מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
מידי יום ביומו מתרחשות בישראל כ- 50 תאונות דרכים, בהן נפגעים כ- 100 בני אדם. לפי הנתונים הפשוטים, מתרחשות בישראל כ- 17,500 תאונות דרכים מידי שנה. מספרם של סך כל הנפגעים בתאונות דרכים בשנה אחת עומד על כ- 37,000 איש, מתוכם כ- 34,000 פצועים המוגדרים כנפגעי תאונות "קלות".
תאונת דרכים "קלה" הינה תאונה שאינה מותירה מום משמעותי, והשפעותיה אף חולפות תוך תקופה קצרה יחסית. לאור ההשלכות המינוריות והפחותות יחסית של תאונת הדרכים הקלה, עשויים מרבית הנפגעים לחשוב - למרבה הצער - כי אין כל הצדקה "להסתבך" בהליכי תביעה מיותרים ולא נעימים, הגוזלים מזמנם. הנפגע חושב לעצמו "בעצם לא ממש נפגעתי בתאונה, ואולי אני אפילו אשם בהתרחשותה - בוודאי שאין לי כל סיבה לבזבז זמן ולחפש פיצויים בעניין".
זוהי טעות משולשת שאסור לעשות.
הטעות הראשונה נובעת מן המאפיינים המיוחדים של תביעות תאונות הדרכים. חשוב להדגיש, כי תביעות בעניין תאונות דרכים - אינן דומות לתביעות נזיקין אחרות. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר נחקק בשנת 1975, קבע מנגנון פיצוי פשוט וחלק שנקרא בלשון המשפטנים "אחריות מוחלטת". משמעותו המעשית של מנגנון זה, הינה כי כל רכב ורכב יהיה מבוטח (ביטוח הקרוי בפי כולנו "ביטוח חובה"), וכל נפגע בתאונת דרכים - יקבל פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מחברת הביטוח הרלוונטית (למעט במקרים חריגים ביותר).
נדגיש, כי לשאלה מי אחראי ואשם בהתרחשות התאונה - אין כל משמעות כאשר מדובר בתאונת דרכים. גם אדם שאשם לחלוטין בגרימת תאונת דרכים שבה נפצע (למשל, איבד שליטה על הרכב והתנגש בעמוד) - יקבל פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מחברת הביטוח של הרכב.
זהו ההבדל המרכזי בין תביעות שעניינם תאונות הדרכים לבין תביעות נזיקין אחרות. ניקח, לדוגמא, תביעה שבמרכזה אדם שנפל מסולם לא תקין בעת עבודתו. על מנת לזכות בפיצוי בתביעה שכזו, על נפגע זה לשאת בנטל ולהוכיח כי מעבידו הוא שאחראי ואשם בתאונה שקרתה לו, וכי הוא עצמו לא אשם בתאונה ולא יכול היה, למשל, להיזהר יותר על מנת למנוע אותה. לעומתו, אדם שנפגע בתאונת דרכים "מדלג" בנוחות ובקלילות מעל שלב זה, ואפילו אם האחריות לתאונת הדרכים רובצת כולה על כתפיו - הדבר אינו רלוונטי כלל, והוא יקבל את מלוא הפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.
כאמור, אנשים רבים אינם מודעים להבדל זה, ומחליטים לוותר מראש על כל פיצוי, רק בגלל החשש שיסתבכו בניסיון להוכיח שהם לא אשמים בתאונת הדרכים, או מתוך מחשבה מוטעית כי הם אשמים בתאונת הדרכים - ולכן אין להם אלא לספוג בעצם את הנזק. כאמור - אלה חששות שווא.
הטעות השניה, נובעת מאי ההבנה של המונח "נזק". הנפגעים בתאונת דרכים קלה סבורים פעמים רבות כי לא נגרם להם נזק גוף כלשהו, ולכן אין גם הצדקה לקבל פיצוי. אלא שהדברים אינם נכונים: למעשה, ניתן לומר כמעט בבטחה, כי אין תאונת דרכים ללא נזק גוף, תהא התאונה קלה ככל שתהא. מניסיוננו עולה בצורה הברורה ביותר, כי אפילו בתאונות דרכים שאירעו למשל במהירות נמוכה מאוד, של קמ"שים בודדים - נגרם נזק לנהג ולנוסעים. גם אם מדובר בכאב קל בצוואר, בכתפיים או בגב - מדובר בנזק בר-פיצוי.
