ההנקה
מידע לניהול נכון של ההנקה
המידע הניתן ליולדת לאם הטריה מיד לאחר הלידה ,בבית החולים,בקופת החולים או בטיפת החלב -חשוב מאד שיהיה מידע עדכני ומהיימן.חשוב שתקבל את כל המידע האפשרי כך שזה יענה על ציפיותיה.הדבר מתחיל כבר בהדרכה הראשונית אשר נעשית בחדר הלידה ,ונמשך לכל זמן השהות שלה במחלקת היולדות ובהמשך בבית על ידי הצוות של טיפת החלב ,כל עוד היא מניקה.בתהליך זה מעורבים כל אנשי הצוות הרב מקצועי איתו היולדת באה במגע לצורך קבלת ההדרכה.
תמיכה להנקה
התמיכה שכל כך חשובה לאם הטריה צריכה להתחיל עוד בזמן ההריון -בזמן ההכנה ללידה,בעזרת הצוות של קופת החולים או טיפת החלב ,שם האישה ההרה במעקב הריון.התמיכה והעידוד להנקה חשובה להגברת המודעות להנקה וחשיבות ההנקה ליולדת ולתינוק.בהמשך עידוד זה חייב להינתן על ידי צוות חדר הלידה,מחלקת היולדות ,מחלקצת הילודים טיפת החלב וקופת החולים.
חשוב מאד שבעת שחרור היולדת מבית החולים שלא יציידו אותה בתחליפי חלב למיניהם.כיום כבר קיימת מודעות לחשיבות ההנקה ומס' בתי חולים אף אוסרים פרסומי תחליפי החלב בין כותלי בית החולים ,כמו בית חולים סורוקה למשל.בעזרת איסור זה בעצם מונעים חשיפה מיותרת של היולדת סמוך ללידה לאפשרויות של תחליפי החלב ומעמידים בפניה אפשרות אחת ויחידה-ההנקה.
רגישות להנקה
רגישות הצוות הרפואי בבית החולים הינה בעלת חשיבות עליונה ,לתת ולאפשר ליולדת להניק את תינוקה כאשר הוא בוכה-ולהביאו מיד לאמא ולא בשעות קבועות של הנקה כפי שהיה מקובל עד לפני מס' שנים לא רב.בנוסף לכך ישנה חשיבות רבה לאפשר ליולדת להניק בפרטיות מירבית ,תוך הפגנת יחס אוהד ואמפטי לאורך כל הדרך.רגישות זו בעצם תביא לעידודה ורצונה להמשיך להניק את תינוקה.
"בילבול פיטמות"-מיתוס
דובר רבות בעבר על "בילבול פיטמות",כזמיתוס זה בעצם "סיבה טובה" לא להמשיך בהנקה,ולהתחיל לתת לתינוק האכלה מבקבוק.התינוק יכול להתבלבל מזרימה אשר ניתנת לתיקון .ביניקה מהשד התינוק משתמש בשרירי הלשון אשר שונים מהשרירים בהם משתמש בזמן יניקה מבקבוק.
ביניקה מהשד התינוק יכול לווסת לעצמו את הכמויות הרצויות ,לעומת היניקה מבקבוק ששם קיימת זרימה תמידית של חלב ,אשר לא ניתן לוויסות.כאשר התינוק חש חנק ביניקה מבקבוק -דבר שלא יקרה ביניקה משד ,יש מיד להחליף את פיטמת הבקבוק לפיטמה בעלת שסתום.
לסיכום-חשוב לעודד את היולדת להנקה משד ולהסביר לה שבעצם בילבול הפיטמות אינו קיים באמת וזה רק מיתוס.
"אגדת הכרוב"-מיתוס
ישנן עדות ומינהגים שונים של אנשים ,שהם על פי הרגלי המינהגים שלהם מנחים את היולדת המניקה לא לאכול מוצרים כמו : כרוב,שוקולד,שום ומאכלים "חזקים" אחרים.הסיבה לכך נעוצה בסברה שקיימת שמאכלים אלו "יכנסו"לחלב שלה -החלב שתינוקה יונק מימנה.
