הטיפול בדלקות ומחלות חום 

מאמר זה ינסה להרחיב את המחשבה על דלקות ומחלות חום ויפרט על הגישה ההומאופתית ועל דרכי הטיפול שהיא מציעה.

מהי דלקת באופן כללי?

מקורו של המושג דלקת הוא במילה דליקה, כמו בשריפה או בעירה. הקשר בין המילה לתופעה ברור- חום נוצר במקום הדלקת כשהיא מקומית, ובדלקת כללית החום מפושט בכל הגוף. דלקת אמיתית נובעת מתגובה של מערכת החיסון.
התהליך הדלקתי מתרחש בכמה שלבים. להלן תיאור מופשט של דלקת זיהומית:
* תאי מערכת החיסון אשר פוגשים ראשונים את הגוף הזר נמצאים בעור וברקמות חיצוניות אחרות, אשר דרכן פולש הפתוגן (חיידק, נגיף, פרזיט..).
* תאי הדם הלבנים הללו מנסים להילחם בפתוגן, בעיקר על ידי בליעת הפתוגן והשמדתו. במקביל הם מושכים תאי דם לבנים אחרים אל מקום הזיהום.
* תאי המערכת החיסונית הנלחמים במקום מפרישים חומרים הגורמים להרחבת כלי הדם המובילים לאזור בכדי להגביר את כמות תאי מערכת החיסון המגיעים ואת כמות החמצן ולעומת זאת, כלי הדם היוצאים מהאזור מתכווצים.
* פעולת זו גורמת לאדמומיות האופיינית לדלקת. התכווצות כלי הדם היוצאים מהאזור גורמת לעלייה בלחץ הנוזלים ולנפיחות. כתוצאה מזאת מופעל לחץ על חיישני הכאב במקום.
* חומרים אחרים המופרשים מתאי מערכת החיסון מורים למוח להעלות את טמפרטורת הגוף בכללותו. יש סבירות גבוהה שפעולה זו נעשית על מנת להגביר את יעילות המלחמה של הגוף בפתוגן, מכיוון שזה, אינו בנוי להתקיים בטמפרטורה הגבוהה מחום הגוף הרגיל.
* בזיהום ממקור חיידקי יכולה להווצר מוגלה, המורכבת מחיידקים ותאים מתים, תאי דם לבנים ועוד חומרים שונים..שאריות מזירת הקרב.

עכשיו, משהבנו מההסברים הנ"ל שהתהליך הדלקתי הוא בעדנו ולא נגדנו, נוכל להרחיב ולדון בנושא.

מהי אנטיביוטיקה?

הגדרה של האתר .infomed. :
קבוצת תרופות המסוגלות לקטול או לעכב צמיחה של מיקרואורגניזמים. הן משמשות לטיפול בזיהומים שנגרמים על-ידי מיקרואורגניזמים הרגישים להן, בדרך-כלל חיידקים או פטריות. תרופות אנטיביוטיות עלולות לשנות את הסביבה המיקרוביאלית התקינה של הגוף (לדוגמה, במעי, בנרתיק ועל פני העור) על-ידי קטילת קבוצות של אורגניזמים לא מזיקים, ובכך עלול לגרום לזיהומים בגלל צמיחת-יתר של אורגניזמים עמידים. תופעה זו נצפית יותר עם תרופות אנטיביוטיות בעלות טווח פעולה רחב (כלומר, פעילות נגד מיגוון רחב של אורגניזמים). כמו-כן עלולה להתפתח עמידות של מיקרואורגניזמים לאנטיביוטיקה. במקור הופקו תרופות אנטיביוטיות ממיקרואורגניזמים, אך כיום רובן מיוצרות באופן סינתטי.

על הפתוגנים הקרויים וירוסים היא אינה עובדת. עובדה זו משאירה את הדלקות או המחלות ממקור וירלי ללא תשובה 'אמיתית' של הרפואה הקונוונציונלית.


הסידרה "כל האמת על האנטיביוטיקה" כבר הספיקה להבהיל את כולנו, אך יש טעם לחדד ולהטעים את ההבנה שלנו לגבי השימוש באנטיביוטיקה.

לכל אנטיביוטיקה תופעות לוואי משלה. פרט לתופעות הלוואי ולתהליך ההסתגלות המדובר של החיידקים לסוגי האנטיביוטיקה הנפוצים, הדבר שהכי חשוב להבין לגבי טיפול אנטיביוטי לדלקות הוא שחוץ מזה שהיא מחזקת את החיידקים, היא גם מחלישה את האדם.
מי מאיתנו לא נתקל בסיפורים על דלקת עקשנית במיוחד שחזרה ללא הרף גם לאחר שטופלה באנטיביוטיקה?.
האנטיביוטיקה גם מחלישה את הגוף וגם מנוונת את המערכת החיסונית שהאנטיביוטיקה עובדת במקומה.

