חקר הטלפתיה
טלפתיה הינה תופעת-טבע שהמדע אינו יודע אם להכיר או לא להכיר בה. קיימות עדויות אין ספור לקיומה של טלפתיה: בין זוגות תאומים, בין קרובי משפחה, בין אוהבים, במקרים בהם הורה חש באסון שקרה לילדו ברגע האסון עצמו, ועוד. לא ניתן גם להתעלם מיכולות של אנשים בעלי כישורים טלפתיים יוצאי דופן.
הדימוי הנמוך של חקר הטלפתיה כמדע
מחקרים רבים נעשו ונעשים ע"מ ללמוד ולהכיר תופעה זו, כולל ע"י מוסדות מדעיים, כגון אוניברסיטאות. עם זאת סובל חקר הטלפתיה, כמדע, מדימוי נמוך ומתקציבים זעומים, וזאת ממספר סיבות:
א. הטלפתיה מקוטלגת כתופעה על חושית ועל טבעית (פאראנורמלית) ביחד עם תופעות על חושיות פחות אמינות מבחינה מדעית, כגון "ראיה בהירה" (CLAIRVOYANCE), ראיית העתיד, קשר עם עולמות אחרים, טלקינזיס ותופעות אחרות "החוצות את הזמן והמרחב".
ב. גם המדענים המאמינים בקיומה של טלפתיה מתייחסים אליה כאל אמצעי תקשורת פרימיטיבי, הקיים אולי בין בעלי חיים ושהיה קיים אולי בין בני האדם בטרם התפתחה שפת הדיבור. לבלבול ביחס אל הטלפתיה תורמת בוודאי הסתירה לכאורה בין שני הנימוקים הללו, כאשר אחד רואה בה משהו רוחני וספיריטואלי והאחר רואה בה משהו פרימיטיבי וחייתי.
ג. העובדה שקוסמים ושרלטנים למיניהם משתמשים בטלפתיה באופן מאחז עיניים, אף היא אינה מוסיפה לאמינותה המדעית.
חקר הטלפתיה עד כה
במהלך 120 השנים האחרונות כל המחקרים בתחום הטלפתיה נעשו ע"י בדיקת הקשר בין מוח אדם אחד למוח או למוחות של אנשים אחרים. נעשו בדיקות ע"י נסיונות לשדר ולקלוט סמלים המופיעים על גבי קלפים, תמונות וציורים, קטעי מוסיקה וכד'. נעשו ניסיונות שידור לאנשים בשנתם או מאנשים שנותקו מכל הפרעה סביבתית. ניסיונות חדשים יותר נעשו תוך שימוש במכשירים הבודקים את גלי המוח כגון E.E.G.. כל הממצאים לא היו מכריעים.
חקר גלי המוח
להבדיל מחקר הטלפתיה, חקר המוח והגלים החשמליים שלו קיבל תנופה בשנים האחרונות. עם המצאת מכשירי ההדמיה השונים, היכולת לקלוט את האותות החשמליים של המוח ולנסות לפענח אותם, הולכת ומשתכללת. בשלב הראשון נעשו ניסיונות ע"י החדרת רכיבים דקיקים למוחם של קופים וקליטת אותות המוח שלהם באופן שאפשר להם לשלוט בזרועות רובוטיות באמצעות שימוש במחשבות בלבד. הקופים התרגלו לזרועות אלה עד שהתייחסו אליהן כאל חלק מגופם. אלקטרודות הושתלו גם במוחם של בני אדם, דבר שאפשר לבצע פעולות באמצעות המחשבה בלבד. השלב הבא במחקר היה באמצעות חיישנים בלתי פולשניים, הצמדת אלקטרודות למוח בעזרת קסדה. באופן זה הצליחו מטופלים להניע, בכוח מחשבתם, סמן על צד מחשב. במקביל חלה התקדמות ביכולת לפענח חשיבה באמצעות גלי המוח. מכשיר ה- MRI מאפשר לראות זרימת דם מוגברת לאזורים זעירים במוח ולדעת אילו אזורים אחראים על אילו פעולות. ניתן כיום לאבחן אותות חשמליים מהמוח ברמה של ידיעה אם הנבדק חשב להזיז את יד ימין או יד שמאל. הצבא האמריקאי במחקריו מפתח את הרעיון לפיו חיילים יוכלו לתקשר זה עם זה במהלך קרב, במחשבות בלבד, כאשר מערכת זיהוי הצמודה לראשו של החייל תוכל לפענח את המחשב ולהעבירה למערכת מקבילה אצל חיילים אחרים, שתעבירה ישירות למוחם.