מרבית האנשים אינם מודעים לכך, שגם אם לא הפסידו ימי עבודה, למשל - עדיין ניתן לקבל פיצוי משמעותי בגין ה"כאב והסבל" שעברו בעקבות תאונת הדרכים, אשר עשוי להגיע בנסיבות מסויימות גם לאלפי ש"ח.
גם הוכחתו של נזק שכזה אינה מסובכת, וכל מה שנדרש מן הנפגע בשלב ראשון, הינה פניה לקבלת טיפול רפואי בסמוך לאחר התאונה, תוך תלונה על הכאבים וההגבלות מהן הוא סובל. במקרים לא מעטים קורה גם כי הנזקים הגופניים מתגלים רק מספר שעות לאחר התאונה, ועל כן חשוב בכל מקרה להיבדק ע"י רופא בסמוך לאחר התאונה.
הטעות השלישית הינה, כי הטיפול בתביעת תאונת דרכים גוזל זמן וטרחה מן הנפגע. אכן, הטיפול בתביעת תאונת דרכים דורש זמן והשקעה, אך אין כל סיבה שהנפגע יישא בהם בעצמו. לשם כך בדיוק נקבעו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שיעורי שכר טרחת עורך דין, אשר חברת הביטוח מוסיפה לסכום הפיצוי עבור שכר טרחתו של עורך הדין המטפל בתביעה מטעם הנפגע. כלומר - הנפגע אינו צריך לשאת בעצמו בעלות עורך הדין המטפל בתביעה, כך שאין כל סיבה שלא להעביר את הטיפול בתביעה לעורך דין. נהפוך הוא, לעורך דין העוסק ומתמחה בתחום תאונות הדרכים יש מטבע הדברים ניסיון רב במשא ומתן מול חברות הביטוח, ובהדרכת הנפגע באשר לפעולות הנכונות שעליו לבצע, על מנת לקבל את הפיצוי המירבי האפשרי בגין התאונה.
מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
מידי יום ביומו מתרחשות בישראל כ- 50 תאונות דרכים, בהן נפגעים כ- 100 בני אדם. לפי הנתונים הפשוטים, מתרחשות בישראל כ- 17,500 תאונות דרכים מידי שנה. מספרם של סך כל הנפגעים בתאונות דרכים בשנה אחת עומד על כ- 37,000 איש, מתוכם כ- 34,000 פצועים המוגדרים כנפגעי תאונות "קלות".
תאונת דרכים "קלה" הינה תאונה שאינה מותירה מום משמעותי, והשפעותיה אף חולפות תוך תקופה קצרה יחסית. לאור ההשלכות המינוריות והפחותות יחסית של תאונת הדרכים הקלה, עשויים מרבית הנפגעים לחשוב - למרבה הצער - כי אין כל הצדקה "להסתבך" בהליכי תביעה מיותרים ולא נעימים, הגוזלים מזמנם. הנפגע חושב לעצמו "בעצם לא ממש נפגעתי בתאונה, ואולי אני אפילו אשם בהתרחשותה - בוודאי שאין לי כל סיבה לבזבז זמן ולחפש פיצויים בעניין".
זוהי טעות משולשת שאסור לעשות.
הטעות הראשונה נובעת מן המאפיינים המיוחדים של תביעות תאונות הדרכים. חשוב להדגיש, כי תביעות בעניין תאונות דרכים - אינן דומות לתביעות נזיקין אחרות. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר נחקק בשנת 1975, קבע מנגנון פיצוי פשוט וחלק שנקרא בלשון המשפטנים "אחריות מוחלטת". משמעותו המעשית של מנגנון זה, הינה כי כל רכב ורכב יהיה מבוטח (ביטוח הקרוי בפי כולנו "ביטוח חובה"), וכל נפגע בתאונת דרכים - יקבל פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מחברת הביטוח הרלוונטית (למעט במקרים חריגים ביותר).
נדגיש, כי לשאלה מי אחראי ואשם בהתרחשות התאונה - אין כל משמעות כאשר מדובר בתאונת דרכים. גם אדם שאשם לחלוטין בגרימת תאונת דרכים שבה נפצע (למשל, איבד שליטה על הרכב והתנגש בעמוד) - יקבל פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מחברת הביטוח של הרכב.