כל זה בעצם מיתוס וזאת משום שעל היולדת המניקה לאכול תזונה מאוזנת ומגוונת -תזונה רגילה לגמרי אשר מכילה את כל אבות המזון לו גופה זקוק.ובעצם תזונה מאוזנת מכילה גם מזון "חזק",אבל השפעת מזונות אלו על החלב שלה הינה מזערית ולכן זה בטל בשישים.מאכלים אלו כלל אינם משפיעים על התינוק ולא יגרמו לשום תחושת אי נוחות או גזים כפי שרבים סבורים. גזים גיהוקים נגרמים מעצם כניסת אויר למערכת העיכול של התינוק,בגלל חוסר בשלות של מערכת העיכול של התינוק .
חלב האם בעצם כן מושפע מפעילות גופנית,זאת משום ששרירי האם מייצרים חומצת חלב אשר גורמים לכאבי בטן אצל התינוק.לכן לאחר כל פעילות גופנית שהאם מבצעת עליה להמתין לפחות כשעה עד להנקה הבאה של תינוקה.
נטילת תרופות בזמן ההנקה
כל אישה מניקה עליה להיוועץ עם הרופא שלה -רופא הנשים בטרם נוטלת תרופות כל שהן.ישנן תרופות רבות אשר נספגות בחלב האם ועוברות דרכו לתינוק.רב התרופות אינן מסוכנות לאם המניקה ,אך קיים מס' לא מבוטל של תרופות אשר אסורות לאם המניקה.
בכל חפיסת תרופה קיים עלון מידע מפורט שבו נרשמו הוראות הנגד לאותה תרופה ספציפית ,לכן כל אדם חייב לקרוא בקפידה עלון זה לפני נטילת התרופה .
אספקת חלב נמוכה ודרכים לעידוד יצירת החלב.
אספקת חלב נמוכה לא תמיד מקורה מהשד עצמו ,לפעמים הבעיה אצל התינוק עצמו-ישנם תינוקות רבים שאינם יודעים לינוק טוב,בגלל בעיות אנטומיות של מבנה הפה של התינוק או תינוקות בעלי משקל נמוך ואשר להם אין מספיק כוח לינוק.כאשר יולדת נתקלת בבעיה מסוג זה ,אני ממליצה לה לשאוב את החלב בעזרת משאבת חלב חשמלית ולתת לתינוק את החלב ששאבה דרך בקבוק, בזרימת פיטמה טובה כדי להקל על התינוק את היניקה ולמנוע מימנו מאמץ יתר.
כאשר ליולדת בכל זאת בעיה של אספקת חלב מועטה ,מומלצת אכילה של תזונה מאוזנת ומגוונת ושתיית כמויות מים גדולות.חילבה-[קיים בקפסולות בבתי טבע]מעודד את יצירת החלב ואינו גורם להפרשת ריח רע כו החילבה הטבעי.אצל נשים סוכרתיות ובעלות לחץ דם גבוה חל איסור לאכול חילבה כי הוא מוציא את האישה מאיזון ולכן נשים הסובלות מסוכרת ויתר לחץ דם עליהן לקחת חילבה רק באישור הרופא ותחת פיקוח רפואי צמוד.
מרווה ונענע גורמים לייבוש החלב ולכן יש להימנע צריכתם ליולדות אשר מניקות.כמו כן אסור לצרוך תרופות כמו :קולדקס ,אנטי היסטמינים אשר מייבשים את הריריות או תרופות המכילים אסטרוגנים.
שאיבת חלב ואיחסונה
כאשר התינוק אינו בקרבת האם ובעצם אינה יכולה להניק את תינוקה ,מומלץ לשאוב את החלב כדי לאפשר את ריקון השדיים מהחלב ,השאיבה בעצם תמנע גודש בשדיים.רצוי להשתמש במשאבת חלב חשמלית-טובה ולא משאבה ידנית,משאבה בעלת אפשרות כיוון עוצמת השאיבה.