משל: מערכת החיסונית היא צבא ההגנה. החיידק/וירוס הם מחבלים. האנטיביוטיקה יכולה להיות לצורך העניין מערכת טילים ממוקדת שמזהה ותוקפת את המסתננים.
אם לפני מערכת הטילים המשוכללת הצבא הצליח לטפל במחבלים רב הזמן בהצלחה, חוץ מבמקרים יוצאי דופן, וזאת הודות לאימונים ולתרגול בפועל, כעת, חיילי הצבא 'שוכחים' את העבודה ומתנוונים.
בפעם הבאה שצבא עויין יתקוף את המדינה, הוא ימצא צבא מקומי מנוון, חלש ובלתי אפקטיבי. חוץ מזה, המחבלים כבר הצליחו לאתר דרכים מתוחכמות יותר להסתנן למערכת וכעת צריך נשק משוכלל יותר.

אינני טוענת חלילה שהאנטיביוטיקה רעה משחר נעוריה, היא הלא הצילה מיליונים מדלקות מסוכנות. אולם באמת עדיף להשאיר אותה כנשק הסופי ובלית-ברירתי לדלקות ששום דבר אחר לא הצליח לרפא אותן.

ההומיאופתיה

לא היה עדיף לכולנו לו ידענו שיש מענה אחר למחלות זיהומיות פרט לאנטיביוטיקה. ולא רק למחלות ממקור חיידקי אלא גם למחלות ממקור נגיפי. ולא רק מענה מוגבל ומזיק, אלא מענה כזה שיכול לתרום לגוף האנושי גם לטווח הרחוק?
החדשות הן, שההומיאופתיה יכולה לרפא דלקות גם ב'זמן אמת' וגם למנוע אותן בטווח הרחוק.

דוגמאות לדלקות: גרון, דרכי השתן, אוזניים, ברונכיט, ריאות, קרום המוח, עיניים, כבד וכו....

ההומיאופתיה מכירה בחשיבות התהליך הדלקתי כחלק מדרך ההתמודדות של הגוף לטפל בפתוגן שחדר אליו. המטרה של הטיפול ההומיאופתי היא להפוך את התהליך הדלקתי של הגוף לקצר ואפקטיבי. כזה שיחסל את החיידקים/נגיפים וישאיר את הגוף חזק ומוכן למתקפה הבאה.
כמובן שאם האדם חזק יותר ומערכת ההגנה שלו אפקטיבית יותר, הוא יאפשר לפחות פתוגנים לחדור אליו ולהשפיע עליו. זו מטרתה של ההומיאופתיה.
המצב האידאלי הוא שהאדם יהיה חולה אחת להרבה זמן (הרצה חיונית ובלתי נמנעת של המערכת החיסונית) ושהמלחמה שלו תהיה קצרה ויעילה.

ומה לגבי חום?

רבים המסכימים (גם רופאים קונוונציונליים) שחום הוא תופעה המשרתת את מלחמתו של הגוף, ולא הדבר בו צריך להילחם. הכוונה היא שהחום והתהליך הדלקתי כשלעצמו איננו מסוכן, נהפוך הוא, יש לעזור ולתמוך בהליך זה.
פעמים רבות ניתן לראות שאם נותנים הרבה תרופות מורידות חום, מהלך המחלה מתארך ומלחמתו של הגוף היא פחות יעילה. מורידי החום מדכאים את התהליך ובכך גורמים למערכת החיסונית לפעול בפחות יעילות. בד"כ ניתן לראות שהגוף מתעקש להעלות חום אחרי מתן התרופה, ולא בכדי, הוא עושה זאת בכדי שיוכל להשלים את מלחמתו בפתוגן.
לכן, אין סיבה טובה להתרגש מהחום עצמו ואף מגובהו. רופאים רבים אומרים שאם החולה נשאר במצב חיוני יחסית, בוודאי ובוודאי שאין לחשוב על הורדת החום. הלא יש ילדים שגם בארבעים מעלות חום נשארים חיוניים ומתקשרים.
כשהחולה נמצא עם חום גבוה מאוד הכולל הזיות או פרכוסים (דבר נדיר המופיע בד"כ אצל ילדים או מבוגרים הנוטים לבעיות נוירולוגיות), כשהוא תשוש עד כדי חוסר תקשורת מחולשה ומחום כדאי להוריד את החום בכדי להקל על סבלו של החולה. מצב כזה מצריך טיפול (הומיאופתיה היא אפשרות), מכיוון שהגוף לא נראה חזק מספיק בכדי להתגבר לבדו עם החיידק/נגיף.

מתי להגיע לטיפול?

ניתן להגיע בזמן הדלקת עצמה או בין הדלקות החוזרות. ההתייחסות של ההומאופת תהיה שונה בשני המקרים. במקרה של דלקת התרופה ההומאופתית תותאם למצב המיוחד שהחולה שרוי בו - סוג החום, ההתנהגות, אופי הכאבים והמיקום וכו'... להומאפתים יש תרופות רבות למצבי דלקת שונים ומשונים ויש לערוך התאמה בין המצב המדוייק לתרופה. המטרה תהיה לגרום לגוף להתגבר על הדלקת לבד ובמהירות.
אם המטופל מגיע לטיפול במצב בריאותי רגיל, שלא בדיוק במצב של דלקת, המטפל יתאים לו תרופה 'כרונית', זאת אומרת כזו שמתאימה למאפיינים שלו, לא במצב דלקתי, כגון: איפיונים גופניים, היסטוריה רפואית, קווי האופי וכו'. במקרה זה המטרה תהיה שיפור מצב הבריאות הכללי וטיפול מונע בהקשר הדלקתי.