למרות שמדובר בחקר גלי המוח ובמעין "העברת מחשבות" מאדם לאדם, אין מדובר כאן כלל בחקר הטלפתיה.
חקר הטלפתיה עצמה נדחק לקרן זוית בשל הדימוי הנמוך שלה, כאמור, וגם בשל התחושה לפיה, כביכול, הטלפתיה איננה רלבנטית כלל כיום. אם ניתן לחקור ישירות את המוח ולפענח את מחשבותיו, מצד אחד, ומצד שני יש כיום אמצעי תקשורת הרבה יותר משוכללים, אמינים, מדויקים וחדישים מטלפתיה, מדוע בכלל יש צורך לחקור אותה?
כפי שיובהר להלן, בהמשך, גישה זו מוטעית והטלפתיה יכולה להוות כלי שימושי ויומיומי, אם כי לא בין אדם לאדם ישירות, אלא בין אדם למכונות ומכשירים.
יתרון המכשיר כאמצעי לקליטת טלפתיה
המוח האנושי, כמכשיר קליטה של טלפתיה, לוקה ב"חסרונות" בהשוואה למכשיר קליטה לא אנושי. על המוח להתמודד עם הבעיות והתפקודים של נושאו והוא לא יוכל לעשות זאת אם יהיה "חשוף" ל"רחש" הטלפתי הסובב אותו, כשם שהמוח ההכרתי לא יוכל לתפקד אם יאלץ גם לשלוט ולפקח על כל המערכות האוטונומיות של הגוף. קיימים, על כן, שני מסננים עיקריים החוסמים מעבר שדרים טלפתיים להכרה שלנו. המסנן הראשון הוא המסנן התת הכרתי שאינו מאפשר לכל שדר להיכנס לתת ההכרה שלנו, אלא רק לשדרים רלבנטיים (דומה הדבר לאדם הנמצא באולם רוחש רעש של דיבורים של בני אדם רבים והוא שומע רק קול מוכר, הפונה אליו, ומתעלם מיתר הקולות שמסביב).
המסנן השני הוא המסנן של ההכרה. לא כל מסר טלפתי שמגיע לתת ההכרה עובר להכרה. גם זה שעובר להכרה מתקבל בצורה עמומה ומתערבב עם יתר המחשבות, בלא לדעת שמקורו טלפתי. המסננים הללו הינם חזקים ביותר, שכן בלעדיהם לא נוכל לתפקד כלל, ותפקידם גם למנוע השתלטות של מוח אחר על מוחנו.
לעומת המוח האנושי, מכשיר הקולט ומפענח גלי מחשבה טלפתיים יהיה משוחרר מהמסננים ומהחסמים הללו ויוכל לקלוט כל שדר טלפתי שיכוון אליו בצורה קלה ושוטפת. גילוי מכשיר קליטה כזה יכול להיות שימושי מאוד. במקום כל מתקני השלט-רחוק למיניהם, ניתן יהיה להפעיל מכשירים במבט עין מרוכז. במקום לגעת במסך המחשב, ניתן יהיה להפעילו ע"י מבט מאומן בנקודה הרצויה. ניתן יהיה לפתוח דלתות וכניסות באמצעות הוראה מוחית שתעבור דרך העין. אין מדובר כאן בטלקינזיס, למרות שהרושם הוא שהדברים מופעלים מרחוק בכוח המחשבה. הדבר נשמע היום פנטסטי, אך מי שהיה שומע לפני 100 שנים שניתן לראות ולדבר עם כל אדם בכל נקודה בעולם באמצעות קופסא קטנה היה מתייחס לכך יותר בספקנות ובביטול.