בהתחלה יש לשאוב לאחר שהתינוק סיים לינוק,יש לשאוב 10 דק' מכל שד.כאשר האישה חוזרת לעבודה עליה לשאוב שעה ביום לסרוגין מכל שד.
איחסון החלב
- את החלב יש להכניס מיד בתום השאיבה למקרר,
- ניתן לאחסנו במקרר למשך 72 שעות.
- ניתן להקפיא חלב אם עד 6 חודשים.
- כדי לשמור על יתרונות מרכיביו של חלב האם אין לאחסן יותר מ-12 שקיות בנפח של 120 סמ"ק בכל שקית.
- יש לרענן את המלאי כל 4 שבועות.
- ניתן לאחסן בקבוקים מעוקרים או בשקיות נילוןם מיוחדות אשר מיועדות למטרה זו.
- יש להדביק על השקית מדבקה עם התאריך ושעת השאיבה .
- חשוב לאחסן בכלים בנפח של 60-120 סמ"ק ,כדי למנוע בזבוז החלב.
- יש לשטוף ידיים בתום השאיבה.
- אם הדבר אפשרי יש לשאף ישירות לשקית האיחסון.
- להפשרת החלב יש להכניס את הכלי עם החלב לתוך קערת מים חמים למשך 0.5 שעה.
- חל איסור מוחלט להשתמש במיקרוגל -המיקרוגל יפרק את החלבונים שבחלב.
- לפני השימוש יש לנער את הכלי בכדי לערבב את השומנים שיכולים להיפרד בזמן ההפשרה.
- יש להשתמש בחלב המופשר מיד או ניתן לאחסנו במקרר למשך 24 שעות נוספות בלבד.
- ניתן לערבב חלב טרי עם חלב מופשר.
- חל איסור בתחלית האיסור להקפיאו שוב.
גמילה מהנקה
*יש לגמול תינוק מהנקה בהדרגה כדי לאפשר לתינוק להתרגל להזנה מבקבוק ולתחליפי החלב.
*האם חייבת להיות שלמה ב-100% עם ההחלטה להפסיק להניק.
*כאשר התינוק עבר סופית לצריכת תחליפי חלב מומלץ לאותה אם לייבש את החלב שלה בעזרת כיסוי השדיים בעלי כרוב..
*תרופות כמו PARLEDOL וקשירת השדיים הן שיטות לא מומלצות.
*על היולדת לפנות לקבל הדרכה טובה לאופן המעבר לתזונת מוצקים אצל תינוקה.
מעבר למזון מוצק
המעבר למזון מוצק אצל התינוק יעשה בשתי תנאים בסיסיים :
-לתינוק יש כבר שיניים.
-לא לעבור למוצקים לפני גיל שנה. [עקרונית אפשר כבר בגיל 7 חודשים-אבל הדבר לא מומלץ].
-ישנה חשיבות רבה להנקה לפחות עד גיל 6 חודשים.
המעבר למזון מוצק יעשה בהדרגה ,מתחילים בסוג מזון אחד בלבד למשך מס' ימים ורק כאשר רואים שאין תופעות לוואי של התינוק למזון עוברים למזון מסוג נוסף ....וכך הלאה.במקביל עליה להזין את התינוק בחלב אם-הנקה או בתחליפי החלב ,על פי שיקול דעתה.המעבר לאכילת מזון מוצק חייב להיעשות בהרגה ובאיטיות רבה.
את המאכל החדש יש לתת תמיד בשעות הבוקר בכדי שהאם תוכל לעקוב אחר תגובת התינוק למאכל ,ועליה להיות מוכנה ולצפות לתגובות בלתי רצויות.אסור להכריח תינוק לאכול אוכל מסויים בניגוד לרצונו ,כדי לתת לו לחוות את ההאכלה ואכילה כהתנסות נעימה ולאפשר לו להכיר את הטעמים השונים .יש לתת לתינוק הזנה מאוזנת אשר כוללת את כל אבות המזון ,כדי לספק לו כוח .יש להימנע ממוצרים אשר מכילים תוספות כימיות או צבעי מאכל.
