגלים הסימנים הראשונים לאירוע מוחי במידה והאדם מגיע בתוך שלוש שעות לטיפול בבית חולים ומאובחן כראוי ניתן לטפל בו בטיפול תרופתי אשר ממיס את הקריש ובתוך כשש שעות ניתן לעבור צנתור דחוף אשר יפתח כלי דם חסום.

הסימנים הקלאסיים של אירוע מוחי : חולשה ולעיתים שיתוק פתאומיים של צד אחד של הגוף הינו הסימן הברור והשכיח ביותר. לעיתים יש גם בעיה בדיבור או ירידה בהבנה, קושי בראייה ובעיה בשווי משקל אף הם סימנים שיכולים להעיד על שבץ מוחי.

כאמור לעיל מאחר ולגורם הזמן חשיבות עצומה בהקטנת או מניעת נזק משבץ מוחי מצופה מרופא סביר כי יכיר את הסימנים האפשריים לאירוע מוחי וכאשר מגיע אליו מטופל עם סימן מחשיד ידאג להפנותו מייד לבית החולים.

במידה ורופא אינו מאבחן חשד לאירוע מוחי על אף קיומם של סימנים מחשידים ובפרט כאשר קיימים גורמי רקע דוגמת יתר לחץ דם או עודף שומנים בדם הרי שיתכן ויגרם למטופל נזק חמור ורב בשל חוסר טיפול במועד. במקרה שכזה יש מקום לבחון אם הטיפול אשר קיבל המטופל הינו סביר ואם אין בטיפול משום רשלנות רפואית.

ממחקרים אחרונים אשר נערכו בישראל מתברר כי גם בבתי חולים קיימת בפועל מודעות מעטה לאבחון אירוע מוחי במועד וחשיבות הטיפול הדחוף בממיס קרישים. על אף שמדובר בטיפול חדשני יחסית אשר אושר לשימוש רק לפני מספר שנים מתברר כי יעילות הטיפול רבה מאד והוא יכול למנוע נכות קשה ואף מוות.

למרות זאת בחלק מבתי החולים לא ניתן הטיפול כמעט והמודעות לשימוש בו נמוכה.
במידה ומטופל מצליח להגיע בטווח של שלוש שעות למחלקת מיון של בית חולים לאחר אירוע מוחי ומתברר כי הוא מתאים לטיפול תרופתי בממיס קרישים ובשל שיקולי מדיניות או חוסר בתקציב הוא לא זוכה לטיפול זה ונגרם לו נזק, הרי יתכן בהחלט כי הוא יוכל לטעון כי הוא זכאי לפיצוי בשל רשלנות רפואית בטיפול.

עוד עולה ממחקרים אחרונים שנעשו בישראל כי בחלק גדול מהמקרים (כ- 60%!) חולים לא עוברים בדיקת דימות של כלי הדם הצווארים בשלב החריף והקריטי של אירוע מוחי אשר יכולה לסייע לאבחון מוקדם וחשוב של הצרות בעורקי הצוואר ולסייע בטיפול מיידי שימנע חזרה של אירוע מוחי.

במידה ומטופל ילקה באירוע מוחי חוזר אשר יחמיר את מצבו או אף חלילה יקטול אותו מבלי שבוצעה לו בדיקה מתאימה לבחינת עורקי הצוואר הרי שיתכן ומדובר במקרה של רשלנות רפואית אשר מחייבת בירור משפטי ומזכה בפיצויים.

המקרה הטראגי של האירוע המוחי של אריאל שרון העלה מעט למודעות הציבורית את נושא השבץ המוחי אולם גם כיום שוב ושוב מתרחשים מקרים בהם לא ניתן למטופל אבחון נכון של חשש לאירוע מוחי על אף סימנים ברורים ולעיתים גם בבית החולים לא ניתן הטיפול המתבקש והחיוני בשל רשלנות רפואית.

במידה ואתה או מי מיקירך עברתם אירוע מוחי ואתם סבורים כי הפגיעה הוחמרה בשל רשלנות רפואית בטיפול מומלץ לפנות לעורך דין אשר הינו בקיא בתחום נזקי הגוף ורשלנות רפואית.

עורך הדין יאסוף את התיעוד הרפואי במלואו ויפנה למומחה רפואי אשר יעריך אם אכן הייתה רשלנות רפואית בטיפול ואם ניתן היה בטיפול נכון אחר למנוע או לצמצם את הנזק שנגרם.

המומחה הרפואי יערוך חוות דעת רפואית אשר על בסיסה תוגש תביעה לבית המשפט. לעיתים יש אף צורך בחוות של מומחה שיקומי לעניין הנזק שנגרם והצרכים השיקומיים בעקבותיו.