זהו ההבדל המרכזי בין תביעות שעניינם תאונות הדרכים לבין תביעות נזיקין אחרות. ניקח, לדוגמא, תביעה שבמרכזה אדם שנפל מסולם לא תקין בעת עבודתו. על מנת לזכות בפיצוי בתביעה שכזו, על נפגע זה לשאת בנטל ולהוכיח כי מעבידו הוא שאחראי ואשם בתאונה שקרתה לו, וכי הוא עצמו לא אשם בתאונה ולא יכול היה, למשל, להיזהר יותר על מנת למנוע אותה. לעומתו, אדם שנפגע בתאונת דרכים "מדלג" בנוחות ובקלילות מעל שלב זה, ואפילו אם האחריות לתאונת הדרכים רובצת כולה על כתפיו - הדבר אינו רלוונטי כלל, והוא יקבל את מלוא הפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.
כאמור, אנשים רבים אינם מודעים להבדל זה, ומחליטים לוותר מראש על כל פיצוי, רק בגלל החשש שיסתבכו בניסיון להוכיח שהם לא אשמים בתאונת הדרכים, או מתוך מחשבה מוטעית כי הם אשמים בתאונת הדרכים - ולכן אין להם אלא לספוג בעצם את הנזק. כאמור - אלה חששות שווא.
הטעות השניה, נובעת מאי ההבנה של המונח "נזק". הנפגעים בתאונת דרכים קלה סבורים פעמים רבות כי לא נגרם להם נזק גוף כלשהו, ולכן אין גם הצדקה לקבל פיצוי. אלא שהדברים אינם נכונים: למעשה, ניתן לומר כמעט בבטחה, כי אין תאונת דרכים ללא נזק גוף, תהא התאונה קלה ככל שתהא. מניסיוננו עולה בצורה הברורה ביותר, כי אפילו בתאונות דרכים שאירעו למשל במהירות נמוכה מאוד, של קמ"שים בודדים - נגרם נזק לנהג ולנוסעים. גם אם מדובר בכאב קל בצוואר, בכתפיים או בגב - מדובר בנזק בר-פיצוי.
מרבית האנשים אינם מודעים לכך, שגם אם לא הפסידו ימי עבודה, למשל - עדיין ניתן לקבל פיצוי משמעותי בגין ה"כאב והסבל" שעברו בעקבות תאונת הדרכים, אשר עשוי להגיע בנסיבות מסויימות גם לאלפי ש"ח.
גם הוכחתו של נזק שכזה אינה מסובכת, וכל מה שנדרש מן הנפגע בשלב ראשון, הינה פניה לקבלת טיפול רפואי בסמוך לאחר התאונה, תוך תלונה על הכאבים וההגבלות מהן הוא סובל. במקרים לא מעטים קורה גם כי הנזקים הגופניים מתגלים רק מספר שעות לאחר התאונה, ועל כן חשוב בכל מקרה להיבדק ע"י רופא בסמוך לאחר התאונה.
הטעות השלישית הינה, כי הטיפול בתביעת תאונת דרכים גוזל זמן וטרחה מן הנפגע. אכן, הטיפול בתביעת תאונת דרכים דורש זמן והשקעה, אך אין כל סיבה שהנפגע יישא בהם בעצמו. לשם כך בדיוק נקבעו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שיעורי שכר טרחת עורך דין, אשר חברת הביטוח מוסיפה לסכום הפיצוי עבור שכר טרחתו של עורך הדין המטפל בתביעה מטעם הנפגע. כלומר - הנפגע אינו צריך לשאת בעצמו בעלות עורך הדין המטפל בתביעה, כך שאין כל סיבה שלא להעביר את הטיפול בתביעה לעורך דין. נהפוך הוא, לעורך דין העוסק ומתמחה בתחום תאונות הדרכים יש מטבע הדברים ניסיון רב במשא ומתן מול חברות הביטוח, ובהדרכת הנפגע באשר לפעולות הנכונות שעליו לבצע, על מנת לקבל את הפיצוי המירבי האפשרי בגין התאונה.
מאת עו"ד לירון אברבך, טל': 0509533502, lironab@gmail.com
עורך דין לירון אברבך, מוסמך (בעל תואר שני) במשפטים, מתמחה בדיני נזיקין (תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית), דיני מקרקעין, צוואות וירושות, וכן במשפט פלילי וצבאי.
ליצירת קשר -
טלפון: 050-9533502
דוא"ל: lironab@gmail.com
ליצירת קשר -
טלפון: 050-9533502
דוא"ל: lironab@gmail.com