מידע לניהול נכון של ההנקה
המידע הניתן ליולדת לאם הטריה מיד לאחר הלידה ,בבית החולים,בקופת החולים או בטיפת החלב -חשוב מאד שיהיה מידע עדכני ומהיימן.חשוב שתקבל את כל המידע האפשרי כך שזה יענה על ציפיותיה.הדבר מתחיל כבר בהדרכה הראשונית אשר נעשית בחדר הלידה ,ונמשך לכל זמן השהות שלה במחלקת היולדות ובהמשך בבית על ידי הצוות של טיפת החלב ,כל עוד היא מניקה.בתהליך זה מעורבים כל אנשי הצוות הרב מקצועי איתו היולדת באה במגע לצורך קבלת ההדרכה.
תמיכה להנקה
התמיכה שכל כך חשובה לאם הטריה צריכה להתחיל עוד בזמן ההריון -בזמן ההכנה ללידה,בעזרת הצוות של קופת החולים או טיפת החלב ,שם האישה ההרה במעקב הריון.התמיכה והעידוד להנקה חשובה להגברת המודעות להנקה וחשיבות ההנקה ליולדת ולתינוק.בהמשך עידוד זה חייב להינתן על ידי צוות חדר הלידה,מחלקת היולדות ,מחלקצת הילודים טיפת החלב וקופת החולים.
חשוב מאד שבעת שחרור היולדת מבית החולים שלא יציידו אותה בתחליפי חלב למיניהם.כיום כבר קיימת מודעות לחשיבות ההנקה ומס' בתי חולים אף אוסרים פרסומי תחליפי החלב בין כותלי בית החולים ,כמו בית חולים סורוקה למשל.בעזרת איסור זה בעצם מונעים חשיפה מיותרת של היולדת סמוך ללידה לאפשרויות של תחליפי החלב ומעמידים בפניה אפשרות אחת ויחידה-ההנקה.
רגישות להנקה
רגישות הצוות הרפואי בבית החולים הינה בעלת חשיבות עליונה ,לתת ולאפשר ליולדת להניק את תינוקה כאשר הוא בוכה-ולהביאו מיד לאמא ולא בשעות קבועות של הנקה כפי שהיה מקובל עד לפני מס' שנים לא רב.בנוסף לכך ישנה חשיבות רבה לאפשר ליולדת להניק בפרטיות מירבית ,תוך הפגנת יחס אוהד ואמפטי לאורך כל הדרך.רגישות זו בעצם תביא לעידודה ורצונה להמשיך להניק את תינוקה.
"בילבול פיטמות"-מיתוס
דובר רבות בעבר על "בילבול פיטמות",כזמיתוס זה בעצם "סיבה טובה" לא להמשיך בהנקה,ולהתחיל לתת לתינוק האכלה מבקבוק.התינוק יכול להתבלבל מזרימה אשר ניתנת לתיקון .ביניקה מהשד התינוק משתמש בשרירי הלשון אשר שונים מהשרירים בהם משתמש בזמן יניקה מבקבוק.
ביניקה מהשד התינוק יכול לווסת לעצמו את הכמויות הרצויות ,לעומת היניקה מבקבוק ששם קיימת זרימה תמידית של חלב ,אשר לא ניתן לוויסות.כאשר התינוק חש חנק ביניקה מבקבוק -דבר שלא יקרה ביניקה משד ,יש מיד להחליף את פיטמת הבקבוק לפיטמה בעלת שסתום.
לסיכום-חשוב לעודד את היולדת להנקה משד ולהסביר לה שבעצם בילבול הפיטמות אינו קיים באמת וזה רק מיתוס.
"אגדת הכרוב"-מיתוס
ישנן עדות ומינהגים שונים של אנשים ,שהם על פי הרגלי המינהגים שלהם מנחים את היולדת המניקה לא לאכול מוצרים כמו : כרוב,שוקולד,שום ומאכלים "חזקים" אחרים.הסיבה לכך נעוצה בסברה שקיימת שמאכלים אלו "יכנסו"לחלב שלה -החלב שתינוקה יונק מימנה.
