על חשיבותו של הידע ועל חיכוך טכנולוגי (ב) 

כפוף להנחת היסוד שאי אפשר לעשות דיאטה לאף אחד, דהיינו לא ניתן לשכנע לנהל את משאבי הידע הארגוניים והנושא או קיים בתרבות הארגונית או שלא, אז כפוף לזה, נניח ויש ארגון בו מתקיימת תרבות ארגונית של אמון, שיתוף בידע, עבודת רשת וכאלו.

המחקרים מראים [בדרך כלל זה ביטוי שבא להגיד עכשיו אני הולך לשקר .... אבל יש באמת מחקרים כאלו ומי שמעוניין יכול לפנות אלי לקבלת רשימת מקורות], כאמור, המחקרים מראים שביישום של טכנולוגית מידע בארגון, המון !!!! ..... מהפרוייקטים נכשלים.

ישנם לכך הסברים שונים המנסים לאפיין ולהגדיר את הגורמים לחוסר תיאום בין התהליכים הניהוליים ומערכות מידע שעלולים לבלום את פתרונן של בעיות בתהליך הניהולי. למשל: קושי בתיאום בין מערכות המידע לתהליכי העבודה עלול לנבוע מהתנגדות הנוצרת מהכורח להתאים את תהליכי העבודה הארגוניים לדרישות של תוכנה. כתוצאה מכך, הערכות שונות לגבי יכולת הארגון לנהל במתואם את תהליכיו עם מערכות מידע מציינות כי לפחות כ- 50% ממערכות המידע לא עומדות בציפיות הארגון ולמעלה מ- 40% של פרוייקטים בתחום מערכות מידע ננטשים עוד לפני יישומם. כמות הפרוייקטים המדוייקת או אומדן האחוזים פחות חשוב לדיון זה מאשר המסר הברור שהרבה מאד פרוייקטים של פיתוח מערכות מידע אינם מגיעים לידי גמר.

קושי אחר הגורם לחוסר תיאום נובע מרצון ההנהלה הבכירה להימנע מסיכון. דווקא החשש מסיכון מכוון את מקבלי ההחלטות לנסות לאתר מראש את כל הדרישות ממערכות מידע, לנסות להבטיח ולכסות את כל גורמי הסיכון, וכך הם גורמים לחוסר גמישות של מערכות המידע. קיבוע הדרישות בשלב התחלתי מוקדם של פיתוח מערכות המידע, הזמן שלוקח להביא את הפרוייקט לידי גמר והשינויים בסביבה העסקית עלולים לגרום לכך שמערכות מידע חדשות שפותחו אינן מתאימות ואינן מתואמות עם התהליכים הניהוליים. כאשר למעשה, העיצוב הסופי של התהליכים נדרש דווקא בשלבים האחרונים של התיאום.

בסקירה הכללית הקיימת בספרות על בעיות של התאמה ושילוב של מערכות מידע בארגון, מקובל לחשוב כי גורמים חיוניים לתיאום בין התהליכים הניהוליים ומערכות מידע נשענים ברובם על מושגים סוציו-ארגוניים מהסוג של: תמיכת ההנהלה הבכירה, מודעות המשתמשים והיכולת לבנות תקשורת בונה ביניהם, עדכון אמין של הנתונים, רמת ההשענות על יועצים חיצוניים, רמת ציפיות לא רציונאלית וכדומה. לכן, כאשר מערכות מידע אינן מצליחות לעבוד במתואם עם התהליכים הניהוליים למרות שטכנולוגיה בת יישום, קיימת נטייה לראות את הסיבה לכך בתמיכה ארגונית מועטה.

גורמים נוספים המוזכרים במחקרים השונים הם החסמים בתהליכים הניהוליים הקיימים בכל ארגון. חסמים כאלה עלולים להיווצר בגלל הדרישה לשיתוף בין שחקנים הרואים את העולם באופן שונה זה מזה. התוצאה הנפוצה היא שעימותים רעיוניים הופכים למחלוקות אישיות והתיאום מתערער. נקודת מבט שונה במקצת על החסמים עולה מהתפיסה שלפיה חסמים קיימים לא בגלל שמנסים למדר מידע מהמשתתפים, אלא להפך, בגלל שנמנעת מהעובדים האפשרות להשתתף באופן פעיל בניהול התהליך.

הגישה המעבירה את מירב כובד האחריות לרכיבים הסוציולוגיים בארגון נשענת בעיקרה על התפיסה שקבלת החלטה ארגונית היא תהליך יזום של מקבלי ההחלטות השונים. זהו תהליך התלוי באנשים המשתתפים בו. מכיוון שבמקרים רבים התפיסות בניהול העסקי פותחו ויושמו במטרה לנצל ולנטר הזדמנויות חיצוניות כמו שווקים או לקוחות חדשים, לא הוקדשה תשומת הלב הראויה לניטור של הזדמנויות פנימיות בארגון. הזדמנויות כגון אלו נובעות מתיאום בין תהליכים ניהוליים לבין מערכות מידע.
קיים חוסר איזון בספרות בהתייחסות לתהליכים ניהוליים ולמערכות מידע. הוא נובע מהבדלי תפיסה, הבדלי שפה והבדלים בסדרי העדיפויות של כל אחד מהתהליכים. בעולם התהליכים הניהוליים ישנה לוגיקה ושפה המיוחדים לכל ארגון. מכאן עולה מכשול ליצירת מערך כללי ומקובל של משתנים שיאפשר למפות, למדוד ולאפיין את התהליך הניהולי. לעומת זאת, בעולם מערכות המידע קיימת שפה מקובלת.

הדיון בנושא בספרות מתמקד במערכות המידע עצמן, תוך התעלמות מהסיבוכיות של התהליך הניהולי. אבל, ההתמקדות רק במערכות מידע יוצרת מספר קשיים. למשל, ההנחה שאנשים בארגון יעשו שימוש במידע העומד לרשותם אם הידע הקיים יהפוך לנגיש יותר, היא הנחה לא מוכחת ולעיתים איננה תואמת את המציאות. בייחוד לאור העובדה שרוב המנהלים סובלים ממילא מעודף בנתונים ובמידע.

ולבסוף חשוב מאד לזכור כל הזמן שהארגון כיום הוא מערכת דינמית המאופיינת בסיבוכיות רבה. זאת מוגדרת כהתנהגות של מערכת מסתגלת, הבנויה ממרכיבים הנמצאים בקשרי גומלין, מצייתים לחוקים, מחליפים השפעות עם הסביבה הפנימית והחיצונית ומשנים את הסביבה בה הם פועלים במידה רבה על ידי פעולותיהם הפשוטות. הסיבוכיות גבוהה יותר כאשר מספר קשרי הגומלין של מרכיבי המערכת גדול יותר. לכן, ככל שמנסים לחבר לרשת הארגונית יותר ויותר מרכיבי הארגון אבל בהתבסס על מבנה ארגוני ניאו-פיאודלי, היררכי ומיושן, אין להתפלא כי לא מצליחה להתפתח הרמוניה בין הטכנולוגיה לתהליכי העבודה האנושיים.