גם בשידור מחשבותינו יש מסננים. הרי לא נרצה שכל אחד ידע על מה אנחנו חושבים. זו אחת הסיבות לכך ששדרים טלפתיים מופנים לאנשים קרובים או אהובים. עם זאת ניתן לאמן את המוח לשדר הוראות טלפתיות מועילות למכשיר או למכונה, כפי שאנשים בעל כישרונות טלפתיים יוצאי דופן יכולים לעשות כיום לבני אדם.
הרחש הטלפתי
רובו המכריע של הידע הקיים כיום על טלפתיה מבוסס על התנסויות אישיות. המשך חקר הטלפתיה משול לחריש על קרקע בתולה ללא הכלים המתאימים. על סמך ההתנסויות והידע הקיים ניתן להציג את התיאור דלקמן על אופיה של הטלפתיה. מחקרים עתידיים יוכלו לאמת או לסתור תאור זה ולקדמנו הלאה ע"י מתן הערכות נוספות, שייסתרו או יאומתו בהמשך.
על סמך הידע הקיים ניתן להסיק כי שדר טלפתי הינו עפ"ר ספונטני, יוצא מתת ההכרה ונקלט ע"י אנשים קרובים. לשדרים הטלפתיים יש עוצמות שונות, כאשר העוצמה הגבוהה ביותר היא של אדם הנתון בסכנת חיים, או לפני מותו, המופנה להורהו. ידועים מקרים רבים של אם שחשה את מות בנה ברגע מותו. קיימת טלפתיה של רעיונות, מספרים, קטעי מוסיקה או רגשות. סוג הטלפתיה הינו בהתאם לתכונותיו או כישוריו של האדם המשדר או הקולט. יתכן שקיימים תדרים שונים של טלפתיה.
השדר הטלפתי אינו בגדר קרן העוברת ממוח למוח (דוגמת קרן לייזר), אלא בצורת גלים מתפזרים (כמו קרני רדיו). עם זאת הקליטה הטובה ביותר היא של שדר המכוון לאדם ספציפי. רוב רובם של השדרים אינם נקלטים כלל בשל החסמים והמסננים שפורטו לעיל. מה שנקלט מהווה אחוז קטן ביותר ממה שמשודר וגם זה מסונן ברובו ע"י ההכרה. טלפתיה טובה קיימת בין שני אנשים היושבים ומשוחחים זה מול זה ויש ביניהם "כימיה". לעיתים האחד אינו צריך להשלים את המשפט כאשר הצד האחר "קלט" כבר את הרעיון, ולא מתוך ניחוש או חוכמה. הטלפתיה "משמנת את גלגלי השיחה", מבלי שאנחנו אפילו מודעים לכך. לעיתים אדם אומר בפיו עניין אחד, אך משדר באופן תת הכרתי וטלפתי דבר אחר, והמשוחח עמו קלט, בלא מודע, דווקא את המסר הטלפתי.
את הרחש הטלפתי הזה, שמוחנו אינו מסוגל ואינו רוצה לקלוט, למזלנו, יכול מכשיר לקלוט. אין צורך איפא כלל בניסויים בין מוח למוח כדי לגלותו, אלא למצוא מכשיר שיוכל "להאזין" ולקלוט את הרחש הטלפתי הקיים.
מאחר שהחוקרים עד כה התמקדו בחקר הקשר בין מוח למוח ואולי סברו בטעות שמדובר בקרן העוברת ממוח למוח, ספק אם נעשה נסיון של ממש לאתר את הקרינה הטלפתית. מכל מקום, העובדה שהיא לא נתגלתה עד כה, אין משמעותה שאין היא קיימת, כשם שהעובדה שגלי הכבידה טרם פוענחו, אין משמעותה שאין כבידה.