כל זה בעצם מיתוס וזאת משום שעל היולדת המניקה לאכול תזונה מאוזנת ומגוונת -תזונה רגילה לגמרי אשר מכילה את כל אבות המזון לו גופה זקוק.ובעצם תזונה מאוזנת מכילה גם מזון "חזק",אבל השפעת מזונות אלו על החלב שלה הינה מזערית ולכן זה בטל בשישים.מאכלים אלו כלל אינם משפיעים על התינוק ולא יגרמו לשום תחושת אי נוחות או גזים כפי שרבים סבורים. גזים גיהוקים נגרמים מעצם כניסת אויר למערכת העיכול של התינוק,בגלל חוסר בשלות של מערכת העיכול של התינוק .
חלב האם בעצם כן מושפע מפעילות גופנית,זאת משום ששרירי האם מייצרים חומצת חלב אשר גורמים לכאבי בטן אצל התינוק.לכן לאחר כל פעילות גופנית שהאם מבצעת עליה להמתין לפחות כשעה עד להנקה הבאה של תינוקה.
נטילת תרופות בזמן ההנקה
כל אישה מניקה עליה להיוועץ עם הרופא שלה -רופא הנשים בטרם נוטלת תרופות כל שהן.ישנן תרופות רבות אשר נספגות בחלב האם ועוברות דרכו לתינוק.רב התרופות אינן מסוכנות לאם המניקה ,אך קיים מס' לא מבוטל של תרופות אשר אסורות לאם המניקה.
בכל חפיסת תרופה קיים עלון מידע מפורט שבו נרשמו הוראות הנגד לאותה תרופה ספציפית ,לכן כל אדם חייב לקרוא בקפידה עלון זה לפני נטילת התרופה .
אספקת חלב נמוכה ודרכים לעידוד יצירת החלב.
אספקת חלב נמוכה לא תמיד מקורה מהשד עצמו ,לפעמים הבעיה אצל התינוק עצמו-ישנם תינוקות רבים שאינם יודעים לינוק טוב,בגלל בעיות אנטומיות של מבנה הפה של התינוק או תינוקות בעלי משקל נמוך ואשר להם אין מספיק כוח לינוק.כאשר יולדת נתקלת בבעיה מסוג זה ,אני ממליצה לה לשאוב את החלב בעזרת משאבת חלב חשמלית ולתת לתינוק את החלב ששאבה דרך בקבוק, בזרימת פיטמה טובה כדי להקל על התינוק את היניקה ולמנוע מימנו מאמץ יתר.
כאשר ליולדת בכל זאת בעיה של אספקת חלב מועטה ,מומלצת אכילה של תזונה מאוזנת ומגוונת ושתיית כמויות מים גדולות.חילבה-[קיים בקפסולות בבתי טבע]מעודד את יצירת החלב ואינו גורם להפרשת ריח רע כו החילבה הטבעי.אצל נשים סוכרתיות ובעלות לחץ דם גבוה חל איסור לאכול חילבה כי הוא מוציא את האישה מאיזון ולכן נשים הסובלות מסוכרת ויתר לחץ דם עליהן לקחת חילבה רק באישור הרופא ותחת פיקוח רפואי צמוד.
מרווה ונענע גורמים לייבוש החלב ולכן יש להימנע צריכתם ליולדות אשר מניקות.כמו כן אסור לצרוך תרופות כמו :קולדקס ,אנטי היסטמינים אשר מייבשים את הריריות או תרופות המכילים אסטרוגנים.
שאיבת חלב ואיחסונה
כאשר התינוק אינו בקרבת האם ובעצם אינה יכולה להניק את תינוקה ,מומלץ לשאוב את החלב כדי לאפשר את ריקון השדיים מהחלב ,השאיבה בעצם תמנע גודש בשדיים.רצוי להשתמש במשאבת חלב חשמלית-טובה ולא משאבה ידנית,משאבה בעלת אפשרות כיוון עוצמת השאיבה.