דוגמאות למחלות חום שתרופות הומיאופתיות יכולות לטפל בהם:

שם התרופה:aconite:
תתאים למקרים שבהם החום מטפס מעלה במהירות, במיוחד לאחר חשיפה עזה לקור ולרוח. חום שעולה בעיקר בערב או בלילה. צמרמורות. החולה ירגיש רע אם יחשוף לאויר איבר מגופו, הוא אינו רוצה שיגעו בו מחשש לכאב. החולה יחוש צמא רב. האישונים יכולים להיות מוקטנים. תהיה רגישות לאור. אוזניים חמות ואדומות. דפיקות לב בזמן החום.
ההתנהגות הכללית תהיה מרוגשת, החולה יכול לחוש חרדה וחוסר מנוחה מייסרים. פוחדים למות, יכולים להיות עצובים ולבכות.
התרופה מתאימה לטיפול בסוגי הדלקות הבאות: שנית, שפעת, דלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן ובחום המתפתח לאחר שוק או טראומה.

שם התרופה bryonia:
תתאים למקרים בהם החום מתפתח לאט וגבוה, הדלקת תהיה מאוד כואבת, היכן שתהיה. החולה ירגיש רע בכל תזוזה הכי קטנה וירצה לשכב בשקט ללא הפרעה. חום שמתחלף בצמרמורות. חום יבש ללא זיעה. חום שעולה במיוחד בשעה 21:00 בערב. עם כל גל של חום קיימת הרעה במצב החולה. צמא רב וצורך בשתיה מרובה. כאב ראש שמלווה את החום. פנים אדומות בשלב החום. כאבים בגפיים בזמן החום.
החולה יכול להיות מרוגז ועצבני ולא מעוניין שיתקרבו אליו או יפריעו לו. יכול להיות דליריום בזמן החום.
מתאימה לדלקות הבאות: חום עם פריחה, חום המלווה דלקת ממושכת, טיפוס, דלקת של הקרומים בגוף (מוח, ריאות), שפעת, ברונכיט ועוד.

שם התרופה gelsemium:
תתאים למקרים של חום המלווה בתשישות ורעד. צמרמורות שעולות ויורדות בגב. חום שמתחלף בצמרמורת, או חומים ארוכי טווח שלא יורדים. חום שעולה במיוחד אחר הצהריים. החולה יהיה תשוש ורדום רב הזמן. רעדות קשות וצורך שיחזיקו אותם. חוסר צמא בזמן החום. פנים אדומות ועפעפיים צנוחות. בקושי קמים מן המיטה ומחזיקים את הראש. ראיה לא ברורה בזמן החום. יכולה להיות השתנה בלתי נשלטת בזמן החום. גפיים כבדות ודואבות.
תתאים למצבים הבאים: פריחות, טיפוס, מחלות חום לסירוגין, שפעת ולדלקות מסוגים שונים

שם התרופה pulsatilla:
תתאים למצבי חום ללא דפוס קבוע. הסימפטומים יהיו חזקים. הרעה בשעות הערב. צורך והטבה ברורה מאויר צח ופתוח. חום שמתמקד בחלק הגוף העליון. חום עם הזעה בלילה. הרעה מחום ומכיסוי. הטבה מרחצה קרירה וטיולים או ישיבה בחוץ. חוסר צמא בולט. עיניים דומעות בשלב החום.
ההתנהגות תהיה מאופיינת בפחד להיות לבד ורצון שמישהו ישב לידם, ירגיע וילטף. רוצים שיחזיקו אותם על הגוף או היידים. חוסר מנוחה שמלווה את החום.

שם התרופה :Chamomilla
תתאים למקרים של חום, במיוחד בילדים. יכול להיות חום המתבטא יותר בצד אחד של הגוף. או יותר בצד הקדמי או האחורי. יכול להיות חום גבוה ממושך, ללא הפוגות. רעדות עם החום. חום שעולה לאחר כל שלב הזעה. יכולה להיות זיעה מרובה בחלקים המכוסים. יכולה להיות לחי אחת אדומה והשנייה חיוורת. זיעה בפנים בזמן החום. כאב גב בזמן החום.
ההתנהגות הכללית תהיה מרוגשת, עצבנית וקפריזית ומאפיין חשוב נוסף בילדים הוא הצורך להיות על ידיהם של ההורים כל הזמן!.

אלו רק 5 דוגמאות מני רבות. בהומיאופתיה יש כמה עשרות טובות של תרופות למצבי דלקת שונים.
הדוגמאות מראות את הגיוון הרב והשוני הקיים בין מצבי חולי הבאים לידי ביטוי באופנים שונים ומיוחדים.

בשום אופן אין להתייחס לדוגמאות אלו כהמלצה לטיפול. בכל מקרה יש להתייעץ עם הומאופת מוסמך לפני לקיחת תרופה הומאופתית.