טלפתיה הינה תופעת-טבע שהמדע אינו יודע אם להכיר או לא להכיר בה. קיימות עדויות אין ספור לקיומה של טלפתיה: בין זוגות תאומים, בין קרובי משפחה, בין אוהבים, במקרים בהם הורה חש באסון שקרה לילדו ברגע האסון עצמו, ועוד. לא ניתן גם להתעלם מיכולות של אנשים בעלי כישורים טלפתיים יוצאי דופן.
הדימוי הנמוך של חקר הטלפתיה כמדע
מחקרים רבים נעשו ונעשים ע"מ ללמוד ולהכיר תופעה זו, כולל ע"י מוסדות מדעיים, כגון אוניברסיטאות. עם זאת סובל חקר הטלפתיה, כמדע, מדימוי נמוך ומתקציבים זעומים, וזאת ממספר סיבות:
א. הטלפתיה מקוטלגת כתופעה על חושית ועל טבעית (פאראנורמלית) ביחד עם תופעות על חושיות פחות אמינות מבחינה מדעית, כגון "ראיה בהירה" (CLAIRVOYANCE), ראיית העתיד, קשר עם עולמות אחרים, טלקינזיס ותופעות אחרות "החוצות את הזמן והמרחב".
ב. גם המדענים המאמינים בקיומה של טלפתיה מתייחסים אליה כאל אמצעי תקשורת פרימיטיבי, הקיים אולי בין בעלי חיים ושהיה קיים אולי בין בני האדם בטרם התפתחה שפת הדיבור. לבלבול ביחס אל הטלפתיה תורמת בוודאי הסתירה לכאורה בין שני הנימוקים הללו, כאשר אחד רואה בה משהו רוחני וספיריטואלי והאחר רואה בה משהו פרימיטיבי וחייתי.
ג. העובדה שקוסמים ושרלטנים למיניהם משתמשים בטלפתיה באופן מאחז עיניים, אף היא אינה מוסיפה לאמינותה המדעית.
חקר הטלפתיה עד כה
במהלך 120 השנים האחרונות כל המחקרים בתחום הטלפתיה נעשו ע"י בדיקת הקשר בין מוח אדם אחד למוח או למוחות של אנשים אחרים. נעשו בדיקות ע"י נסיונות לשדר ולקלוט סמלים המופיעים על גבי קלפים, תמונות וציורים, קטעי מוסיקה וכד'. נעשו ניסיונות שידור לאנשים בשנתם או מאנשים שנותקו מכל הפרעה סביבתית. ניסיונות חדשים יותר נעשו תוך שימוש במכשירים הבודקים את גלי המוח כגון E.E.G.. כל הממצאים לא היו מכריעים.
חקר גלי המוח
להבדיל מחקר הטלפתיה, חקר המוח והגלים החשמליים שלו קיבל תנופה בשנים האחרונות. עם המצאת מכשירי ההדמיה השונים, היכולת לקלוט את האותות החשמליים של המוח ולנסות לפענח אותם, הולכת ומשתכללת. בשלב הראשון נעשו ניסיונות ע"י החדרת רכיבים דקיקים למוחם של קופים וקליטת אותות המוח שלהם באופן שאפשר להם לשלוט בזרועות רובוטיות באמצעות שימוש במחשבות בלבד. הקופים התרגלו לזרועות אלה עד שהתייחסו אליהן כאל חלק מגופם. אלקטרודות הושתלו גם במוחם של בני אדם, דבר שאפשר לבצע פעולות באמצעות המחשבה בלבד. השלב הבא במחקר היה באמצעות חיישנים בלתי פולשניים, הצמדת אלקטרודות למוח בעזרת קסדה. באופן זה הצליחו מטופלים להניע, בכוח מחשבתם, סמן על צד מחשב. במקביל חלה התקדמות ביכולת לפענח חשיבה באמצעות גלי המוח. מכשיר ה- MRI מאפשר לראות זרימת דם מוגברת לאזורים זעירים במוח ולדעת אילו אזורים אחראים על אילו פעולות. ניתן כיום לאבחן אותות חשמליים מהמוח ברמה של ידיעה אם הנבדק חשב להזיז את יד ימין או יד שמאל. הצבא האמריקאי במחקריו מפתח את הרעיון לפיו חיילים יוכלו לתקשר זה עם זה במהלך קרב, במחשבות בלבד, כאשר מערכת זיהוי הצמודה לראשו של החייל תוכל לפענח את המחשב ולהעבירה למערכת מקבילה אצל חיילים אחרים, שתעבירה ישירות למוחם.