בהתחלה יש לשאוב לאחר שהתינוק סיים לינוק,יש לשאוב 10 דק' מכל שד.כאשר האישה חוזרת לעבודה עליה לשאוב שעה ביום לסרוגין מכל שד.
איחסון החלב
- את החלב יש להכניס מיד בתום השאיבה למקרר,
- ניתן לאחסנו במקרר למשך 72 שעות.
- ניתן להקפיא חלב אם עד 6 חודשים.
- כדי לשמור על יתרונות מרכיביו של חלב האם אין לאחסן יותר מ-12 שקיות בנפח של 120 סמ"ק בכל שקית.
- יש לרענן את המלאי כל 4 שבועות.
- ניתן לאחסן בקבוקים מעוקרים או בשקיות נילוןם מיוחדות אשר מיועדות למטרה זו.
- יש להדביק על השקית מדבקה עם התאריך ושעת השאיבה .
- חשוב לאחסן בכלים בנפח של 60-120 סמ"ק ,כדי למנוע בזבוז החלב.
- יש לשטוף ידיים בתום השאיבה.
- אם הדבר אפשרי יש לשאף ישירות לשקית האיחסון.
- להפשרת החלב יש להכניס את הכלי עם החלב לתוך קערת מים חמים למשך 0.5 שעה.
- חל איסור מוחלט להשתמש במיקרוגל -המיקרוגל יפרק את החלבונים שבחלב.
- לפני השימוש יש לנער את הכלי בכדי לערבב את השומנים שיכולים להיפרד בזמן ההפשרה.
- יש להשתמש בחלב המופשר מיד או ניתן לאחסנו במקרר למשך 24 שעות נוספות בלבד.
- ניתן לערבב חלב טרי עם חלב מופשר.
- חל איסור בתחלית האיסור להקפיאו שוב.
גמילה מהנקה
*יש לגמול תינוק מהנקה בהדרגה כדי לאפשר לתינוק להתרגל להזנה מבקבוק ולתחליפי החלב.
*האם חייבת להיות שלמה ב-100% עם ההחלטה להפסיק להניק.
*כאשר התינוק עבר סופית לצריכת תחליפי חלב מומלץ לאותה אם לייבש את החלב שלה בעזרת כיסוי השדיים בעלי כרוב..
*תרופות כמו PARLEDOL וקשירת השדיים הן שיטות לא מומלצות.
*על היולדת לפנות לקבל הדרכה טובה לאופן המעבר לתזונת מוצקים אצל תינוקה.
מעבר למזון מוצק
המעבר למזון מוצק אצל התינוק יעשה בשתי תנאים בסיסיים :
-לתינוק יש כבר שיניים.
-לא לעבור למוצקים לפני גיל שנה. [עקרונית אפשר כבר בגיל 7 חודשים-אבל הדבר לא מומלץ].
-ישנה חשיבות רבה להנקה לפחות עד גיל 6 חודשים.
המעבר למזון מוצק יעשה בהדרגה ,מתחילים בסוג מזון אחד בלבד למשך מס' ימים ורק כאשר רואים שאין תופעות לוואי של התינוק למזון עוברים למזון מסוג נוסף ....וכך הלאה.במקביל עליה להזין את התינוק בחלב אם-הנקה או בתחליפי החלב ,על פי שיקול דעתה.המעבר לאכילת מזון מוצק חייב להיעשות בהרגה ובאיטיות רבה.
את המאכל החדש יש לתת תמיד בשעות הבוקר בכדי שהאם תוכל לעקוב אחר תגובת התינוק למאכל ,ועליה להיות מוכנה ולצפות לתגובות בלתי רצויות.אסור להכריח תינוק לאכול אוכל מסויים בניגוד לרצונו ,כדי לתת לו לחוות את ההאכלה ואכילה כהתנסות נעימה ולאפשר לו להכיר את הטעמים השונים .יש לתת לתינוק הזנה מאוזנת אשר כוללת את כל אבות המזון ,כדי לספק לו כוח .יש להימנע ממוצרים אשר מכילים תוספות כימיות או צבעי מאכל.