למרות שמדובר בחקר גלי המוח ובמעין "העברת מחשבות" מאדם לאדם, אין מדובר כאן כלל בחקר הטלפתיה.
חקר הטלפתיה עצמה נדחק לקרן זוית בשל הדימוי הנמוך שלה, כאמור, וגם בשל התחושה לפיה, כביכול, הטלפתיה איננה רלבנטית כלל כיום. אם ניתן לחקור ישירות את המוח ולפענח את מחשבותיו, מצד אחד, ומצד שני יש כיום אמצעי תקשורת הרבה יותר משוכללים, אמינים, מדויקים וחדישים מטלפתיה, מדוע בכלל יש צורך לחקור אותה?
כפי שיובהר להלן, בהמשך, גישה זו מוטעית והטלפתיה יכולה להוות כלי שימושי ויומיומי, אם כי לא בין אדם לאדם ישירות, אלא בין אדם למכונות ומכשירים.
יתרון המכשיר כאמצעי לקליטת טלפתיה
המוח האנושי, כמכשיר קליטה של טלפתיה, לוקה ב"חסרונות" בהשוואה למכשיר קליטה לא אנושי. על המוח להתמודד עם הבעיות והתפקודים של נושאו והוא לא יוכל לעשות זאת אם יהיה "חשוף" ל"רחש" הטלפתי הסובב אותו, כשם שהמוח ההכרתי לא יוכל לתפקד אם יאלץ גם לשלוט ולפקח על כל המערכות האוטונומיות של הגוף. קיימים, על כן, שני מסננים עיקריים החוסמים מעבר שדרים טלפתיים להכרה שלנו. המסנן הראשון הוא המסנן התת הכרתי שאינו מאפשר לכל שדר להיכנס לתת ההכרה שלנו, אלא רק לשדרים רלבנטיים (דומה הדבר לאדם הנמצא באולם רוחש רעש של דיבורים של בני אדם רבים והוא שומע רק קול מוכר, הפונה אליו, ומתעלם מיתר הקולות שמסביב).
המסנן השני הוא המסנן של ההכרה. לא כל מסר טלפתי שמגיע לתת ההכרה עובר להכרה. גם זה שעובר להכרה מתקבל בצורה עמומה ומתערבב עם יתר המחשבות, בלא לדעת שמקורו טלפתי. המסננים הללו הינם חזקים ביותר, שכן בלעדיהם לא נוכל לתפקד כלל, ותפקידם גם למנוע השתלטות של מוח אחר על מוחנו.
לעומת המוח האנושי, מכשיר הקולט ומפענח גלי מחשבה טלפתיים יהיה משוחרר מהמסננים ומהחסמים הללו ויוכל לקלוט כל שדר טלפתי שיכוון אליו בצורה קלה ושוטפת. גילוי מכשיר קליטה כזה יכול להיות שימושי מאוד. במקום כל מתקני השלט-רחוק למיניהם, ניתן יהיה להפעיל מכשירים במבט עין מרוכז. במקום לגעת במסך המחשב, ניתן יהיה להפעילו ע"י מבט מאומן בנקודה הרצויה. ניתן יהיה לפתוח דלתות וכניסות באמצעות הוראה מוחית שתעבור דרך העין. אין מדובר כאן בטלקינזיס, למרות שהרושם הוא שהדברים מופעלים מרחוק בכוח המחשבה. הדבר נשמע היום פנטסטי, אך מי שהיה שומע לפני 100 שנים שניתן לראות ולדבר עם כל אדם בכל נקודה בעולם באמצעות קופסא קטנה היה מתייחס לכך יותר בספקנות ובביטול.
גם בשידור מחשבותינו יש מסננים. הרי לא נרצה שכל אחד ידע על מה אנחנו חושבים. זו אחת הסיבות לכך ששדרים טלפתיים מופנים לאנשים קרובים או אהובים. עם זאת ניתן לאמן את המוח לשדר הוראות טלפתיות מועילות למכשיר או למכונה, כפי שאנשים בעל כישרונות טלפתיים יוצאי דופן יכולים לעשות כיום לבני אדם.
הרחש הטלפתי
רובו המכריע של הידע הקיים כיום על טלפתיה מבוסס על התנסויות אישיות. המשך חקר הטלפתיה משול לחריש על קרקע בתולה ללא הכלים המתאימים. על סמך ההתנסויות והידע הקיים ניתן להציג את התיאור דלקמן על אופיה של הטלפתיה. מחקרים עתידיים יוכלו לאמת או לסתור תאור זה ולקדמנו הלאה ע"י מתן הערכות נוספות, שייסתרו או יאומתו בהמשך.
על סמך הידע הקיים ניתן להסיק כי שדר טלפתי הינו עפ"ר ספונטני, יוצא מתת ההכרה ונקלט ע"י אנשים קרובים. לשדרים הטלפתיים יש עוצמות שונות, כאשר העוצמה הגבוהה ביותר היא של אדם הנתון בסכנת חיים, או לפני מותו, המופנה להורהו. ידועים מקרים רבים של אם שחשה את מות בנה ברגע מותו. קיימת טלפתיה של רעיונות, מספרים, קטעי מוסיקה או רגשות. סוג הטלפתיה הינו בהתאם לתכונותיו או כישוריו של האדם המשדר או הקולט. יתכן שקיימים תדרים שונים של טלפתיה.
השדר הטלפתי אינו בגדר קרן העוברת ממוח למוח (דוגמת קרן לייזר), אלא בצורת גלים מתפזרים (כמו קרני רדיו). עם זאת הקליטה הטובה ביותר היא של שדר המכוון לאדם ספציפי. רוב רובם של השדרים אינם נקלטים כלל בשל החסמים והמסננים שפורטו לעיל. מה שנקלט מהווה אחוז קטן ביותר ממה שמשודר וגם זה מסונן ברובו ע"י ההכרה. טלפתיה טובה קיימת בין שני אנשים היושבים ומשוחחים זה מול זה ויש ביניהם "כימיה". לעיתים האחד אינו צריך להשלים את המשפט כאשר הצד האחר "קלט" כבר את הרעיון, ולא מתוך ניחוש או חוכמה. הטלפתיה "משמנת את גלגלי השיחה", מבלי שאנחנו אפילו מודעים לכך. לעיתים אדם אומר בפיו עניין אחד, אך משדר באופן תת הכרתי וטלפתי דבר אחר, והמשוחח עמו קלט, בלא מודע, דווקא את המסר הטלפתי.
את הרחש הטלפתי הזה, שמוחנו אינו מסוגל ואינו רוצה לקלוט, למזלנו, יכול מכשיר לקלוט. אין צורך איפא כלל בניסויים בין מוח למוח כדי לגלותו, אלא למצוא מכשיר שיוכל "להאזין" ולקלוט את הרחש הטלפתי הקיים.
מאחר שהחוקרים עד כה התמקדו בחקר הקשר בין מוח למוח ואולי סברו בטעות שמדובר בקרן העוברת ממוח למוח, ספק אם נעשה נסיון של ממש לאתר את הקרינה הטלפתית. מכל מקום, העובדה שהיא לא נתגלתה עד כה, אין משמעותה שאין היא קיימת, כשם שהעובדה שגלי הכבידה טרם פוענחו, אין משמעותה שאין כבידה.
בעל תואר אקדמי בתחום המשפטים ומדעי המדינה
